בואו נתמודד עם השאלה התיאורטית גרידא הבאה. הרופאים הערבים בבתי החולים בישראל מסרבים לטפל ביהודים כי זה נוגד את דת האיסלם. ניחא, יהיו כאלה שיראו בכך מתת אל. אחרים יחשבו שמדובר בחשיבה פרימיטיבית ואילו פרימיטיבית מאוד, מסוכנת עד כדי להחריד. אבל ניחא. אז בואו נפליג למדינה ״נאורה״ כמו ארצות הבית למשל, ששם עד לשקיעת שנות השישים היו מקומות ״אקסקלוסיביים״ ואשר על שעריהם היה תלוי שלט Negros, Jews and dogs are not allowed”.. ואולי דמו בנפשכם היום בית חולים קתולי בניו יורק או פריז שמסרב לטפל ביהודי בשל סיבה זו או אחרת. הלא הייתה קמה קול זעקה.
ומה נעשה אם אותם שהאידיאולוגיה שלהם אינה דתית אבל עוצמתה אדירה לא פחות. ואלה יסייגו את עזרתם לזולת למי שאינו דוגל באמונתם.
והנה, במדינת ישראל ״קמה וגם ניצבה״ אישה ה״מייצגת״ את אלוקי ישראל כנראה יותר טוב מאיתנו, והיא מחליטה כי רופא לא יטפל באדם באם טיפול כאמור נוגד את אמונתו הדתית של הרופא. שכך לשונה. ״כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות, אסור לכפות על רופא או רופאה לתת שירות העומד בניגוד לעמדתו הדתית״. לא, חברת הכנסת אורית סטרוק לא התכוונה לשיטת המתת החסד הנהוגה היום בשווייץ לחולים סופיים, אלא גם טיפול שאולי יש בו הצלת חיים, כל עוד יימצא רופא אחר שייעשה את המלאכה. קבעה כבוד חברת הכנסת - ובניגוד מוחלט להלכה - להתיר לרופא שלא לטפל באדם – כמו גאה – באם זה בניגוד להשקפתו הדתית. אין כבוד חברת הכנסת צופה עתידות ואין היא מבינה כי ״החיים והמוות ביד הלשון״. והחמור מכך, אני יודע שגישתה לגאה כאדם - ׳אחד על אחד׳ הינה מכובדת. השקפתה לעתיד הינה חשוכה, כי היא עיוורת. כי מחר יבוא רופא ויחליט שהחרדי זר לו ולמצפונו ולא יטפל בו, והמוסלמי לא יטפל ביהודי והיהודי לא יטפל במוסלמי. תמהתי באם מבינה חברת נכנסת את רעידת האדמה של חילול השם שגרמה. אחת המבקשת לייצג את תורת ישראל ואמונתו. אכן כי כן, בקשה כבוד חברת הכנסת להסביר את דבריה לאחר ש״הרכבת יצאה מהתחנה״. אבל אמרתה חדה כתער. האם לדעתה של חברת הכנסת הנכבדה, שבועת היפוקרטס המחייבת כל רופא אינה חלה על רופאים יראי שמיים? וכל אותם העומדים בראש הידע הרפואי וכיפה לראשם ושננו את רעיון השבועה שגו [כמובן לא את לשונה המקורי השופעת עבודת אלילים]. כך כתב הרמב״ם אצל תפילתו לרופא. ״אמץ וחזק כוחות גופי ונפשי להיות תמיד מוכן להושיע לדל ולעשיר, לטוב ולרע, לאוהב ולשונא, וכי אראה תמיד בחולה, רק את האדם״.
אני חלוק על הרבה מעמדות הציונות הדתית וזה בסדר. אני מאוד מכבד את בצלאל סמוטריץ, וחלוק על ניסוחים בחוקים שהציע כפי שבעבר לא הייתי שותף לחלק מעמדותיו. ואין הדבר מערער את הערכתי. אני חלוק על מר בן גביר אבל הוא יפתיע את כולנו. [ואגב, גישתו שלו לגאים שונה בתכלית מגישתה של חברתו למפלגה]. אני רחוק מאוד מעמדותיו של חבר הכנסת מעוז אבל ״דברים שרואים מכאן – על יד שולחן העשייה הממשלתי – לא רואים מכאן״, [כפי שהוכיחה עשייתו בעבר] וגם הוא יבין שה״ביחד״, לשמור על עם ישראל מאוחד, הינו דבר חשוב שאין לו מתחרה.
הגברת סטרוק ששילחה לשונה אתמול, הינה כתם שחור. אמרות פרימיטיביות שלו היו נאמרות במקום אחר כנגד היהודים היו מבהילות אותנו. אז הגברת סטרוק מבהילה אותי כאדם דתי.
האם הגברת סטרוק חושבת ש״עזר מציון״, ״מרפא לחולה״ או הרב פירר לא יטפלו בערבים או נוצרים, להטב״ים או אולי חובשי כיפות סרוגות כי הרב פירר הינו חסיד בעלז?
