רק פוטין - מרץ 2014

רק פוטין

דוד פייבר הנו היסטוריון שאת ספריו ניתן לקרוא - כמעט ואמרתי - בנשימה אחת. והגם שנכתבו מאות ספרים ומאמרים על ״הסכם מינכן״ משנת 1939, כתב מר פייבר ספר בן למעלה מחמש מאות עמודים המוקדש רובו ככולו לאותה פרשה טרגית שתרמה כה רבות למלחמת העולם השנייה. 

חזרתי ועיינתי בספר הלזה בשנית, השבוע. אכן כי כן, רבים משווים את מדיניותו של ולדמיר פוטין למדיניות החוץ של גרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה. הגברת הילרי קלינטון השתמשה ממש באלו המונחים השבוע כשהגיבה לאשר קורה באוקראינה. אבל האמת היא שלו נבחן את מעשיו של פוטין, מותר לנו אפילו להיבהל לא רק מאשר עושה רוסיה, אלא מתגובתו הדי אומללה של המערב, הדומה לאשר עשה המערב בשנת 1938. אומנם כן ״מהלך מינכן״ לא הובל על ידי ארצות הברית כי אם על ידי ראש ממשלת בריטניה נוויל צ׳מברלין, אבל הבנתה של ארצות הברית את ההסכם, והעובדה שאדולף היטלר הצליח להערים אף על הדמוקרטיה הגדולה במערב, באה לידי ביטוי במברק הברכה ששלך הנשיא רוזוולט לראש הממשלה הבריטי ובו ברכות על ״הסגת ההסכם״ ועם הפיהרר ואיתו, הבטחת השלום. 

בואו נבדוק כמה עובדות יבשות. אדולף היטלר טען כי צ׳כוסלובקיה מתעללת במיעוט הגרמני היושב בחבל הסודטים. מאנשי החבל אף ניהלו משא ומתן עם ממשלת צ׳כוסלובקיה, מר פייבר אף מביא סיטואציה ועל פיה הגיעו נציגי הסודאטים לפגישה עם הנשיא. מר בנט הניח על השולחן מסמך לבן חתום בתחתיתו ואמר להם לנציגיו של הרודן ממערב ״תוסיפו מה שתרצו״. הנציגים הנבוכים קמו ועזבו כי לא קבלו הנחיות מברלין.  

לאחר הפגישה המפורסמת והמשפילה בין בנט ובין הפיהרר בברכדסגאטן, סירב הפיהרר לישב למשא ומתן עם נציגי ממשלת צ׳כוסלובקיה. הוא עמד על כך לנהל משא ומתן רק עם ראשי צרפת בריטניה ואיטליה. ראש ממשלת בריטניה ניהל את המשא ומתן באומללות רבה. הוא הפגין ״אומץ לב״ בעובדה שביקוריו בגרמניה נערכו באמצעות מטוס וזו הייתה החוויה האווירית הראשונה שלו. 

ועידת מינכן

אומללותה של ארצות הברית בפרשיית אוקראינה, נראתה עוד במהלך החיבוקים והנשיקות אותן הרעיף מזכיר המדינה קרי לאחר החתימה על הסדר הביניים עם איראן, ב׳גנבה. הייתה זו חגיגה אומללה כמעט כאותה קבלת פנים לה זכה ראש ממשלת בריטניה כששב צ׳מברלין עם ההסכם המפורסם וניפנף בו לעיני כל בשדה התעופה על יד לונדון. 

כדוגמת הסודטים, גם הרוסים באוקראינה בכלל ובחצי האי קרמיה בפרט, נמצאים ״במצוקה״. בעוד אשר את התסיסה האלימה וההפגנות בסודטנלנד ערכו הגרמנים יושבי המקום, כך גם לובשי המדים, באוקראינה אינם ״חלילה״ חיילי רוסיה אלא אנשים ואשר הרוסים לא יודעים עליהם דבר, כדברי שר החוץ הרוסי השבוע. 

פוטין אינו מוכן לדבר עם ראשי השלטון בקייב כפי שהיטלר לא היה מוכן לדבר עם ראשי השלטון בפראג. יושבי חבלֹ הסודטים דרשו עצמאות מצ׳כוסלובקיה וברור שבקשו להצטרף לממלכת הרייך השלישי שכללה כבר את אוסטריה לאחר האנשלוס. והרוסים הרימו אצבע בפרלמנט בקרמיה לטובת איחוד חצי האי עם אמא רוסיה. משאל העם ייערך בקרוב (החריגה היחידה מהצגת מינכן). איני יודע באם הרוסים ייכבשו את אוקראינה (היו דברים בגו) אבל באם יינתן לוולדמיר פוטין הניצחון בעיניו של חצי האי הוא ימשיך הלאה להבטיח כי על כס הנשיא וראש הממשלה בקייב ישבו אנשי שלומו ולא אוקראינים. 

והמערב ינהל משא ומתן. הוא לא יילחם לטובתה של אוקראינה ויסתפק בסנקציות אלו או אחרות שלא יחזיקו מעמד. המלחמה הקרה בעיצומה והמערב ינבח אבל לא ינשוך, בדיוק כפי שקרה בשנת 1938. 

היחידי שיביא תשועה למערב הוא פוטין עצמו. אין במערב איש שפוי אחד שאינו דואג להשקעה שלו ברוסיה. מה שיביא למפלתו של פוטין תהייה קריסת הכלכלה הרוסית כתוצאה מאיומיו של פוטין לאחרונה על ההשקעות המערביות ברוסיה. כתגובה לסנקציות אפשריות על רוסיה במערב. 

זה אולי עצוב, אבל רק רוסיה תנצח את רוסיה ורק פוטין יפיל את פוטין. 

זלי יפה.