העבר והעתיד

העבר והעתיד

ולדימיר פוטין איננו יוסף סטאלין ורספ טייפ ארדוגן בוודאי איננו היטלר. אבל לא כל איום על יציבות פוליטית זו או אחרת, צריכה להגיע לממדים של הסכם מולוטוב ריבנטרופ על מנת להוות סכנה של ממש, ונקודות הדמיון ביחסים המתפתחים בין אנקרה למוסקווה היום ובין אלה שהתפתחו בין ברלין ומוסקווה באוגוסט, 1939, אמורים להדליק נורה אדומה. אמורים? אז אמורים. 

מה לעשות? שני המנהיגים הללו מזכירים תקופות אפלות. מספר העיתונאים היושבים בבתי סהר ברוסיה הנו הגדול ביותר בעולם, למעט אלה שחירותם נשללה מהם בתורכיה. מספר המשפטים הפליליים ברוסיה בם נמצאו הנאשמים חייבים בדין הנו רב יותר היום תחת פוטין מאשר בזמנו של ברז׳נייב ומתחרה – איך לא - במערכת המשפטית בתורכיה. אומנם כן, המערכת המשפטית ברוסיה ״ממושמעת״ לקרמלין. ארדוגן היה צריך ״לכבוש" את המערכת המשפטית על מנת שלא ייפגעו הוא, בניו וקרוביו בשל מעשי שחיתות אסטרונומיים. אז פוטרו שוטרים, תובעים ושופטים. והיום ״ברוך השם״ העוסקים בעשיית הצדק בתורכיה דומים לעמיתיהם ברוסיה. הדמיון בין ריכוז סמכויות השלטון ברוסיה ובתורכיה ושלילת זכויות הפרט וחירויות פוליטיות מטריד ואף מטריד מאוד. והמאמץ להשבת גדולה פוליטית ו"להשבת עטרה ליושנה" - זה במזרח וזה בעולם המוסלמי, מזכירה את כוונתם של גרמניה ורוסיה של תחילת המאה שעברה ועד לנפילת חומת ברלין. 

ואולם אמור להיות פער אידאולוגי אמיתי בין הנשיא הרוסי לעמיתו התורכי. הראשון אתאיסט מושבע תוצר המפלגה הקומוניסטית ושליח הקגב בגרמניה המזרחית. מנהיגה של תורכיה אמור להיות מוסלמי אדוק (אשתו מכסה את ראשה בהקפדה) והוא מנהיג את ארצו מטעמה של מפלגה מוסלמית. פער היה קיים בין רוסיה של שנות השלושים תחת שרביטו של סטלין ובין הרייך השלישי. תורת הגזע של גרמניה הנאצית ראתה ברוסים ״אונטרמנשן״ - תת אדם. ובספרו ״מיין קאמפ״ (״מלחמתי״) הבטיח אדולף היטלר כי אלה תתי האדם ישמשו כעבדים לרייך השלישי ותו לא. 

ולמרות הפער האידאולוגי נחתם הסכם ריבנטרופ מולוטוב. ולמרות הפער האידאולוגי מתפתחת מערכת יחסים מסוכנת בין רוסיה במזרח ותורכיה במערב. 

ארדוגן ופוטין

רוסיה ואשר המטבע שלה קורס בשל הסנקציות המערביות מחד ומחיר הנפט הצונח מאידך מוצאת ישועה באנקרה. בביקור שערך השבוע ולדימיר פוטין בדובד אק סאראי, ארמונו המגומולאני החדש של ארדוגן באנקרה (שהיוזמה לבנותו מזכירה את שיגעון הגדלות של ניקולא צ׳אוססקו- נשיא רומניה שהוצא להורג יחד עם אשתו הלנה – בדצמבר, 1989) הוכיח האחרון כי הסנקציות המערביות על רוסיה בשל נוהגה כלפי אוקראינה אין בה כי אם  על מנת להטיב עם תורכיה אם זו תנהג נכון. רוסיה נתונה לסנקציות על ידי מדינות המערב. אזי התכנית להקמת קו צינור נפט באדמתה של בולגריה על מנת להזרים נפט רוסי לדרום אירופה בטלה - כך פוטין בביקורו באנקרה - ואת מקומה של בולגריה תתפוס תורכיה. אותה תורכיה שבעבר רצתה כל כך להיות חלק מהשוק האירופאי המשותף הפכה למנהיגת הקיצונים של האומה המוסלמית מחד ובת בריתו של הבריון ממזרח המבקש  להקים מחדש את האימפריה הסובייטית (כך פלישתו לגאורגיה בעבר לאחר ״מהפכת השושנים״The Rose Revolution שם וכך תוקפנותו כלפי אוקראינה דהיום לאחר המהפכה הזהובה Orange Revolution).

שני מנהיגים השולטים במדינתם ביד רמה תוך רמיסת זכויות אדם. שני מנהיגים הנוגחים בעולם החופשי בכל דרך אפשרית. שני מנהיגים התומכים באושיות מסוכנות (מוסקווה בסוריה ואנקרה בחמאס ובגופי טרור אחרים), שתי מדינות ואשר ״זכותו של השליט הכל יכול״ חשובה שם יותר מחירות האזרח. שחיתות שלטונו של נשיא תורכיה כבר זכתה לכותרות וגרמה פיטורים המוניים בתחום המשפט והמשטרה במדינה זו. ורוסיה מככבת במקום מאוד לא מכובד כמדינה מושחתת בדו״חות שנתיים המתפרסמים על ידי הבנק העולמי במסגרת World Governance Indicators. שני ״אידאולוגיים הפוכים״ שכרתו ברית. לא. ממש לא מדובר לא בסטלין ולא בהיטלר. אבל כמה נקודות השוואה קיימות גם קיימות. והם מפחידות. הבעיה היא שהמערב עסוק במרפסת שנבנתה במעלה אדומים. אז למי יש זמן לאוקראינה או לזכויות אדם בתורכיה? 

זלי יפה.