יום שני, 1 במאי 2017

דמגוגיה זולה - אוקטובר 2010

דמגוגיה זולה

שנאה הנה יצר. יצר הנה תופעה רגשית, לא שכלית. אשר על כן יצר השנאה ואשר אין הצדקה שכלית בצדו, אינו כי אם תופעה חייתית. האדם החושב או המתיימר להיות חושב, יבקש ליתן הצדק שכלי לשנאתו את האחר. שאם לא תאמר כן, יקיים הוא אמרת הכתוב "ומותר האדם מן הבהמה איין".

שולמית אלוני חושבת שהיא אישה חושבת. היא ממש לא. היא אישה רעה האוהבת לשנוא. אותה אישה המבקשת להיות הכוהנת הגדולה של זכויות האזרח אינה כי אם סמל נבוב של שנאה פירוד וחוסר יושר אינטלקטואלי. כמעט כמו אובריאן המפוקפק, מי שעמד בראש חוגת העינויים של ג'ורג' אורוול בספרו 1984, שקבע כי הציביליזציה שלנו מבוססת על שנאה.

שולמית אלוני

חברה היא לעוד "אוהב ישראל" מושבע. אורי אבנרי. תרשו לי שוב להזכיר נשכחות. כשנפטר פייסל עבד אל-קאדר אל-חוסייני [שהיה כזכור הנכד של חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, בן הברית של אדולף היטלר] בסוף מאי, 2001, ביקש אותו אורי אבנרי – איך לא – להשתתף בהלוויה. בשל חשש למהומות, יצאה הוראה מלפני השר לביטחון פנים דאז, ח"כ עוזי לנדוי, המגבילה את מספר המשתתפים בהלוויה, ואוסרת על ישראלים להשתתף בה. אורי אבנרי לא ויתר. ואולם כשראה שמאמציו להשתתף עומדים בפני כישלון, הפטיר הישר אל מצלמות הטלוויזיה "אני אוהב את פייסל חוסייני יותר משאני אוהב או עוזי לנדוי".

שני אנשים מפוקפקים אלה השתתפו בהפגנה שנערכה השבוע בתל אביב. אצל אותה הפגנה טען איש צר ואויב, אורי אבנרי, כי חוק האזרחות מזכיר לו את חוקי נירנברג. האישה המתיימרת להיות חושבת לא מחתה אלא שתקה בהסכמה.

מיותר להרחיב את הדיבור על הטמטום המוחלט בהשוואה בין חוקי נירנברג לחוק האזרחות. צריך להיות בעל מוח חולני לחלוטין על מנת לערוך את ההשוואה הלזו או לסכים לה. אורי אברי שהינו יליד גרמניה, ושולמית אלוני האמורה להכיר היסטוריה, יודעים שניהם שההשוואה הנה שקרית ומרושעת. מתאימה יותר אולי ללורד האו האו האנגלי ששידר תעמולה נאצית מברלין. ו - כן, אני בהחלט מרשה לעצמי להשוות את אבנרי ואלוני ללורד האו האו לאחר הצהרה רשעית כזו. אותם חוקי נירנברג שנחקקו ביום 15 ספטמבר, 1935 – במהלך הועידה השנתית של המפלגה הנאצית - הנם סמל לשנאה. נשללה מהיהודים [ומאחור יותר אף מהצוענים] כל זכות אזרחית הזכות לעבודה, הזכות להיות גרמני שווה זכויות, הזכות לאהוב, או אפילו הזכות להגנה משפטית.

האם באמת חושבים שני אלה כי זה מה שטבע חוק הנאמנות? שני בני עוולה אלו פגעו בזיכרון השואה. שני דמגוגים זולים אלה שיקרו, העלילו על מדינתם, עלילת דם שאין לה שחר. כאילו מדינת ישראל יחידה היא בעולם בדרישתה להצהרת נאמנות. הצהרת הנאמנות הנו שיאו של טקס קבלת האזרחות בארצות הברית. היא מחויבת באוסטריה, באנגליה ועוד.

אלוני ואבנרי חישבו ומצאו לנכון להצהיר כי אם זו הנה יהדות אזי אין הם רוצים להיות יהודים. בסדר, שיתאסלמו. יותר מאשר הם אוהבים את המוסלמי הם שונאים את היהודי. אבל שם בין אחיהם המוסלמים יקבלו אותם כמו שהם, יהודים. אהדתם את האחר המבקש את נפשי פשוט לא תעזור להם. הם שניים המשמשים נשק הסברתי לאויביי המדינה, תוך שהם משקרים, מעוותים עיוות היסטורי ואקדמי ומחללים את זכר השואה. בדיוק כפי שנהג הלורד האו האו.

לא תעזור להם. הם שניים המשמשים נשק הסברתי לאויבי המדינה, תוך שהם משקרים, מעוותים עיוות היסטורי ואקדמי ומחללים את זכר השואה. בדיוק כפי שנהג הלורד האו האו.

אני שונה אותם? לא. ממש לא. אני בז ליצר השנאה שלהם, אני בז ל"חשיבה" שלהם, אני בז לחוסר היושר האינטלקטואלי שלהם, אני בז לנאמנות שלהם לאחר הרוצה ברעתי.

כשהיה מי שהעז להניף את תמונתו של יצחק רבין ז"ל עטוף במדי אס אס, סערה המדינה. כששני בני עוולה אלה עוטפים את המדינה כולה בחוקי נירנברג, אין פוצה פה ומצפצף. מעניין, לא?



זלי יפה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה