״אמר רבי אילעי בשלשה דברים אדם ניכר …. ובכעסו״. כך הגמרא במסכת עירובין. ועוד למדנו ממקור שמקורו לוט בערפל, כי ״אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה״. במבוא לספרו החדש Leadership: Six Studies in World Strategy מסכם ״הביסמרק של המאה עשרים״, הנרי קיסינג׳ר [כן, בן 99, אבל עדיין כותב בראש צלול] – דווקא במבוא לספר, המייצג את מסקנת מחקרו - את תכונותיו האסטרטגיות של מנהיג. בפרקי הספר, מנתח מי שהיה מזכיר המדינה של ארצות הברית את האסטרטגיות של מנהיגים שונים ברחבי העולם. קונראד אדנאואר -קנצלר גרמניה המערבית; מרגרט תאצ׳ר – הלא היא ״גברת הברזל״ - ראש ממשלת אנגליה; ריצ׳ארד ניכסון [איך לא? שהלא תחת נשיאותו שימש פרופסור קיסינג׳ר בתפקידים מהבכירים ביותר בארצות הברית - היועץ לביטחון לאומי, מזכיר המדינה, ואף שני התפקידים כאחד, תקדים שלא חזר על עצמו מאז]; ואנואר סאדאת – נשיא מצריים שהיה ראש וראשון למנהיגי ערב שכרת הסכם שלום עם ישראל, ושילם על כך בחייו.
לא באתי לנתח את ספרו של פרופסור קיסינג׳ר [אבל כדאי מאוד לקרא] . ואולם כן אבקש להביא מובאה אחת מספרו שיש בה על מנת להשלים את המובאות שהבאנו בפתיח לזה המאמר. וכך לשונו: - ״Leaders can be magnified - or diminished – by the qualities of those around them״.
וכיצד יודע הוא ״אחד העם״ המבקש לבחור במנהיג זה או אחר ב״בוא יום פקודה״ עת עומד הוא במחשכים של וילון ההצבעה? עשייתו של המנהיג הינה דרך אחת. המלל - או לשונו - של אותו מנהיג ויותר מכך אותם הסובבים את אותו מנהיג ואשר מנהיגותו תלויה אף בתמיכתם, הינה הדרך החלופית.
בעבר הייתה תנועת החירות – ותנועת הליכוד - תנועה של הדר וכבוד. לא, לא הכל הסכימו עם מנחם בגין, לא הכל הסכימו עם הסובבים אותו [משה ניסים, יצחק שמיר, דן מרידור ועוד].
כאשר מנהיג מאבד את הטובים בחבורה, ונשאר עם אותם שאין הם כי אם ״עושי דברו״ ללא חשיבה עצמאית, כשלונו של המנהיג מובטח. הוא הופך למנהיג מתוך יראה, לא מתוך כיבוד. הוא מנהיג מאיים על עתידו של התומך, לא מנהיג ואשר התומך מבקש את מנהיגותו. וכיון שביראה עסקינן ולא באהבה, הסכינים המושחזים היטב מוצנעים אך מוכנים לשליפה.
לאחרונה איבדה תנועת הליכוד את אחד החשובים בבניה. ד״ר יובל שטיינמיץ. ד״ר שטיינמיץ הינו איש חשיבה עמוק, איש עשייה והבנה, ולא מן ההכרח להסכים איתו על מנת להעריך אותו. לא, לא היה הוא יחיד בדורו. יש עוד מאותם היושבים אצל הכנסת מטעמה של תנועת הליכוד ואשר יש בם על מנת לכבד את ההדר החירותי או ״ההדר הז׳בוטינסקאי״. כך חבר הכנסת ניר ברקת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אבי דיכטר, אלי כהן, או אורלי לוי - אבקסיס, ועוד. אבל דורשי שלומו של מר נתניהו השופכים אש וגופרית בכל מלל אפשרי, המאיימים על המפלגות האחרות ואשר ״להם [היום] הכוח והממשלה״ – הם הינם היום הכוורת של מר נתניהו. אני מעיד שב״אחד על אחד״, מר דוד אמסלם הינו אדם מיוחד ונדיר. בעל מעוף, עמקות חשיבה. לא, הוא לא למד לימודים גבוהים, אבל יש בו נכס הרבה יותר חשוב. חכמת חיים, חריפות השכל ולב מדהים. נעם הליכתו ב״אחד על אחד״ יש בה על מנת לפאר. אבל את הונו הפוליטי עושה חבר הכנסת אמסלם ב׳בריונות׳ פוליטית. השתלחויות ואשר ההדר הז׳בוטינסקאי הינו מהן והלאה. איני מכיר אישית את חברת הכנסת מירי רגב. או חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן [את ״נאום השקרן״ שלה עודכם זוכרים? לא הייתה זו אלימות מבעיתה?] נראה כאילו בקשו הם ליישם באופן מיוחד את האמרה התלמודית ״כל דאלים גבר״. כאילו על מנת לקיים מצוות מציאת החן בעיני המנהיג, על מנת להפגין נאמנות ללא סייג - לא לעשייה, כי אם לעושה – ״הכל מותרין״. וחרצובות הלשון מעידות על הכל. וכבודה של הפוליטיקה בישראל? מה יהא עליה? שהלא אין דבר המייצג את אישיותו של אדם יותר מלשונו. האם פניה של תנועת הליכוד ייהפכו אש וגופרית? ואם תזכה תנועת הליכוד להרכיב את הממשלה החדשה? כך תיראה מנהיגותה?
מבקש מר בנימין נתניהו לחזור ולהנהיג את המדינה. יבדוק נא מובאות תוצר לשונם של ״נאמני נתניהו״. ויהרהר על מסקנתו של פרופסור קיסינג׳ר. שהלא כך קבעה - מנהיג נוסק או דועך ״by the qualities of those around him״.
יש מנהיגים המבקשים שעושי רצונם לא ירימו ראש. שלא יהגו חלילה באפשרות ״היום הוא, מחר אני״ [כפי שכבר הרהרו בקול גם מר אמסלם וגם הגברת רגב], ומבקשים הם להציג מרכולתם בקיצוניות האמירה. והקיצוניות גורפת. היא קורצת. מר איתמר בן גביר אינו בוחל בלשונו. האם לכן עוצמתו הפוליטית גוברת תאוצה? היה ולשונו תצלח? אז נקבע כך את תרבות הדיון? כל דאלים גבר? או חשיבה על והתחשבות באחר? הנקמה או הגשר? אתה מר נתניהו אמור להחליט כפי שכל מנהיג בכל מפלגה אחרת אמור לעשות זאת. נכון. יש המצביעים על ועידת המפלגה שהינה ״אור לדמוקרטיה״. האומנם? לא. קבלני הקולות הפועלים במחשכים, ועדי עובדים הכופים רצונם על שולחיהם. הליכוד הבין שהליכתו של ד״ר שטייניץ הינה הפסד? כנראה שלא. וזו הינה הטרגדיה. של כולנו. בין אם אנו מצביעי ליכוד ובין אם לאו.
