ערבות אזרחית
בשתיים אלו נחל. ראשית, יש לזכור. מדינה אינה פושטת רגל. היא יכולה לקרוס כלכלית או כספית, היא יכולה להיות במצב שלא תוכל לשלם את חובותיה
ולהכריז מורטוריום על תשלום חובות, אבל לא ימונה לה מפרק או כונס. אף ראשות מקומית אינה יכולה לפשוט רגל. דע עקא
רשות ואשר אינה מתפקדת, החוק מאפשר למנות
לה ועדה קרואה הנוטלת את סמכותה של הרשות המקומית שנבחרה כדין ומנהל את הרשות.
ועוד, בידוע שטובות ההנאה להם זוכה
העובד עבור הרשות הנן – בדרך כלל –
נמוכות יותר מאלו ההטבות הניתנות למי שעובד עבור גוף שאינו קשור לשלטון. וכל זאת
למה? שתיים הן הסיבות לכך. האחת, תקציבה
של הרשות מוגבל יותר, ואין היא יכולה להאדיר את הכנסותיה בדרכים
"פופולריות" כשיווקו של מוצר. הסיבה השנייה הנה הביטחון. שכלל גדול למדנו בכלכלה. ככל שהשקעה הנה סולידית יותר ובטוחה יותר
ההכנסה בגינה היה נמוכה יותר. בעוד אשר
הכנסות מאגרות חוב ממשלתיות הנן נמוכות יחסית, בשל הביטחון בממשלה שתכבד את
האגרות, ההכנסות מהשקעה ספקולטיוית הנן גבוהות יותר בשל העובדה שההשקעה חשופה
לסיכון גבוהה יותר.
חברה שאינה משלמת משכורות לעובדים עד 12
חודשים ויותר הייתה כבר מזמן נחלת העבר. איש לא הסביר לעת הזאת מדוע לא מינו אף לא לאחת מאותן רשויות שכשלו בתשלומי
השכר לעובדיהן ועדה קרואה. ולו מדובר היה
ברשות אחת, החרשתי. התקלה הנה מדבקת אצל
רשויות רבות, אצל מועצות דתיות אחת לאחר רעותה. האם הרשויות ורק הרשויות אחראיות למשבר הזה? הכיצד זה ייתכן שחודשים ואף למעלה משנה לא עשתה
הרשות הממונה על הרשויות המקומיות, ממשלת ישראל, דבר? היכן המחדל? היכן פשיטת הרגל?
ומי נושא באחריות אישית? משרד האוצר חושב שקודם כל יש לתקן את המעוות
אצל הרשויות המקומיות, ולאחר מכן ישולם השכר. דברים כדורבנות, למד מכאן שכסף
בנמצא [ובל נשכח למדינת ישראל יש עודף, כך שמענו מבחרי הפוליטיקאים העוסקים בנושא]. ובכן, מבקש משרד האוצר כי ייקוב הדין את
ההר, ינהלו הרשויות המקומיות את עסקיהן כדין ורק אחר כך יועבר התקציב
למשכורות. למד מכאן, ראש הרשות שחטא,
מנהלי הרשות שסרחו, ימשיכו לנהל את הרשות, ואת המחיר משלם "בוזגלו"
המרוויח שלושת אלפי ₪ לחודש ולא קיבל את
משכורתו כעשרים וארבעה חודשים.
נו באמת. ממשלת ישראל חיה הייתה על תקציב גרעוני שנים על
גבי שנים. מי מהשרים לא קיבל משכורת ולו
פעם אחת? מי מחברי הכנסת? האם הכל מוכנים להישבע שחברת החשמל מנוהלת
כדין? אני לא. משהו חשב שלא לשלם לעובדי החברה את
משכורתם? לעובדי עמידר? והחמור מכל, ישנם רשויות מקומיות, ואשר אומנם מנעו מעובדים מלקבל שכר, אבל כמובן שמניעה זו לא כללה את ראש הרשות או
סגניו. זה לא בסדר? אבל זה גם לא
חדש? והיכן התיקון? מדוע הוא מתעכב שנה?
נמצאנו למדים שהגם שעבודה עבור הרשות
הנה עבודה ואשר שכרה נמוך יותר, היא בטוחה כמו ספוקלציה סהרורתית. יצא העובד שביקש את ביטחונו וזכה לשכר מופחת, נפגע מכלכלה מטורפת שאינה נגועה בהגיון הכלכלי. ומשלם הוא על גבו את כישלונו של השלטון המרכזי
לנהל את השלטון המקומי במשך של חודשים.
עם כל הכבוד, יתכבדו פקידי האוצר
ויעבירו את הדמים המגיעים לעובדים לידיו של נאמן. הוא ישלם ישירות לעובדים שלא דרך הרשויות. ותטפל הרשות השלטונית ברשויות המקומיות ישירות, ולא על גב העובד.
המדינה אולי לא פשטה את הרגל. המוסר השלטוני מחייב מפרק קבוע.
זלי יפה,
ירושלים,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה