לדמוקרטיה יש מחיר. כך, ״אדם הינו זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו״, כך שלטון הרוב, כך חופש הדיבור גם אם הינו לעתים דיבור המאיים על עקרונותיה של מדינה, כך המחלוקת - הבלתי נגמרת - בארצות הברית בשאלת הזכות לשאת נשק, ויכוח שלעת הזאת עלה בחייהם של אלפים.
דמוקרטיה חייבת לדעת להילחם בשלילה, ולעיתים הדמוקרטיה אמורה להילחם ב׳אימתה של דמוקרטיה׳. כשפלשה למעוננו מגפת הקורונה כולנו נדרשנו לוותר על זכויות אזרחיות שבאווירה דמוקרטית ״סבירה״ מנוגדות לחופש האזרח. ״זכינו״ בעוצר, נאסר עלינו להתגודד, חויבנו במסכות, נסיעות לחו״ל היו ״קריעת ים סוף״ ונדרשו לאישור. מדוע? כי הקורונה איימה על חיינו. אומנם כן, לא נהגנו כמנהגם של הסינים [שנהגו, למשל, לאטום כניסות לבתים עלך מנת להבטיח שדיירי אותם מבנים לא יצאו לרחובות], אבל כל מדינות המערב, דחקו את כבודה של הדמוקרטיה בפני אימת הקורונה. כי ״פיקוח נפש דוחה הכל״.
בכל מערכה צבאית נדרשים אנשי מילואים להתגייס באמצעות ״צו 8״. לא, אין זו גישה דמוקרטית, אבל היא גישה שבאה להגן על חיינו ועל שלמותה של המדינה. נאסר על חיילי מילואים בעודם בפעילות צבאית לעשות שימוש כל שהוא בפלאפונים הניידים שלהם
בואו נאמר את האמת. מערכת אכיפת החוק איבדה לחלוטין את השליטה על עולם הפשע. תעצומות הנשק בידי עבריינים הינם אדירות [זוכרים את 25,000 הכדורים שנתפסו אתמול והתברר שנגנבו ממחנה צבאי]?
לא פחדתי ואיני מפחד מ״מלחמת אזרחים״ בין אוהדי ״המהפך המשפטי״ ובין מתנגדיו. הוויכוח מר, ברוטלי, חסר תרבות והגינות פוליטית, מאצל שני הצדדים, אני ממש חושב שאהוד ברק החל לאבד את שפיות דעתו אבל, לא היא לא תידרדר למלחמת אזרחים.
אומנם כן אותה בריונות מילולית הינה נחלת שתי המחנות. השוואות אומללות, בריוני הימין העושים שמות בכפרים פלסטינאיים והורסים את שמה של המדינה ואין הימין פוצה פה ומצפצף. ואז יש ההולכים צעד אחד נוסף ומסלקים את מח״ט בנימין אליעז אלבז , קצין שכל תרומתו למדינת ישראל. זו בריונות מהולה בפרימיטיביות אני ממתין למצוי הדין עם אותם פרחחים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.
כמות הנשק האדירה אצל ארגוני הפשע בכלל וארגונו הפשע אצל האוכלוסייה הערבית בפרט הינה סיפור אחר. בין ערביי ישראל ישנם רבים התומכים ברשות הפלסטינאית. בין ערביי ישראל קיימת תרבות של מלחמת חמולות ומשפחות. מספר ההרוגים בחברה הערבית מתחילת השנה [עבר זה מכבר את המספר 100] הינה בהחלט השלב הראשון של מלחמת אזרחים. לעת הזאת בינות לחמולות או משפחות אצל האוכלוסייה הערבית. אין כל סיכוי שבעתיד זה לא יגלוש ולא יתרחב. ולא שחלילה רק בשל איבה נשמעות שם היריות. ״חג הקורבן״ הוא חג מיוחד, חשוב. אז יורים גם מתוך שמחה. אנשים נהרגים? חג הקורבן, לא?
ועוד יש לזכור. ארגוני פשע – יהודים וערבים – עושים יד אחת עם ארגוני פשע ברשות הפלסטינאית. האלימות הזו הינה איום קיומי.
והמתח מתרחב. המתח בין יהודים וערבים בלוד, הפשע הערבי בבאר שבע. המדינה עומדת לאבד שליטה.
אז על המדינה להתייחס לתופעת הפשיעה הלזו בדיוק כפי שהיא התייחסה לקורונה. בחירום. יושעו לכמה ימים זכויות אזרחיות? יותר חשוב להציל ילדה ערביה הנרצחת מכדור טועה, או אישה הנשחטת בשל חילול כבוד המשפחה.
המנהיגות של האוכלוסייה הערבית נחלה כישלון קולוסאלי, וממנה לא תבוא ישועה.
וברור שאין יראת החוק, אין פחד מנציג החוק, ״איש הישר בעיניו יעשה״ וחיי אדם אינם כי אם מסר למשפחה היריבה, להרג ולביזה, כדין ושלא כדין, בדיוק כמו במלחמת אזרחים.
בואו נצא למלחמה אמיתית בפשיעה. נכריז עוצר ואלפי חיילים יחפשו מבית לבית. שידע כל מפר עוצר כי העונש יהיה מכאיב מאוד. נפסיק לאיים. נתקוף. נאפשר שעתיים לכל מחזיק נשק להביאו לכיכר העיר ולהשאירו שם. וזו תהייה ההזדמנות היחידה שלו להכניע את נשקו מבלי להיענש. אם יימצאו לאחר הכנעה כאמור כלי נשק נוספים בידיי ״המכניע״ עונשו יהיה חמור. לבקר בכל דירה, בכל חנות, לא ליתן לאיש לעזוב את ביתו בכל מחיר! לנקות את ארסנלי הנשק האדירים אצל החמולות. נציל את הערבים מידם של הערבים.
ברור שמערכת אכיפת החוק אינה מרתיעה. המערכת המשפטית פועלת בדרכים אתגריות, בתי הסהר אינם שלילת חירות של ממש. הגיע הזמן לעונשים מפחידים יותר. אדם שהרג חמישה איש בבית אחת אמור לדעת שימיו ספורים. הוא יובא למשפט והוא יוצא להורג. נכון, פסק דין מוות. על מנהיגי ארגוני הפשע לפחד. רק הפחד יעשה את שלו. הם יפחדו כאשר חלקם יעמדו על הגרדום. עלינו לכבוש את הגליל והנגב מחדש. לא בשביל האוכלוסייה היהודית אלא למען שלומה של האוכלוסייה הערבית. כל תושב באום אל פחאם בנצרת בבאקה אל-גרבייה, בטייבה בכפר קאסם, בלוד ביפו ובעכו הינו בסכנת ״חיסול״ אם בשל ״ייחסו״ או בשל הליכתו על יד המיוחס.
את מלחמת האזרחים הלזו המאיימת ממש על יסוד קיומנו כמדינה יש להפסיק בכוח, בכאב, להפחיד ממש, ולהעניש בפומבי למען ייראו וייראו.
טול לדוגמא את הליך ה״גלוי מרצון״ בשל אותם נכסים ״שנשכחו בניכר״ ולא הוצהר עליהם אצל רשויות המס. המבקש ״לעשות תשובה״ יכול לעשות זאת פעם אחת בלבד. לאחר מכן ״ננעלו שערי רחמים״ ו״תיקוב מידת הדין״.
קל וחומר, בן בנו של קל וחומר אצל מלחמת הכנופיות. אך מאידך לא הרי כנופיות החורבן כהרי גלוי מרצון. הראשונים, חששם הוא שהכניעם. האחרונים אינם מפחדים. הם מזעזעים את דעת הקהל, הם יורים באחרים, יריבים וחפים מפשע יום אחר יום, ואין בהפגנה זו או אחרת של זעזוע ואיום בעונש על מנת ולו להדעיך את ״מחול החרבות״.
החוק אינו מהווה הרתעה, האמונים על שמירת החוק אינם מהווים איום. במילים אחרות, שפת התקשורת בין האמונים על אכיפת החוק ואותם עבריינים פשוט אינה קיימת.
וזאת יש להבין. אם במהרה לא תשונה השפה, עצומות הנשק אצל אותם כנופיות יופנו כלפי כל אזרח ואזרח בישראל. אותם ארגוני פשע ״יהודיים״ המשתפים פעולה עם פושעים מבחוץ – במישרין או בעקיפין – הינם בוגדים במדינה, כי הם תומכים באויבי המדינה בנשק.
אולי לא הבנו את זה, אבל אנחנו באמצעותה של מלחמת אזרחים. מאה ויותר הרוגים ברחוב הערבי בישראל. אנא השוו למספר ההרוגים בבגדד או בקאבול במשך אותה תקופה.
ומה הינו הקשר בין אותם ערבים השוחטים את אחיהם ואחיותיהם לבין כנופיות הפשע ״היהודיות״? האם האחרונים הם אלה שמבאיסים את בני דודיהם בתעצומות הנשק האדירות?
צריך לשנות את השפה. מי שאינו מפחד אמור לפחד. את אלמנט ההתרעה אנחנו מאבדים מהקצה אחד של המפה לקצה השני. אבל איבוד החשש בתוך המדינה, נהרות הדם שאין מי המהסס מלהאדירם, אין לך איום ממשי גדול יותר למדינה.
יש לשנות את החוק הפלילי. על אחזקת נשק שלא כדין אמור אדם לשבת שנים. מן הדין להקים בתי משפט מיוחדים למלחמה בפשע המאורגן. יהודי כערבי - אומנם כן, עלינו להזהר ״שבע זהירויות״ שלא ימצא זכאי אשם. אבל עלינו להיזהר גם שבע זהירויות שלא יימצא אשם זכאי.
סדרי הדין אמורים להיות מהירים יותר. ובאשר נמצא ״חוטא״ העונש שיוטל עליו אמור להיות מפחיד. אין די במאסר עולם לרוצח ששת הנפשות. יש ליתן את הדעת לעונש מוות. יש ליתן את הדעת לניתוק מהעולם החיצון במשך שנים . אותם ״מנהלי שיווק הנשק״ אמורים לשבת שנים ללא תקשורת ללא גישה ליחסי אנוש.
הפחד הינו הצעד הראשוני להרגעה.
ולאותם בינות לבני דודני שנפשם נקעה, אותם יש להמריץ. להאדיר את המשאבים לטובת חיים טובים יותר, לשרותי רווחה מכובדים יותר.
שבת שלום לאחי היהודים, חג שמח לבני דודי הערביים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה