דוגמא לדמוקרטיה

בעבר, עת ניהלו אנשי הימין החדש עם צמרת הבית היהודי משא ומתן לאיחוד, ביקש הרב פרץ לעמוד בראש. אני חשבתי - ונימוקי עימי, כפי שהעליתים על הכתב - כי טוב היה לו עמדה הגברת שקד בראש הרשימה, כאמור בשל הנסיבות שהועלו שם.

צר לי. לא הראי הרב פרץ כהראי השר נפתלי בנט, ולא הראי הרב פרץ, כגברת איילת שקד. המפה הפוליטית של הציונות הדתית אמורה להפגין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. אין משמעות מעשית רבה [אני מקווה] בין המקום השני למקום השלישי ברשימה. יש ל״היררכיה״ המוצעת מסר. וכבוד הרב פרץ - ולא לראשונה - מזיק לעצמו, למזיק לרשימה.

ראשית חכמה, יש להצדיע בתודה לשר הביטחון. הוא בהחלט צדק. אין מקום לישיבה של ציוני דתי עם אחד ואשר בסלון דירתו תמונתו של ד״ר ברוך גולדשטיין שחילל שם שמיים במימדים אדירים והרג חפים מפשע.

הודעתו של מר בן גביר כי למען האיחוד הוא יעקור את התמונה מסלון דירתו, אין בה ולא כלום. התמונה אמורה להיעקר מן הלב, לא מעל הקיר. אבל אי אפשר לאתגר את יושרו של מר בן גביר. את אמונתו הוא לא מכר. זו אמונה קשה, אינה מקובלת עלי, אבל ואולי, בשל יושרה, היא כל כך מסוכנת.

שגגתו הראשונה של הרב פרץ הייתה שהוא הסכים לחבור למעריצו של ברוך גולדשטיין. כיצד יכול איש חינוך, שר החינוך, רב בישראל - וללא ספק תלמיד חכם - לחבור לאחד הסוגד לרוצח בדם קר? אנו הרואים בחמס, בחיזבאללה, בטרוריסטים הערביים בצפון המדינה או ביו״ש ״חיות אדם״ המבקשים לפגוע באוכלוסיה שלווה, כיצד זה אנו מוסרים מסר של הסכמה לתופעה שההבדל בינה לבין אלו שמניתי היא רק היותה כה נדירה במעוננו [ו״תג מחיר״ הינו חילול השם לא פחות].

אף חשיבתו לעניין אלו שבחירתם המינית שונה משלו ומשלי אומרת דרשני. האמירות שלו מזלזלות בהם ואז מבקש הוא ״לשנות כיוון״. גם החשיבה האחרת, שהיא חולקת על הבוחרים בחיים אחרים חייבת להיעשות בדרך ארץ, לא בשליפה מהמותן ואחר כך נסיגה. ״החיים והמות ביד הלשון״ אבל אם הרגנו כבר לא נוכל להחיות, ו״המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים״. המסר צריך להיאמר. אבל השאלה היא איך הוא נאמר. לאותם שמשרתים ביחידות קרביות, שתורמים לביטחון של כולנו בשרותים המיוחדים של המדינה.

ואז נהג כבוד הרב ב״כלנטריזם״ קלאסי - מונח שנקבע לזכותו של מר רחמים כלנתר, חבר מועצת עיריית ירושלים בשנות החמישים - כשברק את הדלת בפניו של מר בן גביר וחבר לימין החדש. 

איני מבין את היושר האינטלקטואלי שבא לידי ביטוי כאן. אדם המבקש לחיות בפוליטיקה נקיה, אמנם רוצה לאחד. אבל לא ייתכן שלאחר קלקלות כאלה יבקש לעצמו מקום בצמרת, במקום השני. מה הוא המסר של המפלגה המאוחדת? הסכמה לברוך גולדשטיין? לא, כי מר בנט לא הסכים, לא, כי הגברת שקד לא הסכימה. אבל האיחוד עם אותו שהסכים הינה בעייתית. טעותו של הרב פרץ החלה בכך שהסכים לאיחוד עם מר בן גביר. ואת הנעשה אין להשיב.

איני חושד חלילה בכבוד הרב כי במזיד הוא נוהג. אבל נוהגו הינה הפגנה של חוסר ניסיון בולט בעולם הפליטי, וחוסר נסיון עם תקלה כגון זו אינה יכולה להיות בצמרת של מפלגה פוליטית. 

אני מאמין לו לרב פרץ שחשיבות האיחוד, חשיבות ניצחון מחנה הימין חשוב לו וחשוב לו מאוד. אני קורה לו לאפשר לאיילת שקד את המקום השני. הגברת שקד ואשר אותה מעריכים גם המתנגדים החריפים שלה. יש בכך מסר נכון של הכרה בשוגג, של מוסר. יש בכך מסר שגו׳שטיין והאהדה לו אינם במעוננו. יש לכך מסר שאנחנו מכבדים את האדם באשר הוא אדם, כיציר הבורא. מראש, לא לאחר מעשה.