היה זה פרידריך ניטשה שאמר ״״אנו נעשים עויינים לאי אילו אמנים או סופרים לא מפני שאנו סוף סוף מבחינים בכך שהם רימו אותנו, אלא מפני שהם לא מצאו לנחוץ להשתמש באמצעים עדינים יותר כדי ללכוד אותנו״. והגברת סטרוק שתפקידה בכנסת לייצג את ההדר של ההלכה, היופי שביהדות לא השתמשת ב״אמצעים עדינים כדי ללכד״ את כולנו. כלל. ולכן לא רק שלא ליכדה [והפעם מלשון ללכד] את עם ישראל. אלא היא מבריחה אותו מאלוקיו. ממש כך.
אני זוכר תקופות קדומות ואשר מנהיגים דתיים כה המאיסו את הבורא על עמך ישראל, ואז החלו המזוזות להיעלם מדלתות הבתים, מספר המבקשים להתחתן ברבנות ירד לממדים מבהילים, ומפלגות כמו שינוי, אישים כמו טומי לפיד [אדם חכם מאוד, בניגוד גמור לבנו] או שולמית אלוני עשו חייל. עמידתם הפוליטית התעצמה בשל ובגלל המנהיגות הדתית, המנהיגים הדתיים שהובילו למחלוקות ולא השכילו לגשר..
אכן חברת הכנסת סטרוק ״הסבירה״ את עצמה. לו יהי. כאחת האמורה לקיים ״כל ישראל ערבים זה לזה״, איזו תרומה הייתה לגברת סטרוק באמירה הזו לאהבת הקב״ה? לגשר בין מאמינים ושאינם מאמינים? לאהבת ישראל? לערבות ההדדית? להאדרת השלום הפנימי? או מה היא תרמה לריחוק מאלוקי ישראל, להשפלת הנורמה הדתית? אלפי רבנים בישראל, ולא שמעתי אחד מהם מתנסח באופן הדומה לגברת סטרוק? ורק היא נזכרה לדרישה המופלאה הלזו?
אמרותיה של הברת סטרוק, ולהבדיל אלפי הבדלות, חבר הכנסת מעוז [ואני מבדיל] מאדירים לעין ערוך את עוצמתה הפוליטית של הקהילה הלהט״בית. כפי שמלחמת הציבור הדתי בנשות הכותל מאדירות את עוצמתן ואת האדרת כוחם של מפלגות ואשר כל עניינם הינו נגיחת נושאית דתיים. אין כל סיכוי שבעולם שמדינה מתוקנת תאמץ חשיבה כזו המוצעת על ידי הגברת סטרוק. היא נלחמת מלחמה אבודה. אבל היא כן מאדירה את כוחם של אותם ואשר עינה צרה בהם. היא כן מרחיקה יהודים גם מחשיבה אחרת שחשובה לה לגברת סטרוק. כי בשל אמרותיה בנושאים אלה ואופן אמירתם, יאמרו אלה ״בסוד[ה] אל תבוא נפשי״ מכל נושא דתי. הגברת סטרוק העניקה ״דמי חנוכה״ פוליטיים בעלי משמעות קשה מאוד לאישים במערכת הפוליטית שנושאים דתיים הינן להם לזרה, כמו יאיר לפיד או אביגדור ליברמן.
מדוע נדרשים אנו לחוק הקובע שאדם לא יידרש לתת שרות למי שאינו חפץ לתיתו? האם עורך דין בעל השקפות ימניות חייב לייצג מחבל? לא. האם בעל בית דפוס חייב להדפיס את תמונתו של יאסר ערפאת? לא. האם אדם אורתודוכסי העוסק בפרסום חייב לפרסם את תורתה של התנועה הרפורמית? לא. מדוע נדרשים אנו לחוק? החוק הקיים די בו. אדם עושה ככל שירצה וימנע מעשות מה שאינו רוצה, בקניינו למעט במקרים מסוימים [רופא, לעתים נהג מונית, וכדומה]. והרופא עוסק בפיקוח נפש ופיקוח נפש דוחה תורה.
בשעה שהמדינה נמצאת במתח פנימי כה רב, שהפילוג מאיים, מותר היה לצפות מהציונות הדתית על כל מרכיביה לגשר. ״דברי חכמים בנחת נשמעים״. ״באנו חושך לגרש״. לא לכבוד את האור היפה של היהדות. שלא נקיים חלילה את אמרת הנביא ״חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו״.
ואולם הכל בלא כלום אי אפשר. יש אכן נושאים מסוימים שאין אימת המחלה קשורה אליהם ואשר רופא יבקש למשוך ידו מהם. למשל הכוונה לשנוי מין. אין מדובר ברפואה במובנה הקלאסי של המילה. ומותר לו לאותו המתמחה בכך לקיים אמרה עתיקה המתייחסת לפרלמנט הבריטי ״….. but change a man to a woman and a woman to a man״ .
לא נזהרה הגברת סטרוק בלשונה ובניסוחה, לא הכל היה בטל, לא הכל היה ״מוקצה מחמת מיאוס״. הוא שאמרנו. ״החיים והמוות ביד הלשון״.
