ישראל חושבת אחרת. זה היה עוד בתקופה שהסוציאליזם שלט בכפיה. [כאן נציין כי טעה מר יעקב אחי – מאיר בהסבירו כי "צור ישראל" המנוי אצל הפתיחה למגילת העצמאות מכוון לאלוקי ישראל. המונח "צור ישראל" הוסף כנופח של פשרה. אלה [מפ"מ] אמרו בצה"ל עסקינן, ואלה [הדתיים] אמרו באלוקי ישראל עסקינן]. ואם העולם כולו התקדם, וא-לוהים חזר לשלוט בכיפה גם במדינותה מזרח אירופה, אצלנו יש שרת חינוך החיה עדיין בתקופה האפלה. אשה המתיימרת ליצג את נאור והמודרני אינה מבינה שהיא שייכת אינטלקטואלית ורגשית לאפלים שבמשטרים, לפרימיטויים שבחושבים. לכן, דוקא שרת החינוך של מדינת ישראל חושבת שיש למחוק מתפילת ה"יזכור" את שם א-לוהים. על שולמית אלוני יאמר כי עשתה את הדת "קרגום לחפור בה,". ואולם, בנוגחה את הנושאים הרגישים ביותר לעמך ישראל מועלת היא באמון שניתן לה. לא בממלכתיות עוסקת היא אלא בביר השוכפין של הפוליטיקה הישראלית, בעשותה שמות בכל המקודש לנו, לרבות חללי ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה