מדינת ישראל מתמודדת עם מבחרים של מחלוקות ובקורות המשתלחות בה הן מבית והן מבחוץ. יש הנוגחים במדינה ללא רחם, המאשימים אותה בהאשמות חסרי שחר, ומקבלים תמיכה מאותם המבקשים לעשות הון פוליטי בכנסת ומחוצה לה [וידקון קוויזלינג במהדורה מחודשת], להרע למדינה ולעשות הכל לטובת אויביה מבחוץ.
יש המבקרים את פעולות הממשלה מתוך כאב אמיתי. אני בהחלט מסכים שיש מבין שרי הממשלה שהיושרה היא מהם והלאה [ויש שביושרם איני מטיל ספק למרות שדעתם חורה לי]. יש אותם שהינם מסוכנים לעתידה של המדינה בשל שנאת האחר. ״העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס״. אבל אנחנו המבקשים את יראת השמיים ומבקשים להבטיח את עתידה של יהדות פורחת חייבים להיזהר בלשוננו שלא יצא שם שמיים מחולל.
הגם שהנני יהודי דתי, עפר ואפר אני לרגליהם של רבים וטובים. הכאב בשל מלחמתו חסרת הפשרות והלא ישרה של שר האוצר כנגד הציבור החרדי הוא כאב אמיתי. מלחמתו של שר האוצר היא מלחמה ללא פשרות, מכוערת, מזיקה, לא ישרה והיא נערכת במתכונת שמזכירה לי את ״מקורו ושורשיו״ של שר האוצר. ואני דואב על כך שראש הממשלה קולו נודם בכל הקשור ליחסו של שר האוצר לציבור החרדי [ואשר ביכולתו לעשות נזק רב בשל העובדה שכמושל כל יכול של מפלגה, שליחיו ועושי דברו מכהנים הן כיושב ראש ועדת הכספים, והן שני סגניו. תקלה חוקתית חמורה במיוחד – ואשר אף בגינה אין פוצה פה ומצפצף].
אנחנו אמורים לזכור את השואה בחרדת קודש. לא מעט פעמים נשמעו בכעס במקומות שונים במדינה קריאות נאצה כנגד אישיות זו או אחרת והשוואתם לנוגשיו של היטלר. מי אינו מכיר את זעקותיהם של זאטוטים ומפגינים חרדים אחרים המשתלחים בשוטרים בקריאות ״נאצי״. או אותם המפגינים כנגד ראש הממשלה (בעבר) ואשר אף הם לא בחלו באמרות כאלה כלפי שומרי החוק]. לא הייתה רעה חולה בהיסטוריה האנושית שניתן להשוותה לרייך השלישי. והשוואת רשעות כלשהיא לנאציזם הינה חילול הקודש של קורבנות השואה.
אני סולד מיחסו של איבט ליברמן לציבור החרדי. איני יכול לשכוח את יחסו המתנסה של ראש הממשלה החליפי לנושאים של קדושת ישראל. אני מיצר על שתיקתו הרועמת של ראש הממשלה כאשר שר האוצר מבקש להרוס כל דבר שיש בו על מנת לשמר בחיים הכלכליים אוכלוסיה שהוא סולד ממנה [על ״הזבל״ שכחתם?]. זה חמור, זה מאיים על אושיות המדינה, אבל זה אינו נאציזם. השוואת פעילתו של שר האוצר או יחסם של ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי לנאציזם, מעידה על האומר ולא על ה׳נאמרים׳. היא מעידה על כישלון אינטלקטואלי, היא מעידה על אתגר קשה בכל הקשור למותר ולאסור. יש בה על מנת להעיד על כישלון מנהיגותי קשה וככל שהמאשים הינה אישיות בכירה יותר, הכישלון באמירה האומללה הזאת חמור יותר.
בעבר היה כתב עיתונאי - גבי גזית שמו - שבסמיכות ליום השואה קבע כי החרדים ״עלוקות״ ״התולעים האלה״, ״עלובים ןבהמיים״ שאמונתם ״פרימיטיבית, חשוכה, שטופת שנאה״, הם ״פרזיטים מהסוג הגרוע ביותר״. ו״הגאון המחשבתי״ הלזה – סמל החושך שבנאורות - מציע ״לכלוא את החרדים בשכונותיהם ולנתק אותם מהחמצן של הקדמה״. במילים אחרות ׳גטאות לחרדים׳. זו הייתה אמרה מזעזעת של אדם רשע שהעידה על טיפשות, על ניצחון החושך על האור, על פרימיטיויות. והעובדה שלא קמה סערה בעתיה של אותה אמרה מעידה על איפה ואיפה אצל אותם המבקשים ל״הראות״ אנשי חשיבה, ואינם כי אם רידוד אנושי נמוך במיוחד. ״בסודם על תבוא נפשי, בקהלם על תחד כבודי״.
מאידך, מצפה אני כאחד העם שמנהיגיו הרוחניים יקיימו ״חכמים הזהרו בלשונכם״. יביעו את כעסם בדרך נכונה. לא ״הכל מותרים לך״ וכל מבקר אמור לדעת מה תהא אחרית ביקורתו. ואם בקורתו אינה נכונה, יש בה בבקורת להזיק למבקר, לא למבוקר.
קשה עלי מאוד השוואה לנאציזם, היא מכוערת, היא כמובן אינה אמת ויש בא על מנת להזיק לתורת ישראל ולא לתקן. טוב היה עושה אותו מנהיג רוחני לו היה חוזר בו מהאמרה הכל כך בעייתית הלזו המביישת אותי כיהודי דתי.
