יום שישי, 14 בינואר 2022

טו בשבט הגיע. חג לאילנות?


דיון ״מעניין״ נערך היום במערכת הפוליטית.  בעוד אשר על הקרן הקיימת לישראל בקשו ליער את הנגב, בשל התנגדות ערביי ישראל  הדרים בסמיכות למקום בו אמורות הנטיעות להיערך, קרא, למשל, שר חוצנו, הלא הוא ראש הממשלה החליפי, ״לעצור את הנטיעות״.  וכל זאת למה? בשל המהומות שזכו כמובן לתמיכה בלתי מסוייגת מהחמס ומרע״מ.

ועל מה ולמה חרה אפו של האזרח הערבי?  הנטיעות אינן מיירקות את הארץ?  יש בם משום הכיעור? או שמא יש בכך על מנת להזכיר לכל שהנגב הינה טריטוריה השייכת למדינת ישראל, ולא שטח כבוש, כהודעת החמאס?

מה הוא המסר של קביעתו של כבוד השר יאיר לפיד כי יש לעקור את הנטיעות? מה הינה הסיבה ואשר בעטיה בקשו אותן מפגינים שאף ידעו לשרוף מכונית ולהתעמת עם המשטרה?  דוברי החמאס צודקים.  המטרה, להכחיש את הלגיטימיות של שלטון ישראלי בנגב.

אתם מבינים? רע״ם ידעה לעמוד על שלה כאשר דרשה את שנוי חוק החשמל לטובת תושבי הנגב הערביים.  הווי אומר, על מנת לינוק מהמדינה, ניתן להכיר בה. אבל כאשר מבקשת המדינה לפעול לטובת הכלל – כן, העצים יפריחו את השממה גם עבור האוכלוסיה הערבית – אזי חלילה.  בו נראה כיצד יגיבו אוכלוסייה הערביים  של המדינה באם יבקשו להניף את דגלי המדינה בכבישי הנגב.

לפני שנים החליטה אחת האוניברסיטאית בישראל שלא להניף את דגל ישראל ״כי זה מרגיז את הסטודנטים הערביים״. משהו שאל האם אי הנפת הדגל עלולה להרגיז את הסטודנטים היהודיים? לא.

התקפלות הממשלה בנושאים מסויימים הינה הרע במעוטו לטובת שלום הבית.  אבל יש התקפלות שגם עבור שלום בית הינה אסורה.  כי אם נתקפל, לא יהיה בית ובוודאי שלא יהיה שלום.

עמדה הססנית או מבולבלת של הממשלה  הינה מסר של כניעה.  בצדק או שלא בצדק, כך מבין זאת הצד האחר וזה מה שקובע.  

ההרגשה הינה כי הממשלה פועלת כבת יענה.  למרות הבטחות בראש חוצות, המלחמה בפשע הערבי כבר אינה על סדר היום הציבורי,  יהוד הגליל? מה זה בכלל.  הבניה הבלתי חוקית של ערביי ישראל הינה במלוא עוצמתה, ואין פוצה פה ומצפצף. ואף שתילת עצים במדינה ״מחייבת״ אישור המיעוט הערבי.

המסר? ממשלה ללא עמוד שדרה.  ממשלה הפוחדת מהעימות הבא.  ממשלה שתעשה הכל על מנת לרצות את האוייב מבית או אויב מבחוץ.  אפילו ״לעצור את הנטיעות״.  

לא, מר לפיד.  לא את הנטיעות צריך לעצור.  את התקפלותך שלך צריך לעצור. את חוסר חוט השדרה שלך צריך לעצור.

בשבוע שעבר בטיסה לניו יורק ישב ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד ברח – סליחה ברק [אגב מעניין על מה ולמה זכה הוא באישור מוועדת החריגים. אני לא מבין מה יש לו לעשות היום בארצות הברית, שהלא אפשטיין כבר איננו. ומעניינת עוד יותר השאלה מה היה קורה אם במקום אהוד ברק, היה זה בנימין נתניהו שנמצא מבקר בביתו של אפשטיין עטוף מכף רגל ועד למעלה מראש, והאם הממלכה השביעית הייתה מניחה לו, אבל זה נושא למחקר אחר על היושר של אלו או אחרים]. מר ברק היה ראש הממשלה המתקפל ביותר שהיה לעם ישראל. [לבנון, השיחות עם אבו עמאר ועוד]. והנה נמצא לו מתחרה.  ראש הממשלה החליפי.  רק חבל שלא שמעתי מה אומר מר נפתלי בנט.  כמדומני שהוא הינו ראש הממשלה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה