First adorn yourself and only then adorn other

White House Urges Israeli Government to Respect Peaceful Protests. As the White House spokesman said yesterday: - “We urge authorities to protect and respect the right of peaceful assembly,” a spokesperson for the White House National Security Council said. This is a very moving, interesting, and important statement and as an Israeli, I value the care the United States is expressing to the freedom of speech in Israel. 

In Israel, during COVID, tens of thousands of people demonstrated against the Prime Minister every Saturday night. In the last few months, at the beginning, every Saturday night, and now every day, there have been massive demonstrations in Jerusalem, Tel Aviv and other cities in Israel for and against the new legislation. In both cases, the police are there to keep the peace and safety of the surroundings and the safety of the demonstrators themselves. Indeed, about fifteen people were injured altogether, but there was never any possibility of the demonstrations not taking place and the demonstrators’ safety being secured. 

Now, does the United States issue a similar statement regarding itself? Does the United States have such a record? IS the United States to issue an “opinion” about peaceful demonstrations”? Let us see… 

Following the George Floyd murder in 2020, demonstrations broke out all over the United States of America. Nineteen people were killed, at least 200 cities imposed curfew in early June 2020, and the National Guard was employed, with thousands of police officers injured. 14,000 were arrested. 

In 1992, riots known as the Rodney King riots broke out in Los Angeles. 63 people were killed, 2,383 wounded, and 12,000 arrested. Not to mention incidents like the Brianna Taylor case on March 13th, 2020. During the demonstrations in Louisville following the killing of Ms Taylor, two LMPO officers were shot. 

The demonstration in Atlanta following the shooting of Rayshard Brooks. During these protests, an 8-year-old girl was shot. 

The Kanosha unrest of 2020 resulted in 2 protestors being killed. The Walter Wallace riots of October 2020 resulted in 30 officers being injured. 

This is a very short list of recent years' demonstrations in the USA that ended differently than the demonstrations in Israel. This, not including other incidents around the USA where police killing individuals resulted in demonstrations which, although had no tragic death consequences, were violent and resulted in injury and the destruction of property. 

So, for the White House to offer such a caveat to Israel is a demonstration of an utter lack of integrity. The Jewish Talmud offers the following advice: - “First adorn yourself and only then adorn others”. 

If I had a choice to demonstrate in Jerusalem or New York, for my own safety, I would demonstrate in Jerusalem. Because here you do not pay a capital price for using the holly tool of democracy – the right to demonstrate.

We believe the White House statement is ill-intended, unnecessarily patronizing, and insulting to a stable democracy. Comparing the demonstrations in the United States and those in Israel, we believe the United States could learn a thing or two about exercising democracy and free speech in challenging times.

אתגר הגדרתי

סליחה על השאלה הבאה.

מה פירושה של ״הפיכה צבאית״? שימוש בכלי הנשק שיש לצבא על מנת לתפוס את השילטון, להפיל שילטון מתחרה, או לאכוף על השליט האזרחי מדיניות שהצבא חפץ ביקרה כך בעשרות מדינות ברחבי העולם. מוונצואלה עד תאילנד. שלל מדינות באפריקה או בעולם הערבי. בשנים עברו אף צלחה ידו של הצבא להפיל ממשלות בתורכיה, אך נכשל בניסיון להפיל את משטרו של רג׳פ טאיפ ארדוגן, ביולי 2016. מהפכה צבאית, הפלת השילטון על ידי הצבא, או אכיפה שאוכף הצבא על השילטון הקיים לאמץ מדיניות זו או אחרת, כוללת שני מרכיבים. קבוצה מוגדרת. הפועלת כנגד הסדר הקיים - לובשי המדים - והאלמנט השני הינו השימוש בעוצמה שיש לצבא - הווי אומר ארסנל הנשק.

ישראל בוויכוח פנימי נוקב. כבמדינה דמוקרטית, הכל חייבים וזכאים להשמיע קולם. ההפגנות הינן ערך קדוש. אבל חישבו רגע על אותם אנשי מילואים המבקשים שלא להתנדב לשרות הצבאי. רגע. אין הם מקיימים את האלמנט השני של המהפכה הצבאית? עשיית שימוש בנשק שהופקד לנאמנותם, על מנת להפיל את השילטון או לאכוף עליו לפעול על פי הבנתו של אותו ״מחרים״? 

אותם המתפארים במדיניות הלזו [אהוד ברח או אהוד אולמרט ואחרים] שכחתם את הביקורת שהטחתם באותם רבנים שפסקו לצאן מרעיתם לסרב פקודה בהידרשם לפנות יהודים ממעוז זה או ישוב אחר?

אז זו אינה הפיכה צבאית. זה בהחלט משיק לה. הלא כן?

האינטרס וניגודו

                                                     האינטרס וניגודו

 

שתיים הן, אותן קבעה כבוד היועצת המשפטית לממשלה במהלך ישיבת הממשלה. בשבוע שעבר.

 

 

האחד - באשר קיים ניגוד אינטרסים בין הממשלה ובין אותם המפגינים לה, אל לה לממשלה לקבוע ״הלכות״ או מדיניות לעניינם של אלו ההפגנות, או כפי מילותיה של הפרופסור גלי בהרב-מיארה, שכך, בין השאר קבעה: -  ״ מערכת אכיפת החוק מחויבת להפעיל את הסמכויות שנמסרו לה בדין, באופן מקצועי ועצמאי. עצמאות זו מהווה ערובה מרכזית לשמירת זכויות האדם. דווקא בעת מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, על הממשלה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש כניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק״. ובאשר – כך כבוד היועצת – ההפגנות הינן נגד הממשלה, ״התערבות הממשלה״ או קביעת מדיניות על ידי הממשלה, הינה פעולה על פי ניגוד אינטרסים. למד מכאן, אל לה לממשלה להתערב בדרך זו או אחרת בקביעת מדיניות כלפי ההפגנות.

לא, כבוד היועצת המשפטית לממשלה לא ציינה בהנחייתה המשפטית כי הפכה את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מר מני מזוז, ששימש בתפקיד בזמן ההתנתקות. ביום 27 מרץ, 2005 השתתף מר מזוז בישיבת ממשלה שדנה בהיערכות הממשלה להפגנות כנגד ההתנתקות. לא רק שהיועמ"ש, דאז לא התנגד, אלא אף התייצב בעצמו עם פרקליט המדינה ובכירים נוספים ממערכת האכיפה אצל ישיבת הממשלה  ודן בממשלה בדרכי אכיפת המחאות כולל הקמת יחידה חדשה ייעודית לכך במשרד המשפטים בתקצוב מיוחד של הממשלה. [זה היה מזוז. כבר אמרתי? שאיש לא יודע למה הסיר מעל עצמו את גלימת השופט טרם שיצא לגמלאות כבר הזכרתי? שקיפות בבית המשפט העליון מצאנו. נכון]?

ניגוד האינטרסים.  אז באם הממשלה מבקשת לצמצם את הגירעון התקציבי ומחליטה על הטלת מיסים. זה טוב לממשלה ורע למשלם המיסים.  אסור לממשלה לדון בכך? היועצת המשפטית עלולה לחשוב כי פעילות צבאית זו או אחרת יש בה על מנת להאדיר את שמה של הממשלה ו״להכות״ באופוזיציה״. אסור לה לממשלה לדון בכך כי מדובר בניגוד עניינים. אולי נהרהר קמעה על מקרה קיצוני מהעבר.  מבצע יונתן – מבצע מרהיב לשחרור נוסעי מטוס חברת התעופה איירפראנס ב4 יולי, 1976 מנמל התעופה הבינלאומי של אנטבה. אותה עת,   מעמדה הציבורי של ממשלת רבין לא הרקיע שחקים, אם לדבר בלשון המעטה [בבחירות שנערכו כשנה לאחר מיכן עלה הליכוד לשלטון בפעם הראשונה].  האם היה אסור על מר רבין ז״ל לקבל החלטה על המבצע כי היה בכך על מנת להאדיר את יוקרתה של הממשלה והשיקול היוקרתי ״מנוגד״ לשיקול המקצועי הטהור?  ברור שלא.  היכן הגבול? איזו ממשלה במדינה דמוקרטית אינה ״מטיבה״ עם העם לפני בחירות?

ואולי, ואולי  כבוד היועצת תיישם ״קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים״?  הממשלה לא יכולה לדון בנושאי ההפגנות בשל ניגוד אינטרסים. והיועצת המשפטית?  שאלת הסבירות ומעמד היועץ המשפטי נוגע לה באופן אישי.  היא לא נגועה בניגוד אינטרסים?  לה מותר ולשרי הממשלה אסור?

ועוד, הביע היועצת המשפטית חששה בזו הלשון: - ״אני מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק תעמוד ב'מכסות' של מעצרים או כתבי אישום נגד המוחים״.  חשש אומלל. טוב היה לה לכבוד היועצת שלא להעלות טיעון מוזר זה מאשר להעלותו. מותר היה לעצור בנות 13 בתקופת ההתנתקות ללא זכות להיפגש עם ערכי דין. על כך לא שמענו מילה.  אבל הגברת בהרב ״חוששת״ על ״מכסות״ בהפגנות כנגד הממשלה. מילה שאיש לא רמז עליה, איש לא התייחס לכך, למעט היועצת, על מנת להשחיר פני אותם אליהם היא אמונה. 

ועוד, קבעה כבוד היועצת המשפטית לממשלה כי ״אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר״. אז לכבוד הזכות ל״הפרעה אפקטיבית״ של האחד״ אמור האחר לסבול? לא שמענו את קולה של כבוד היועצת במהלך הפגנות של החרדים עת שעטו סוסי המשטרה כלפי המפגינים.

לא. הגברת בהרב, אלו דברי הבל. אין בנמצא זכות דמוקרטית ללא מגבלות. הזכות להפגין -קדושה ככל שתהייה -  היא זכות שעל מנת ליישמה יש לשמור על תנאים אותם קבע המחוקק. זה  הורה כי על משטרת ישראל לקבוע [אה כן, לא הממשלה, המשטרה] תנאים לקיומה. שום הפגנה אינה יכולה לשתק מדינה. הזכות להפגין נדחית בפני סכנת חיים. המפגינים שחסמו גישות לבתי חולים או את הגישה לנמל התעופה הבינלאומי היחידי של ישראל, או מחר את צירי הרכבת,  עשו בניגוד לחוק ושללו ממני את זכותי כאזרח. על מה ולמה שומרת היועצת הנכבדה על כבודו של המפגין ולא על זכותי כאזרח שומר חוק?  על מה ולמה מבקשת היועצת את כבודו של המפר חוק ברגל גסה? על מה ולמה קובעת  היועצת המשפטית  כי ייצא חוטא נשכר.

על מנת לשמור על זכותו – הקדושה ללא ספק – של המפגין, יש להבטיח כי את זכותו זו כמו כל זכות אזרחית אחרת – יישם הוד מעלתו האזרח על פי ובגבלות החוק. הערתה האומללה של היועצת הינה איום על אושיות החוק הנרמס ברגל גסה.

לאחר שנבין מדוע בשל אותה שאלה, יועץ משפטי אחד התיר התערבות ממשלתית נגד הפגנות ואף שלילת זכויות אזרח, והאחר סירב, נוכל להבין האם במשפט עסקינן או בפוליטיקה. יבוא מזוז ויוכיח.

אני מסכים. אל לה לממשלה לנהוג בייעוץ המשפטי ״ברצותו אוחז וברצותו שילח״.  מינוי יועץ משפטי כyes man הינו אסון חוקתי. מאידך, הממשלה אינה יכולה לקבל ייעוץ משפטי ממי שאין לה אימון בו.  והיה ואיבד יועץ משפטי את אמונו של שולחו, יהא השולח רשאי להפסיק כהונתו.  ואולם לא השולח יהא רשאי לקבוע את מחליפו. תקום וועדה ציבורית נעדרת פוליטיקאים או שופטים שייקבעו מי יהא רשאי ומי הוא זה שיכנס בנעלי היועץ שאיבד אמונו.

מחירה של דמוקרטיה

לדמוקרטיה יש מחיר.  כך, ״אדם הינו זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו״,  כך שלטון הרוב, כך חופש הדיבור גם אם הינו לעתים דיבור המאיים על עקרונותיה של מדינה, כך    המחלוקת  - הבלתי נגמרת -  בארצות הברית בשאלת הזכות לשאת נשק, ויכוח שלעת הזאת עלה בחייהם של אלפים.

דמוקרטיה חייבת לדעת להילחם בשלילה, ולעיתים הדמוקרטיה אמורה להילחם ב׳אימתה של דמוקרטיה׳.  כשפלשה למעוננו מגפת הקורונה כולנו נדרשנו לוותר על זכויות אזרחיות שבאווירה דמוקרטית ״סבירה״ מנוגדות לחופש האזרח.  ״זכינו״ בעוצר, נאסר עלינו להתגודד, חויבנו במסכות, נסיעות לחו״ל היו ״קריעת ים סוף״ ונדרשו לאישור.  מדוע? כי הקורונה איימה על חיינו. אומנם כן, לא נהגנו כמנהגם של הסינים [שנהגו, למשל, לאטום כניסות לבתים עלך מנת להבטיח שדיירי אותם מבנים לא יצאו לרחובות], אבל כל מדינות המערב, דחקו את כבודה של הדמוקרטיה בפני אימת הקורונה. כי ״פיקוח נפש דוחה הכל״.

בכל מערכה צבאית נדרשים אנשי מילואים להתגייס באמצעות ״צו 8״. לא, אין זו גישה דמוקרטית, אבל היא גישה שבאה להגן על חיינו ועל שלמותה של המדינה.  נאסר על חיילי מילואים בעודם בפעילות צבאית לעשות שימוש כל שהוא בפלאפונים הניידים שלהם

בואו נאמר את האמת.  מערכת אכיפת החוק איבדה לחלוטין את השליטה על עולם הפשע.  תעצומות  הנשק בידי עבריינים הינם אדירות [זוכרים את 25,000 הכדורים שנתפסו אתמול והתברר שנגנבו ממחנה צבאי]?

לא פחדתי ואיני מפחד מ״מלחמת אזרחים״ בין אוהדי ״המהפך המשפטי״ ובין מתנגדיו.  הוויכוח מר, ברוטלי, חסר תרבות והגינות  פוליטית, מאצל שני הצדדים, אני ממש חושב שאהוד ברק החל לאבד את שפיות דעתו  אבל, לא היא לא תידרדר למלחמת אזרחים.

אומנם כן אותה בריונות מילולית  הינה נחלת שתי המחנות.  השוואות אומללות,  בריוני הימין העושים שמות בכפרים פלסטינאיים והורסים את שמה של המדינה ואין הימין פוצה פה ומצפצף.  ואז יש ההולכים צעד אחד נוסף ומסלקים את מח״ט בנימין  אליעז אלבז , קצין שכל תרומתו למדינת ישראל.  זו בריונות  מהולה בפרימיטיביות   אני ממתין למצוי הדין עם אותם פרחחים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.

כמות הנשק האדירה אצל ארגוני הפשע בכלל וארגונו הפשע אצל האוכלוסייה הערבית בפרט הינה סיפור אחר.  בין ערביי ישראל ישנם רבים התומכים ברשות הפלסטינאית.  בין ערביי ישראל קיימת תרבות של מלחמת חמולות ומשפחות.  מספר ההרוגים בחברה הערבית מתחילת השנה  [עבר זה מכבר את המספר  100] הינה בהחלט השלב הראשון של מלחמת אזרחים.  לעת הזאת בינות לחמולות  או משפחות אצל האוכלוסייה הערבית.  אין כל סיכוי שבעתיד זה לא יגלוש ולא יתרחב.  ולא שחלילה רק בשל איבה נשמעות שם היריות.  ״חג הקורבן״ הוא חג מיוחד, חשוב.  אז יורים גם מתוך שמחה.  אנשים נהרגים?  חג הקורבן, לא?

ועוד יש לזכור.  ארגוני פשע – יהודים וערבים – עושים יד אחת עם ארגוני פשע ברשות הפלסטינאית. האלימות הזו הינה איום קיומי.

והמתח מתרחב.  המתח בין יהודים וערבים בלוד, הפשע הערבי בבאר שבע.  המדינה עומדת לאבד שליטה.

אז על המדינה להתייחס לתופעת הפשיעה הלזו בדיוק כפי שהיא התייחסה לקורונה.  בחירום.   יושעו לכמה ימים זכויות אזרחיות? יותר חשוב להציל ילדה ערביה הנרצחת מכדור טועה, או אישה הנשחטת בשל חילול כבוד המשפחה.

המנהיגות של האוכלוסייה הערבית נחלה כישלון קולוסאלי, וממנה לא תבוא ישועה.

וברור שאין יראת החוק, אין פחד מנציג החוק, ״איש הישר בעיניו יעשה״ וחיי אדם אינם כי אם מסר למשפחה היריבה, להרג ולביזה, כדין ושלא כדין, בדיוק כמו במלחמת אזרחים.

בואו נצא למלחמה אמיתית בפשיעה.  נכריז עוצר ואלפי חיילים יחפשו מבית לבית.  שידע כל מפר עוצר כי העונש יהיה מכאיב  מאוד.  נפסיק לאיים. נתקוף.  נאפשר שעתיים לכל מחזיק נשק להביאו לכיכר העיר ולהשאירו שם. וזו תהייה ההזדמנות היחידה שלו להכניע את נשקו מבלי להיענש. אם יימצאו לאחר הכנעה כאמור כלי נשק נוספים בידיי ״המכניע״ עונשו יהיה חמור. לבקר בכל דירה, בכל חנות, לא ליתן לאיש לעזוב את ביתו בכל מחיר! לנקות את ארסנלי הנשק האדירים אצל החמולות. נציל את הערבים מידם של הערבים.

ברור שמערכת אכיפת החוק אינה מרתיעה.  המערכת המשפטית פועלת בדרכים אתגריות, בתי הסהר אינם שלילת חירות של ממש.  הגיע הזמן לעונשים מפחידים יותר.  אדם שהרג חמישה איש בבית אחת אמור לדעת שימיו ספורים.  הוא יובא למשפט והוא יוצא להורג.  נכון, פסק דין מוות. על מנהיגי ארגוני הפשע לפחד. רק הפחד יעשה את שלו.  הם יפחדו כאשר חלקם יעמדו על הגרדום.  עלינו לכבוש את הגליל והנגב מחדש.  לא בשביל האוכלוסייה היהודית אלא למען שלומה של האוכלוסייה הערבית.  כל תושב באום אל פחאם בנצרת בבאקה אל-גרבייה, בטייבה בכפר קאסם, בלוד ביפו ובעכו  הינו בסכנת ״חיסול״ אם בשל ״ייחסו״ או בשל הליכתו על יד המיוחס.

את מלחמת האזרחים הלזו המאיימת ממש על יסוד קיומנו כמדינה יש להפסיק בכוח, בכאב,  להפחיד ממש, ולהעניש בפומבי למען ייראו וייראו.

טול לדוגמא את הליך ה״גלוי מרצון״  בשל אותם נכסים ״שנשכחו בניכר״ ולא הוצהר עליהם אצל רשויות המס. המבקש ״לעשות תשובה״ יכול לעשות זאת פעם אחת בלבד. לאחר מכן ״ננעלו שערי רחמים״ ו״תיקוב מידת הדין״. 

קל וחומר, בן בנו של קל וחומר אצל מלחמת הכנופיות.  אך מאידך לא הרי כנופיות החורבן כהרי גלוי מרצון.  הראשונים, חששם הוא שהכניעם.  האחרונים אינם מפחדים.  הם מזעזעים את דעת הקהל, הם יורים באחרים, יריבים וחפים מפשע יום אחר יום, ואין בהפגנה זו או אחרת של זעזוע ואיום בעונש על מנת ולו להדעיך את ״מחול החרבות״.

החוק אינו מהווה הרתעה, האמונים על שמירת החוק אינם מהווים איום.  במילים אחרות, שפת התקשורת בין האמונים על אכיפת החוק ואותם עבריינים פשוט אינה קיימת.

וזאת יש להבין.  אם במהרה לא תשונה השפה, עצומות הנשק אצל אותם כנופיות יופנו כלפי כל אזרח ואזרח בישראל.  אותם ארגוני פשע ״יהודיים״ המשתפים פעולה עם פושעים מבחוץ – במישרין או בעקיפין – הינם בוגדים במדינה, כי הם תומכים באויבי המדינה בנשק.

אולי לא הבנו את זה, אבל אנחנו באמצעותה של מלחמת אזרחים. מאה  ויותר הרוגים ברחוב הערבי  בישראל.  אנא השוו למספר ההרוגים בבגדד או  בקאבול במשך אותה תקופה.

ומה הינו הקשר בין אותם ערבים השוחטים את אחיהם ואחיותיהם לבין כנופיות הפשע ״היהודיות״? האם האחרונים הם אלה שמבאיסים את בני דודיהם בתעצומות הנשק האדירות?

צריך לשנות את השפה.  מי שאינו מפחד אמור לפחד.  את אלמנט ההתרעה אנחנו מאבדים מהקצה אחד של המפה לקצה השני. אבל איבוד החשש בתוך המדינה, נהרות הדם שאין מי המהסס מלהאדירם, אין לך איום ממשי גדול יותר למדינה.

יש לשנות את החוק הפלילי.  על אחזקת נשק שלא כדין אמור אדם לשבת שנים.  מן הדין להקים בתי משפט מיוחדים למלחמה בפשע המאורגן. יהודי כערבי -  אומנם כן, עלינו להזהר ״שבע זהירויות״ שלא ימצא זכאי אשם. אבל עלינו להיזהר גם שבע זהירויות שלא יימצא אשם זכאי. 

סדרי הדין אמורים להיות מהירים יותר. ובאשר נמצא ״חוטא״ העונש שיוטל עליו אמור להיות מפחיד.  אין די במאסר עולם לרוצח ששת הנפשות.  יש ליתן את הדעת לעונש מוות. יש ליתן את הדעת לניתוק מהעולם החיצון במשך שנים .  אותם ״מנהלי שיווק הנשק״ אמורים לשבת שנים ללא תקשורת ללא גישה ליחסי אנוש.

הפחד הינו הצעד הראשוני להרגעה.  

ולאותם בינות לבני דודני שנפשם נקעה, אותם יש להמריץ.  להאדיר את המשאבים לטובת  חיים טובים יותר,  לשרותי רווחה מכובדים יותר. 

שבת שלום לאחי היהודים, חג שמח לבני דודי הערביים.