אז בואו נחשוב יחדיו. מה הייתה המטרה, והאם הכלי להשגתה היה כלי חכם.
ראש הממשלה אינו אוהב את נפתלי בנט. הוא בעצם שונא אותו. קריאתו לבנט ולגדעון סער לפני כעשרה ימים ובה הסביר שנאמרו דברים במהלך מסע הבחירות אבל יש להניח הכל מאחור, וצריך להתאחד לא עזרו. התקפותיו של ראש הממשלה וחבריו בליכוד על מר בנט ממש לא מרשימות. וביקורת הניתכת על מנת ״לשכנע״ צד לפעול, במקרה הזה מתפרשת כאיום. איום שאין בו ממש. הביקורת המשתלחת, אין בה כי אם לקבע את השנאה, אתְ התיעוב ויותר מכל את המחלוקת.
ואז הגה מי שהגה את רעיון הבחירה הישירה. והיום הזה [21 אפריל, 2021] נשמע ראש הממשלה מטיח בו במר בנט ביקורת ודברי לעג של ממש [סוף שבוע בבלפור] ואז דרישה להצביע בעד שנוי שיטת הבחירות. והדרישה לאחר המבוא רווי השנאה והזלזול, וודאי לא היווה תמריץ לבנט להציל את שלטון נתניהו. ומי שנתן לראש הממשלה אתְ ״עצת אחיתופל״ הלזו שבשלה מסר את הודעתו היום לאחר הצהרתו של בנט, גרם לראש הממשלה נזק שהינו, אולי, בלתי הפיך.
ו״אחד העם״ היושב מן הצד שואל, כיצד חשב ראש הממשלה לשכנע את מר בנט? בואו ננסה ונחשוב יחד.
הבחירות כבר מאחורינו. כך שניסיון ל״קרוע״ את אוהדי ״ימינה״ ממנהיגו אינו יעיל לעת הזאת. לו יצויין שמר בנט יסכים לרעיונו זה של ראש הממשלה, ברור שמר נתניהו ייבחר לראשות הממשלה. ומאחר וראש הממשלה לא יהיה תלוי בכנסת למעמדו [אולי כן לתפקודו] הוא יהרוס את ימינה. לו אני בנט, הייתי מתנגד לכל חקיקה המזמינה שנוי שיטת הבחירות כי עבור בנט וימינה מדובר בשאלה של ״חיים ומוות״ [פוליטיים כמובן]. ובמילים אחרות, השנאה והביקורת, או אולי ״הבליץ הביקורתי״ של הליכוד על מר בנט הוא כה עז, שהצבעה של מר בנט לשנוי שיטת הבחירות תהווה התאבדות פוליטית.
אז נכון, ראש הממשלה – כל מה שהינו רוצה – זה להבטיח שהימין ימשיך לשלוט[?]. רעיון חשוב ומבטא בהחלט את רצון רוב העם. היו שתי דרכים לעשות זאת ונשארה רק אחת.
אני אישית ישבתי עם ראש הממשלה לפני ״ארבע כנסות״ בעניינו של מר בנט, ואז הצעתי לו, במקום לשנוא, ״לחבק״, ואם להיות יותר ציני ״ You keep your friends close, you keep your enemies closer״. אבל הקרע רק העמיק ובבלפור תיעבו את בנט ואת איילת שקד. לא בדיוק התמריץ הטוב ביותר לתמיכה
אז נשארה עוד אופציה אחת בלבד להבטיח את שלטון הימין מבלי שימינה תתאבד בשביל נתניהו. על מר נתניהו לזוז הצידה. אם ימונה לליכוד מנהיג אחר, ישוב גדעון סהר, ישוב נפתלי בנט, תהא פה ממשלה יציבה ואף יציבה מאוד. כן, בראשות הליכוד. כן, ממשלה ימינית.
אז מה באמת חשוב? שלטונו של מר נתניהו או שלטון הימין בראשות הליכוד?
שלא יפורשו דברי שלא כהוגן. בנימין נתניהו הינו ראש ממשלה מדהים. לא קשה לקבוע כי הוא היה הטוב בראשי הממשלות שהיו לנו, גם אם קביעה כזו הינה לצנינים בעיני רבים בציבור. אבל אם הוא יחזיק בעמדתו לאחר שכשל ארבע פעמים פוליטית, הוא עוד עלול להעביר את השרביט ל״מר כלום״, הלא הוא חבר הכנסת יאיר לפיד, הכל בשל השפלתו את מר בנט.
אז שוב חוזרת השאלה. האם דאגתו של מר נתניהו הינה לשלטון הימין, או לשלטונו של מר נתניהו? פינוי מקומו למנהיג אחר בליכוד ישאיר את שלטון הימין. אחיזה בקרנות המזבח תרחיק את מר נתניהו מבלפור ותרחיק את הימין מהגא השלטון.
ידע מי שמייעץ למר נתניהו. הייעוץ לא מוכיח את עצמו. כי את שמסיגים עם כפית של דבש, לא מסיגים עם פלוגה של טנקים.
אבל אולי אומן הפוליטיקה [והוא אומן ראוי להערצה] עוד ילמד אותנו קורס נוסף ב״מדעי המדינה״ שאנו לא ערים לו. ומי יודע אילו מפלגות עוד עומדות עכשיו לקראת קריסה כי מר נתניהו נוגח בם בשקט ועוד יימצאו שם עריקים ומחלוקות [זוכים את ״כחול לבן״].
