מדד השוחד
כל המבקש ללמוד על תרי"ג מצוות
נמצא למד כי בדרך כלל אין הגיונם של מצוות מפורש בתורה. מעולם לא שמענו למה "לא תרצח" או
"לא תגנוב", אשר על כן החריג דורש הסבר. אחד החריגים הבולטים הנה מצוות לא תעשה של לקיחת שוחד "כי השוחד
יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". על מה ולמה זכתה מצווה זו שהגיונה נמנה בתורה עצמה? שוחד הנו שער על פיו "יותרו" כל
העברות כולן. השוחד מהווה
"חסיון". אם זה שוחד לשופט,
לשוטר לפוליטיקאי, או לכל רשות אחרת.
אצל בדיקה שפורסמה אתמול, נמצאנו למדים
כי 12 אחוזים מהפונים לרשות זו או אחרת במדינת ישראל שלמו שוחד. אין מדובר בבועה בתוך סימפוניה פסטורלית. רובו המוחלט של הציבור בישראל חושב
כי המדינה מנוהלת על ידי קומץ בעלי עניין המודרכים על ידי גופים זרים. אף תקלה זו אינה "הפתעה". כמו בכל מדינה מערבית בעולם, המדינה, האידאולוגיה, ההקרבה למען האחר,
'היופי שבפשטות והפשטות שביופי' דועכות. האדם
הפך לחשוב ביותר. אמרתו - או אולי קלישאתו - של הנשיא קנדי בנאום
הכתרתו כנשיא בינואר 1961 "ask not what your country
can do for you—ask what you can do for your country. " רחוקה מלייצג את
המציאות. פעם המילה
"יורד" היוותה עלבון. "עבודה עברית" זה מכבר הפכה
ל"עבודה ערבית". אם כי מדינת ישראל בהחלט יכולה להתברך ביחס של עזרה
לזולת יותר מאשר כל מדינה אחרת.
הפילוסוף האיטלקי בן המאה השש עשרה ניקולו מקיאוולי מצביע בספרו Discorsi,
כבר אז כי ערכים דועכים,
הערגה לחיי נוחות זוחלת לנפש האדם, אומות שוכרות שכירי חרב על מנת להגן על עצמם במקום
אזרחי הרפובליקה או הנסיכות. העשירים – כך מחברו של "הנסיך" - חושבים כיצד להפוך את הונם לכוח פוליטי ולערער
תחת יסודות הרפובליקה. "האדם הפשוט" יישאר נקי משחיתות תקופה ארוכה
יותר מאלה שצלחה דרכם אבל גם את אותו 'אחד העם' ניתן לשכנע באמצעות "חלק מהשלל", לתמוך באותו עשיר המבקש להפוך את עושרו
קרדום לחפור בו. אך תופעה זו – מזהיר אותו
פילוסוף – הנה הדרך למפלתה של הרפובליקה כפי שאכן ארע את רומא.
 |
| ניקולו מקיאוולי |
אז מי שאינו זוכר את העבר אמון לחזור
עליו. המידע שפורסם אתמול אינו חדש
במיוחד, אבל זה תמרור אזהרה שאל לנו להתעלם ממנו. התמונה שמצייר ניקולו מקיאוולי בDiscorsi הוכיחה את עצמה פעם אחר
פעם. למזלנו הרב אותן אומות הסובבות אותנו
סובלות כרונית מתופעה זו. בואו נשאיר אותה
בידם.
*
למדנו על הסערה שבסערה ולמדנו על הסערה
שבשקט. אמש הותקף חייל חרדי בשל
"חטאו" על - שרות בצ.ה.ל.
לצערנו למדנו זה מכבר על "בריונות בשמו של הקב"ה". "משמרות הצניעות"
אינן אלא סימפטום. בכל הכבוד לעיתונות החרדית,
למנהיגי היהדות החרדית היודעים להקים כל זעקה על בית חולים שנבנה אולי בית
קברות, על כל פגיעה ביהדות החרדית [וחלק גדול ממחאתם יש בם יותר מאשר ממש], קולם
לא ישמע בגלוי זועק לשמים על חילול השם כה גדול? הרמב"ם מסביר כי "חילול השם" הנו אופן התנהגות. הגמרא, מספרת על רב שאמר שאם הוא לוקח בשר בהקפה ולא משלם מיד הוא מחלל את השם, כי חילול השם בין השאר היא המקור למה שאומר מי שאינו מאמין
על הקב"ה בשל התנהגותו של הירא שמיים. לו האזינו מנהיגי הציבור החרדי מה אומר האדם הפשוט ברחוב על
"היהדות" כפי שבאה לידי ביטוי על ידי אותם חוליגנים, היו עושים קריעה על
חילול השם שאין כדוגמתו. היכן הכותרות
הראשיות? דפדפתי אצל המובילים בעיתונות
החרדית הבקר. "המודיע" "יתד נאמן" ו"המבשר", נאלמו
הם דום. היכן זעקת השבר של מנהיגי הציבור החרדי? זו הסערה שבשקט. וזו סערה שאחרים עלולים לפרשה כהיתר. חודש מנחם אב מלמד על אלול בא.
אז על כולנו לעשות תשובה. כן, גם מנהיגי
הדור ועיתוניו שדממתם הנה סערה גדולה.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה