יום שבת, 24 בדצמבר 2016

אנחנו והם

אנחנו והם

לפני שנים כתב שר החינוך דאז, פרופסור אמנון רובינשטיין כי החינוך הדתי אינו כי אם מקום בו נולד רוצח, ואילו החינוך "שלנו" הוא חינוך בו הילדים יודעים מי הוא א.ד. גורדון וטשרנחובסקי.  אנחנו הצבענו על הבלם של דברים, והבטחנו לו שבין הנער הדתי יימצאו יותר מי שיידעו על גודון, טשרנחובסקי, אחד העם, ברנר ועוד, וגם על הרמב"ם רש"י בעלי התוספות ש"הנער שלנו" לא שמע עליהם. ובעוד אשר בושנו בשיח שוטה בקשנו להצביע על עשבים שוטים יותר ומסוכנים יותר ב"נער שלנו".

השבוע הוכחנו כי אנו דרושים לתיקון, כי אנו באמת מתדרדרים לרמה  עליה מצביע  הפרופסור רובינשטיין.  לא, לא כולנו, חלילה, אבל  "כל ישראל ערבים זה לזה". ופעמיים כשלנו, ולו בשבוע אחד.

במהלך המהומות שארעו בשבוע שעבר תקפו צעירים דתיים בחור פלסטיני וכמעט ערכו בו לינץ' לולי שניצל על ידי חיילי צ.ה.ל. איני יודע מה מבקשים רעות חולות אלו  העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, להשיג מער לחילול השם בממדים מחרידים אך "בקהלם אל תבוא נפשי". נזכר אני באותם  פלסטינים שרצחו בדם קר ארבעה חיילים שנפלו לידיהם, ואיני מבין את ההבדל. אותם פרחחים לובשי כיפות מבקשים להוכיח כי רמתם המוסרית אינה טובה משל אויבנו. הם מחללי הקדש, הם מסוכנים לנו לא פחות מאשר אויבנו מבחוץ מפני שהם עושים את זה כביכול בשמו של הקדוש ברוך הוא.

ואם באלה לא סגי, במהלך "מצעד הגאווה" בירושלים תקף צעיר חרדי שניים מהצועדים. אף אותו צעיר רשע ביקש להעמיד עצמו כפנחס. צר לי מאוד על מצעד הגאווה בעיר הבירה שלי. צר לי על כך שירושלים צועדת בצעדי רומי ואתונה טרם נפילתם, צר לי על  היצר הבהמי שמשל בכיפה, וצר לי שאותם השונים ממני אינם מבינים שמצעד הגאווה והבהמיות שבו – כי בהמות "עושות אהבה בריש גלי ללא בושה - הופך את בעייתם לבעיה זנותית ולא לנושא שראוי לדון בו בכובד ראש. אך אין הדבר מתיר את דמו של איש, וכפי שאיש אינו שופך את דמו של מחלל שבת – עברה חמורה יותר ממשכב זכר – כך אין איש רשאי  לעשות דין לעצמו כנגד אלו הצועדים ותהא הביקורת כלפם אשר תהא. אותו "חסיד שוטה"  עשה מעשה גרוע יותר מהמצעד. הוא ניסה לשפוך דם. תודתי לו על חילול השם.

לפתע נמצאתי למד כי דתיים וחרדים  שופכים דמם של אחרים כפי שעושים השונאים והפרימיטיביים באויבנו.  אומנם כן זה הוא "קצה המחנה" אבל זה קצה מסוכן. אנחנו ורק אנחנו אמורים לגדוע את העשבים השוטים הללו, שלא נמצא עצמנו כאויבנו. אנחנו שונים היינו מהם, ועלינו להישאר כאלה. 



זלי יפה.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה