יום חמישי, 1 במאי 2014

הנחרצות ואזלות היד

הנחרצות ואזלות היד

כשנרצחו ניר כץ וליז טרובישי בבר הנוער הואשמו ה"חרדים". אף לאחר גלוי סיפור האונס המניע לרצח, טענו בגלי צ.ה.ל שלא ברור שזה לא החרדים. שנאה במיטיבה.

יחס השר לפיד כלפי החרדים הנו שטחי, וכעוס. אבל תהא הביקורת אשר תהא. חשיפתו כחייל נאצי ופרסום התמונה בכלי התקשורת פגע לא בשר כי אם בכל אחד מאיתנו כיהודי וישראלי. דמוקרטיה חייבת לשמר עצמה מפני אימת הדמוקרטיה. למד על ההסדרים הקיימים בין ארמון המלוכה ובין כלי התקשורת הבריטיים. אצל כל עיתון הייתה התמונה המזוויעה של "נסיכת הלבבות" דיאנה כשנהרגה. לא היה עיתון שפרסם את התמונה. או התמונות "שגילו יותר משהסתירו" נסיכה זו או אחרת מבית המלוכה. גם העיתונות הצהובה באנגליה נזהרה. לא נדרשו לחוק. זו משמעת עצמית שכיבדה אף את העיתון.


השר לפיד במדי אס אס

ובישראל? בכל מקום הופיע "התמונה". והתמורה לחברה? גם אם אנחנו מתווכחים עם שר האוצר, לא נכבדו כאדם? כשר בממשלה? אז נתווכח אתו. נריב. נעשה הכל על מנת שיגלה לספסלי האופוזיציה. חייל נאצי? וכלי התקשורת משתפים פעולה עם הזוועה? דמוקרטיה? זה הנו ביב השופכין של המשמעת העיתונאית.

והאלימות כלפי השר אינה בלון בתוך עולם פסטורלי של שלווה. שהלא כשפורסמה תמונתו של השר לפיד פורסם אף מעשה הבריונות באבו גוש. ואני חושב לעצמי מה היה קורה לו בכביש M4 המחבר את לונדון עם מרכז אנגליה היינו מוצאים שלטים המורים "יהודים החוצה" וכלי רכב של יהודים בהנדון היו זוכים להשמדת גלגלי מכוניתם. היה העולם היהודי זועק. ואני זועק כי אני מתבייש. ואני זועק בתפילה שמדובר בפרובוקציה. שאם חלילה אין מדובר בפרובוקציה, מדובר בהרבה יותר מאשר בפעולת טרור. כי המעשה הופך אותי לשפל שבאויביי. כי מהיהודי שנחשף לפעולות טרור אני דורש התנהגות אחרת. אני דורש ממנו לדעת את ההבדל בין איש רע לבין אזרח שווה זכויות בין אם הוא ערבי או יהודי. הוא קודם כל אדם. וכפי שמציין בעל ה"תומר דבורה", הוא הנו יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. אני כיהודי דתי מבקש סליחה מתושבי אבו גוש על העוול שנעשה להם ולנו. ידנו לא הייתה במעל הלזה, אני בוש בו, ואני מתפלל שהמשטרה תמצא את ידי העוולה ונדע הלנו הם – חלילה – או לצרינו.

והאלימות ממשיכה. איני מכיר את הרב דוד סתיו. אני מבין את חשיבתו ומתנגד לה מעומק הלב. צה"ר עושה דברים אדירים. אך חשיבתו של הרב סתיו – במחילה מכבודו – הנה חשיבה שתבטיח פירוד מוחלט בעולם הדתי והרס של הרבנות. הוא ואחרים חושבים אחרת, וכל אחד ואחד מאיתנו החי במדינה דמוקרטית יעשה כל שלאל ידו על מנת להשתדל ולנצח בכל ויכוח פוליטי או מדיני, על מנת שהאיש הנכון מבחינתו יכהן בתפקיד הנכון. שום ויכוח על אישיות זו או אחרת אינה יכולה להוות מתכון למלחמת אחים. לקרוא לאדם "רשע" זה כן מתכון למלחמת אחים, ובמיוחד כשהאמרה יוצאת מפיו של גאון הדור, אדם ואשר ידיעותיו ההלכתיות אין להם אח ורע, אדם שב"אחד על אחד" שופע אהבה לכל יהודי באשר הוא, וכל מילה שלו נשמעת היטב על ידי הכל. על ידי מעריציו וחסידיו, ואף על ידי המבקשים להשתלח בכל דבר יהודי, ויעשו את דברי הרב שליט"א קרדום לחפור בו נגד כל נושא דתי. לא היה צל של ספק כי המילים אותן הטיח הרב עובדיה יוסף שליט"א ברב סתיו היו מתכון בטוח לאלימות הפיזית שבאה בהחלט בעקבותיה. הרב הנו ענק, מילותיו ענקיות לטוב או לרע.



זלי יפה,
ירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה