אונס
היא האפלה בעברות הפליליות. קשה היא משוד ואכזרית היא מרצח. לעתים קרובות
הקורבן אינו מוכר כלל לתוקף. בעוד אשר ברצח מדובר במעשה נמהר (ואין הדבר
בא חלילה להצדיק את המעשה) הרי שאונס אינו יכול להיתבצע בהינף יד. קיים
המאבק, הבכי, התחינה, והאנס אטום הלב ממשיך בשלו. הנרצח, נשמתו עדן.
הנאנסת נרצחה נפשית אך ממשיכה לסבול כל חייה. אין לך אכזרית מזו העברה,
ואין לך עברה נטולת סליחה הימנה.
אני
יודע שאנחנו חושבים שאנו חברה מתוקנת. אני גם יודע ש״הומניזם ״ זה דבר
חשוב. ודמוקרטיה וחופש הדיבור, אין קדוש מהם. אבל לכל גבולין. שאם לא
נגביל את הדמוקרטיה, נהרוס את הדמוקרטיה באמצעות הדמוקרטיה. שאם ההומניזם
ימנע מאיתנו מלהלחם מלחמת חורמה באלימות, יתרום ההומניזם להתמוטטות עצמותו.
אזי
נכון שישנם הסולדים מעונש מוות. גם אני. זה עונש שאין להשיבו. זה עונש
המוטל על הפושע ועל משפחתו שלא פשעה. זה עונש קשה. אבל נראה שעונשים אחרים
אין בם די. אנחנו מדינה מבליגה. כמובן כשמדובר בפושע ״כוכב״ אנו מחמירים את
עונשו (קצב) אבל האנס המצוי אינו מתרשם. הוא גם חושב ״לי זה לא יקרה״. לא
יתפסו אותו. ומה רע לו לאותו סודאני שאין לו מה לאכול, החי בחרפת רעב
בחדרון מצניח בתחנה המרכזית בדרום תל אביב לאחר שצעד מסודן לארץ הקודש?
הכלא הינו בית מלון. יוכל הוא לאכול. יקבל בגדי אסיר, מיטה, קור בקייץ, חום
בחורף, שעות בידור. והכל כי ״אנס״. חירות? נו באמת. הוא אפילו לא יודע
לכתוב את המילה לא בעברית ולא בערבית.
הגיע
הזמן למלחמת חורמה בפשע. ומלחמת חורמה פירושו עונש מוות לאנסים (במקרים
מסויימים). מלחמת חורמה פירושו לחייב נהג שטס במהירות מופרזת באלף ש״ח
עבור כל קילומטר מעל המהירות המותרת. מלחמת חורמה. הינה לצמצם את גייסות
האוייב הפנימי. לשלול רשיונות נהיגה. שישב החוטא לעולם על יד הנהג.
אבל
בכך לא די. יש להבין את מקור הפשע. האווירה המתירה לפשע ״לחגוג״. מי
מעודד את הפשע? מי ״המוכר״ את הפשע. מדוע מחלחל הפשע למרות מאמציה של
המשטרה. למרות מאבקה העיקש של הפרקליטות?
יש
״כלי מחזיק ברכה״ שהכל חפצים ביקרו. הכל ניגשים אליו והשפעתו נחרצת. אכן,
והיה כי יבקש מאן דהוא למכור מרכולתו, יעשה זאת באמצעות ״פרסומת״.
והפרסומת בטלוויזיה הינה חשובה. הטלוויזיה נגישה לכל והיא משפיעה על הכל.
המשווק מבין זאת, המפרסם מבין זאת, וככל שהפרסומת יעילה יותר, מרשימה יותר,
היא גם תשפיעה יותר. שהלא, כל מי שמכיר את ׳ההיסטוריה של תחום הפרסומת
הטלויזיונית׳ יעיד כי זו תחילתה בארצות הברית. ואולם, עת החלה זו לבצבץ
מאצל המכשיר השחור לבן, פורסם ספרו רב המכר של Vance Packard ״המשכנעים
הסמויים״. (The Hidden Persuaders) ובו מתריע המחבר על סכנת ההשפעה החברתית
של הפרסומת. אבל נראה שהממונים על תחנות הטלוויזיה השונות ״דעתם קצרה״.
משום מה הם חושבים. כי פרסומת על המסך הקטן, תשפיעה. אבל מסרים אחרים, לא
ישפיעו. על מה ולמה משודר סרט אלים למשל? מדוע משדרת תחנה זו א אחרת
סרט רויי סצינות מין? ברור שתחנת טלוויזיה שתשדר רק סדרת טלוויזיה על
התרבות הסינית של לפני מלחמת האזרחים תזכה לרמת צפיה עניה במיוחד. על מנת
להבטיח אחוז צופים גבוה ככל האפשר יש ״לספק את היצר״. סרטי מתח, סרטי מין.
גם הפרסומת וגם הסרט מספק יצר. והיצרים רבים הם. והשאלה היא מה הינה תרומת
המספקים את היצר לרמת הפשיעה בישראל? צפיה בסרט אלים אין לה השפעה? רק
הפרסומת משפיעה? מי שמאמין בכך עושה שקר בנפשו.
אז
מה דעתכם אם מדינת ישראל תיקח חופש של שבועיים מסרטים אלימים ומסיצנות
מין? מה דעתכם ששבועיים ימים נצפה בקומדיות משעשעות, סרטי איכות,? ועל מנת
למנוע תחרות בלתי הוגנת יתחייבו כל התחנות ״לצנזור עצמי״ של שבועיים. מה
דעתכם שבאותם שבועיים ישדרו בטלוויזיה מדי יום דקה אחת של תמונה מבית
לווינשטיין למשל. כן, כן, פרסומת שלילית לתאונות הדרכים. שהלא כל מלחמה
נדרשת להסברה. וכאן הסברה לא תדון ב״מה יכול להיות״, אלא במה באמת יהיה. מה
דעתכם למשל שכנסת ישראל תפסיק כל דיון אחר לשבוע ימים ותתמקד בדיון על
האלימות ופתרונה. תיקון לחוק העונשים ולפקודת התעבורה, מסיבת עיתונאים בה
תודיע הפרקליטות על מדיניות חדשה.
מה
דעתכם לשנות את החוק על מנת לאפשר ממשטרה ולפרקליטות ככימאי נחרצים יותר
במלחמה בפשע המאורגן. מלחמה בשדידת הקרקעות בגליל ובנגב ממנה מעלימה הממשלה
ענין לעת הזאת. שיהא כלי על מנת שיהא בול הפחיד את ראשי הפשע. שהבריוןנןת
לא תשתלם. לא איני מציע לחוקק חוקים דוגמת סעודיה, אבל הראיה היא שהמצב
המשפטי דהיום אינו מספק את הכלים הדרושים.
מה
דעתכם שבמעשה חקיקה ייאסר על חברי הכנסת שימוש במונחים מסויימים ועל הפרת
זה החוק לא יחול חוק החסינות? מה דעתכם להעביר קורס למחוקקים על דרכו של
דיון ויהא כואב ככל שיהיה. כי אין שווה לו לנזק החברתי בעוד הצופה עד
לתרבות דיון של ביב השופכין. לא צריך להסכים עם האחר. צריך לדעת איך לא
להסכים.
ואי
אפשר לעשות זאת צעד אחר צעד. צריך להיערך לעשיית הכל בחבילה אחת. להכריז
על אותם שבועיים במהרה ולצאת לדרך. כולנו צריכים לתרום לכך. האזרח המחפש
את היצר, רשתות הטלוויזיה המחפשות לספק את היצר, הרשויות במסר חד וחלק בכל
תחום בעת ובעונה אחת והרשות המחוקקת. שהלא ״דברי חכמים בנחת נשמעים״.
תנו לרגע לחלחל. תנו לשלווה וליחסי האנוש את הפרסומת המגעת להם. תנו לנו לחיות.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה