תגובה למאמרו של עמוס שוקן מיום 19 אפריל, 2007
"אם יש שר בממשלת ישראל שלא שר את ההימנון של המדינה אז אולי מן הראוי לעיין מחדש בהימנון". כך מר שוקן.
עם כל הכבוד, ראלב מג'אדלה אינו נציג מפלגה קיצונית. הוא איש מפלגת העבודה ואשר לנאמנותו נמסרו לעת הזאת סודות כמוסים של המדינה בהיותו שר המדע. קשה לי להבין מדוע אדם כזה המבקש להוכיח שהטענה שהערבים הנם נטע זר במדינה אינה כי אם הבל, "טובל ושרץ בידו".
הימנון כדגל, הנו סמל. הימנון כדגל, מסמל את ההיסטוריה. לולי ההיסטוריה אין עתיד. לולי התנועה הציונית לא הייתה קמה מדינת ישראל. לולי השאיפה של יהודי העולם לעלות לציון לא היה עם חופשי בארצו. גם המבקשים להפוך את המדינה ל"פוסט ציונית", גם המבקשים לראות במדינה את "מדינת כל אזרחיה" לא יכולים להתעלם מהעובדה שלולי העם היהודי וכמיהתו לציון הייתה כאן שממה מדינית. לא מדינת ישראל וכנראה גם לא פלסטין [בהתחשב בשיגיונותיה הגאוגרפים של סוריה למשל שרואה ב'פלסטינה' חלק מסוריה הדרומית].
יש מדינות ואשר מעמדו של ההימנון מעוגן בחוק. כך ההימנון של ארצות הברית מעוגן בחוק משנת 1931. ההימנון הצרפתי שתולדתו עוד משנת 1745 מעוגן אף בחוקה. כל הימנון מבטא את השורשיות של המדינה. ההימנון ההולנדי שחובר במהלך שנות מלחמת שמונים השנים במאה השש עשרה, או הימנונה של ספרד שחובר בשנת 1770.
"התקווה" לא הייתה ההצעה היחידה להימנונה של מדינת ישראל. לא, איני מדבר על "שיר המעלות" או "עיר בה חנה דוד" [המילים מתוך שירו של הרב קוק זצ"ל], שמא תאמר כי "דתיים כתבו את המילים. אבל "תחזקנה" של חיים נחמן ביאליק, שם כתב "יבואו שכם אחד לעזרת העם" או מילותיו של י.ל. בורוכיץ "הינשא עם עבר עם קדומים", לכל אלה מכנה משותף. מדינת ישראל קמה מתוך ההיסטוריה של העם היהודי ועל ידו, ולכן מכריזה מגילת העצמאות "בארץ ישראל קם העם היהודי". לכן כתב הלורד בלפור ללורד רוטשילד בהכרזת בלפור המפורסמת על בית לעם היהודי בארץ ישראל.
מי שמתכחש להיסטוריה של המדינה, מי שאינו מזדהה עם עברה, ודאי יכול לחיות בה, יכול להיות בה אזרח שווה זכויות [וחובות?], ואפילו להציע לה חוקה בה היא מודה על פשעים שבצעה כלפי עם אחר [כהצעת החוקה של וועדת המעקב של ערביי ישראל שפורסמה לא מזמן] אבל אינו יכול לייצג אותה. אין הבדל בין אי כיבוד ההימנון לאי כיבודו של הדגל. למדינה יש סמלים. אין הדעת סובלת שישב שר בממשלה ואשר אינו מכבד את סמליה. הצעתו של מר שוקן כי שנוי ההימנון יהווה "צעד חשוב לעתיד יחסי יהודים וערבים בישראל" אין לה על מה שתסמוך. יש בה נסיגה מהעבר, יש בה ניסיון לטשטש את ההיסטוריה. שהלא על פי ההיגיון של מר שוקן מן הראוי אף להדעיך את מגילת העצמאות שראשיתה "בארץ ישראל קם העם היהודי".
 |
| ראלב מג'אדלה |
אני מסכים שאין להדעיך את ההיסטוריה של ערביי ישראל. אין מילים להביע את רחשי החובה של כל אזרח ישראלי לאותם אזרחי ישראל הערבים והדרוזים שהקריבו חייהם למען המדינה – ומעניין לציין על דאגתו של מר שוקן לאזרחיה הערביים של מדינת ישראל. והדרוזים? הצאר'סטים? מנהיגיהם של ערביי ישראל הציגו את עמדתם כשנסחו את הצעת החוקה החדשה למדינת ישראל. כל כולה מסכת של אשמות שווא נגד המדינה.
ראלב מג'אדלה הנו חבר מפלגה ציונית. או שמא נאמר שהיותו חבר המפלגה שהינו נציגה בכנסת וליד שולחן הממשלה מלמד על המפלגה, שאין היא מכבדת את ההימנון? ואולי אבדה היא את הציונות שבה?
זלי יפה,
ירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה