הפכתי בה והפכתי בה באמרתו של מר יורם כהן, שכיהן בתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי מ2011 ועד 2016. כמעט כעשור לאחר שסיים את כהונתו, ״נזכר״ ראש השב״כ לשעבר להצביע על תקלה מאוד חמורה בהתנהגותו – לעת הזאת – כביכול, של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הקביעה שלכאורה ביקש ראש הממשלה, כי מר כהן יפסול את מר נפתלי בנט מלהיות חבר בקבינט, ואף ענה לו ״אני לא אעשה דבר כזה״ הינה טענה חמורה אם לדבר בלשון המעטה. וכך כבר בראיון העיתונאי קבע מר כהן: ״אני רוצה להסביר משהו בעניין. זה שראש ממשלה פונה לראש שב״כ וביקש ממנו בקשה להשתמש בכח שלו כדי לפסול יריב פוליטי, זה לא מזעזע? זה לא מטריד?״
זה מטריד מאוד. צודק מר נפתלי בנט בהבינו את הדרישה, כביכול, של מר נתניהו כניסיון לחיסול פוליטי. תופעה שיש בה על מנת לזעזע את אמות הסיפים של דמוקרטיה.
אבל כיצד זה לא התריע על כך ראש השב״כ עד הלום? מדוע המתין עד אשר הר הגעש במחלוקת בין השב״כ והממשלה הגיע לשיא התפרצותו. או אולי, מן הדין ליתן את הדעת, כיצד פסה לאחרונה גישת האימים היוצאת משני הבכירים בשב״כ לשעבר. זה באיום וזה בהאשמה כל כך חמורה והכל במועד אחד. כך למשל אחד מעמיתיו של מר כהן, מר נדב ארגמן, שאיים על ראש הממשלה במהלך ראיון טלוויזיוני, כי יחשוף מידע באם יחשוב שראש הממשלה פועל בניגוד לחוק. למד מכאן שראש השב״כ לשעבר יודע על נוהג לוקה של ראש הממשלה. והנוהג הלוקה הלזה הינה בניגוד לחוק. וכיצד נהג עד כה? לא מר ארגמן ולא מר כהן, לא איימו כי יתפטרו. שהלא תיאור האיום או ״מעשה שהיה״ אינו כולל פרט שולי זה. לא זכורה לי תלונה פלילית כנגד ראש הממשלה זה עשור בנושא זה.
נמצאנו למדים שראשי השב״כ, או שפעלו יד אחד עם ראש הממשלה בניגוד לחוק, כאשר לא עשו דבר למנוע פעילות לא חוקית של ראש הממשלה ולא טרחו לידע כל גורם שהוא על אי החוקיות שבפעילותו, או שהאמת היא מהם והלאה. שהלא נזכרו הם שיש לחשוף את נוהגו הלא חוקי של ראש הממשלה רק עם התפתחותה של המחלוקת בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה הגברת גלי ברהב -מיארה וראש השב״כ העכשווי, מר רונן בר.
זו תקלה חמורה שמעידה על ניסיון להשתמש בצדק או בצדק מזויף ככלי שרת בוויכוח פוליטי שמזמן עבר את גבול הטעם הטוב. מנהיגי השב״כ הינם העומדים בראש הגוף הרגיש ביותר במדינת ישראל ואשר מתפקידו בין השאר להגן על אופייה הדמוקרטי של המדינה.
חופש הדיבור אינו אנרכית הדיבור. וכל מי שעמד או עומד בראש הגוף האצילי הזה – שירות הביטחון הכללי [או המוסד לתפקידים מיוחדים, שבתבונה אינו מהווה חלק מהוויכוח האימתני נחלת המדינה דהיום] לעולם מוגבל בזכות הדיבור הציבורית שלו. ובעשותו שימוש בידע שברשותו שנים לאחר מעשה הינו עושה שימוש בדמוקרטיה כנגד הדמוקרטיה.
השב״כ נדרש היום לאהדת הציבור. המדינה חייבת לשב״כ חוב שלעולם לא תוכל לשלם לו. כל אזרח במדינה חב חוב של כבוד גם לאותם ראשים לשעבר גם אם לטעמי חטאו לאחרונה. אבל, אתם השולחים אצבע מאשימה ומאיימת על ראש הממשלה לא רק שאינכם עוזרים לשיקומו של הגוף הקדוש הזה, אתם הורסים אותו בהבל פה. וחבל, חבל מאוד.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה