על חטא ואחריתו

 

קשה לי מאוד לכתוב את הדברים הבאים לאחר יום הכיפורים, אבל קשה עלי שבעתיים התנהגות מיעוט שוטה מהאוכלוסייה החרדית שכל כך מזיק לקהל מפואר.

 

בואו נתחילבעובדות.  במהלך  ״המתקפה״  הראשונה של הקורונה הייתה האוכלוסייה החרדית  מצויה בחשיכה.  מנהיגי הדור נשאלו שלא כהגן.  כך למשל,  ״מי שיצביע ג, האם נכון שלא ייפגע״?   אברך צעיר שאין לו כל מוסג  ביקש ״הנחייה״ מרב ענק בישראל.  אבל לא טרח אותו אברך להציג בפני הרב מומחה לדבר שיתאר את שידעו עד אז. אלא שאל ״כהדיוט״. יש ״מגייפה״. האם לסגור את הישיבות?  אך כשהבין כבוד הרב את המצב לאשורו, יצאו מלפניו הנחיות קשות וברורות.

 

לאחר מכן הוכיח הציבור החרדי שאין כדוגמתו.  הכרת הטוב לשוטרים ולחיילים לא ידעה גבולין, באומר, ובאוכל ובשתייה. הציבור החרדי הוכיח את עצמו.

 

ואז ניחתה עלינו המתקפה״ השנייה״.  משום מה,  ידעו מנהיגיו של הציבור החרדי לשאול ״למה הם כן ואנחנו לא״?  ״למה מותר להפגין ולנו אסור להתפלל״?  והאם זו השאלה?  האם זו גישה עניינית?  אמר פעם ״החזון איש״, כי  כשיהודי דתי חוטא זה הרבה יותר חמור משיהודי חילוני חוטא, כי הדתי יודע שאסור.  ו – כן.  הערבות ההדדית לשלומו של האחר, הינה גם מצווה שכלית וגם מצווה דתית.

 

אמש  - לאחר יום הכיפורים – לאחר שכולנו אמרנו  ״על חטא״ תשע פעמים – נמצאנו למדים על חסידי אחת החצרות בבני ברק שעלו על אוטובוסים  על מנת לשוב לירושלים .  בואו ונבחן רק על כמה ״על חטא״ עברו אמש, ממש במוצאי היום הקדוש, אותם חסידים שערורייתיים שעלו לאוטובוס ועליו כתוב ״הפגנה״ [כי אם מותר להפגין בבלפור מותר להפגין גם בנושאים אחרים, כמו, לנסוע הביתה] בשלט אחד ו״מיוחסים״ בשלט אחר.

 

הפגנה״? נוסעים בחזרה הביתה מבני ברק לירושלים.  על מנת שהאוטובוס לא יעוכב, משקרים את השוטרים. נתחיל לרשום את ה״על חטא״ שעברו עליהם אותם המקיימים  ״אחד בפה ואחד בלב״? ״בדיבור פה״? ״בביטוי שפתיים״? ״בדעת ובמרמה״? ״בהונאת רע״? ״בחילול השם״? ״בכחש ובכזב״? ״בקלות ראש״?  גרמו לאחרים לקיים ״בשנאת חינם״ כלפי אותם  באוכלוסייה החרדית שעושים הכל, ימים כלילות,  לקדש שם שמיים בתקופה זו?  וכל העולים על האוטובוס אף לא טרחו לעטוף פניהם במסכה.  להדביק את הכל. לקיים, במקרה הטוב ביותר ״לפני עיוור לא תיתן מכשול״. כן. כולנו בקשנו ביום הקדוש הזה ״אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך״. ואנחנו? לא אמורים ״לעזור״?  לחסידים הרעים האלה מותר היה לעלות בעשרותיהם לאוטובוס ללא מסכה? וכשיגיעו לירושלים, לילך ברחובות אלו ואחרים, ללא מסכה? [צריך להגיע הביתה, לא?] להדביק את העוברים ושבים?  לבוא לביתם ולהדביק את המשפחה?  אבל את מי זה מעניין? ״הפגנה״. זוכרים? זוכרים.  את אמרתו של ״החזון איש״ זוכרים? לא זוכרים.

 

כמה ימים לפני כן נדבקה ישיבה שלמה.  מדוע? כי חלק מבני הישיבה -  שאולי יודעים ללמוד אבל הלימוד הוא מהם והלאה – בקשו להידבק בקורונה על ידי כך שעשנו סיגריות בשיתוף עם חולי קורונה.  הם חישבו להידבק ״ולסיים עם העניין״. אף אחד מהם לא חשב שאולי תבוא תקלה ומאן שהוא שאינו מעוניין ״בחגיגת הקורונה״ יידבק בגלל  הבל הרוח של אותם האמורים ללמוד ועושים את התורה קרדום לחפור בה? האם חשבו מה יהא באם יידרשו לפנות את הבניין  וכולם חולי קורונה?  האם הבינו את הסיכון? או שאולי שם הישיבה אמור להיות ״ישיבת הלא איכפת לנו״.

 

הציבור החרדי ברובו מקפיד מאוד על שמירה על הכללים. הוא ״מוריד שמיים לארץ״ על מנת לעזור לאחר.  לכל האחר. יהודי, ערבי, דרוזי, צ׳רקסי, חילוני דתי, חרדי.  הם באמת מקיימים ״כל ישראל ערבים זה לזה״.  יש קבוצות, יש ישיבות, ויש ״חצרות״ המהווים מיעוט המבזים את הציבור כולו, ומחללים שם שמיים. האם לשם כך הם לומדים בישיבות?  אותה קבוצת חסידים שהייתה חייבת לבלות את יום הכיפורים בחצרו של אדמו״ר זה או אחר. לא יכול היה מורם ורבם לאסור עליהם להגיע?

 

המספרים מדברים בעד עצמם. ממוצע ההדבקה באוכלוסייה הרגילה הינו מעט מעל 9 אחוזים.  ממוצע ההדבקה באוכלוסייה החרדית הינו מעל 25 אחוזים. לא, לא בהכל אשמים ״פורצי גדר״. אבל   אותם פורצי גדר המחללים שם שמיים ומסכנים את עצמם, את היקר להם מכל ואת כולנו, אינם מבינים כי אם את מחשבתם האפלה. שהאחר לא מעניין. ש״אני ואפסי עוד״.  תנו עוד נשק למבקרי היהדות.  תראו להם כמה שאנחנו ״מצפצפים״ על ההוראות. כי התפילה עם האדמו״ר שווה אף סיכון הנפש וסיכון האחר.   תאמרו בישיבה את ״על חטא״, אבל אין לו כיסוי, גם אם תאמרו זאת תשע פעמים כל יום. מי הוא אותו עם הארץ שחושב שהאוטובוס הזה אינו ״מוקש״? מי הוא אותו מנהיג שכשל? שהרשה לחסידיו להצטופף לידו ולחזור באוטובוסים לירושלים?  יש הגדרה קשה יותר מזו לחילול השם?  אה, כן,  אבל אל תשכחו לקרא ״נאצים״ לשוטרים המעירים לכם. 

 

ודממת מנהיגים אחרים כנגד הקריאות הללו, כנגד ההתנהגות המבישה הלזו, צורמת מאוד.  המנהיג הפך מונהג, והמונהג הפך מנהיג.  ועל כך משלמת היהדות החרדית כולה, גם אותם רבבות השופעים אהבת ישראל, העושים כל כך הרבה בימים אלה לטובת הכל, אבל הכל!

 

הגיע הזמן להתמודד עם התופעה בדרך אחרת.

 

כל תלמיד ישיבה שחטא באיזו שהוא ״חטא קורונה״ צריך להיות מסולק מהישיבה לחצי שנה.  באותה תקופה, אסור יהיה להעביר לו את הדמים להם הוא זכאי בשבתו בכולל.  אסור לתת לקבוצת פרחחים לקלקל את השם הטוב של קהילה נפלאה.  תבוא המנהיגות החרדית ותיזום את הסנקציות.  במקום קלקול גדול יבוא תיקון גדול.  במקום חילול השם יבוא קידוש השם.  שלא נקיים חלילה ״אחטא ואשוב״.