יום חמישי, 27 באוגוסט 2020

אומן על שום מה?

 

 

                                                              

 

 

״ונשמרתם מאוד לנפשותיכם״ [דברים, פרק ב, פסוק ד]. מצווה זו יש בה על מנת לעקור כמעט כל מצווה אחרת בתורה.  כמעט כל צווי אחר נדחה מפניה, וקיום מצווה אחרת ״על חשבון״ מצווה זו, אין בה כי אם עברה דאורייתא.  

 

באמרה זו אין חדש, והיא מקובלת על הכל.  אבל בשל נסיבות שאינן מובנות לי נראה שחשיבה לחוד ומעשה לחוד. כאילו  שלא לקיים ״סוף מעשה במחשבה תחילה״.  מצווה יהושע את בני ישראל: -  ״ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, לאהבה את ה׳ אלוקיכם״. ואם יורשה לי לפרש את הפסוק על פי הממרה התלמודית המפרשת את המצווה ״ואהבת את ה אלוקיך״  - ״שיהא שם שמיים מתאהב על ידך״ [מסכת יומא דף פו עמוד א]. ואהבת הקב״ה אליבא דרמב״ם הינה, בין השאר ״שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו״ [ספר המצוות, עשה, ג].

 

אומן.  אלפים רוצים להגיע לשם לראש השנה כפי שהיה נהוג  במשך שנים רבות. להשטתח על קברו של הצדיק, להתפלל תפילות המקיימות את הנפש, עבור הנשמה ולכבודו של הקדוש ברוך הוא. אבל מה נעשה? נסיעה לאומן השנה בודאי הינה חשיפה לסיכון גבוהה יותר מאשר ההשארות בבית.  טיסה הינה אתגר, התפילות ההמוניות הינן אתגר קשה ומסוכן ממש. ואני איני מבין כיצד זה יש המבקשים לנסוע לאומן בכל מחיר. עלולים היוצאים מבקשים לקדש שם שמיים ויימצאו חלילה מחללים.

 

 

כולנו רוצים להתפלל השנה, כבכל  שנה ״ברוב עם״ לקיים ״הדרת מלך״. דע עקא,  אני שומע על הויכוחים בתוך משרדי הממשלה. על מה ולמה האיפה ואיפה? מדוע מוסדות תרבות כן ובתי כנסת לא? מדוע ארועי ספורט כן וישיבות לא. מדוע ארועים אלו כן ואחרים לא?

 

נכון. פוליטיקאים מחליטים עבורנו החלטות  גורליות.  הצבא לא מחליט לצאת למלחמה. הצבא ממליץ. את ההחלטה מקבל הדרג המדיני, שכל כולו – פוליטיקאים.

 

משרד האוצר ממליץ על תוכנית כלכלית. הממשלה – כן, כן, הפוליטיקאים,  מאמצים אותה.  תקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת. כן, כן פוליטיקאים. כל חוק אולי מנוסח על ידי אנשי מקצוע במשרדי הממשלה השונים. אימוצו נעשה על ידי חברי הכנסת – ניחשתם נכון, פוליטיקאים.

 

אבל יש נושאים שפוליטיקאים לא יכולים לנהל. ורק לאנשי מקצוע   - אולי -  יכולת לכך. כך למשל, במדינה מתוקנת שרים לא יפעלו בניגוד לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.  כאשר שר זה או אחר דורש כי יתירו לחמש מאות או אלף, או חמישים איש ואשה  להתכנס יחדיו, הוא מבין את הסיכון של הדבקה המונית? האם השאלה למה הם כן ואני לא הינה שאלה רלוונטית? יש משהו החושש ש״סתם״ מחליט דרג זה או אחר כי יש לסגור את בתי הכנסת או המקוואות בשל חשבון פוליטי? ואם לא מדובר בחשבון פוליטי אלא בחשיבה  לגופו של עניין, האם באמת חשובה השאלה למה הוא כן ואני לא?

 

אני חסיד גדול של מוסיקה קלאסית.  לא אבקר בהיכל התרבות בימים אלה ולא בהבימה, לא במוזיאון  - לא בארץ ולא בחו״ל. וכן. עבורי בית הכנסת חשוב יותר מכל היכל אחר, מכל אולם, מכל כינוס אחר. אבל  אם תפילה בציבור יש בה תרומה לסכנה, הינה אסורה, כי היא נוגדת את העקרון עליו הצבענו בפתיח לדברינו.

 

יש הבדל בין אותו המקיים מצוות ובין שאינו. האחרון, בבקשו להתמודד עם אתגר מסויים בינו לבין עצמו, עליו  להתייחד  עם מצפונו. שער המצפון הינה תחילת הדרך ועל פיו ״יישק כל דבר״. ואל תהא התייחדות זו קלה בעינך, יסודות  החברה תלויות בו במצפון.    חברו המבקש לקיים קלה כחמורה, נדרש לשני שערים. גם אם צלח את השער המצפוני, עדיין עליו לעבור את ״שער המצוות״.   ההיתר המצפוני הינה תחילתה של דרך, ושער המצוות – שהינו ייחודי לשומרי מצוות – הינו שער נוסף.    כאשר חובבי התיאטרון או המוסיקה מבקשים להתכנס באולם זה או אחר, הם יבקשו את שאלת מצפונם. המבקש להתפלל באומן, יבקש את שיקולי המצפון אך ובנוסף, פסק ההלכה. וגם אם מצפונו יחשוב כי אין הבדל בין בנייני האומה ובין קברו של רבי נחמן, עלולה ההלכה לנעול בפניו את אשר התיר מצפונו על מנת לקיים ״ונשמרתם מאוד״, על מנת שחלילה לא תבוא עברה על ״ונשמרתם מאוד״ בעטיו של יום הדין.

 

מעבר לשאלת פיקוח הנפש יש גם שאלה אדירה של חילול השם של ממש. וחילול השם שעלול להתלוות לנסיעה לאומן השנה  הינו במבחר רבדים.

 

ראשית, כלפי יושבי המקום.  אומנם כן, היום זכתה אוקראינה לנשיא יהודי, וולודימיר זלנסקי,  ובני אומן נהנים הנאה כלכלית אדירה בשל ביקור היהודים בראש השנה. אך אם חלילה לאחר הביקור תפרוץ באומן מגפת הקורונה.  האם יש למשהו ספק איזה גל אנטישמי יבוא בעקבותיו? זכרתם את ״ עלילות הדם״? תזכרו שוב. מגפת הקורונה לאחר ראש השנה  תאדיר    את השנאה נגד יהודים ויהדות במיוחד במדינה שהאנטישמיות אינה חדשה עבורה. תפגע ביהודים ותפגע בישראל.   כדאי? אם יהודים ״יתרמו״ לאנטישמיות, ״יזכו״ הם לחלל שם שמיים.

 

אבל, מה האוקראינים מבינים.  נכון? אז בואו נשוב  הבייתה, ונראה מה יהיה כאן לאחר ראש השנה. אם ישובו המבקרים  מאומן ולאחר בואם תפרוץ פה המגפה. איזו תרומה תהא לתפילות באומן לאהבת הבורא? וכמה מהנוסעים לאומן יסכימו להתבודד שבועיים לאחר שובם? ביום  הכיפורים או סוכות?   לא. מדובר ב״גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה״.  והמגפה שתפרוץ תאדיר את המתח בין דתיים ולא דתיים, תולדת תחילת מתקפת הקורונה שרק החלה לדעוך.

 

בראש השנה אנחנו מבקשים לשם שמיים, להרבות אחווה בישראל, להאדיר ״שבת אחים גם יחד״, לא ללבן שנאה, לא להעמיק המחלוקות. לגשר, לא להרוס. לקדש שם שמיים, לא חלילה לחללו. לקיים אנחנו, ולא האני הבודד.  דמו בנפשיכם מה היה קורה לו היו המבקשים לנסוע מודיעים בריש גלי. למען אחינו בישראל השנה לא ניסע.

 

ראש הממשלה אינו אמור להסס  לבקש  מנשיא אוקראינה לנעול את שדה התעופה של קייב לטיסות מישראל.  לא צריך להתבייש. צריך לאמר את האמת.  הנסיעה לאומן הינה סכנת נפשות מחד, וסכנה לחילול השם בממדים אדירים בין אצל שאינם יהודים ובין אצל יהודים.

 

כמו שהיהודי הדתי מבקש להתפלל באומן, אני רוצה להתפלל בבית הכנסת שלי. השנה, בלב כבד, אני וחברי לא נעשה את זה. זה עצוב. זה אתגרי. ״אני מאמין באמונה שלמה שאין שום כוח בעולם שיכול להרע לי או להיטיב לי מבלעדי הבורא יתברך שמו. כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה״.  המבקשים לטוס לאומן, מבקשים לעשות למען נפשם. זה לא מספיק.  שמרו על עצמכם מפני עצמכם.  שמרו על עצמכם שלא יצא שכרכם בהפסדם. שלא יהא שם שמיים מתחלל. פשוט אל תסעו.

 

 

 

Dear

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה