הסברה והבנה
ד"ר גבריאל קלינג, אחד
המומחים הגדולים בישראל לדיני נזיקין, שלימים הפך שופט מחוזי, סיפור לפני שנים, על שניים משופטיה
הבכירים של אנגליה, שניהם חברי בית הלורדים המפורסם. האחד - הלורד דנינג -
כתב פסק דין. לימים ישב אותו לורד בהרכב עם חבר אחר באותו בית מפורסם, הלורד אטקין. במהלך חילופי דברים ביניהם כהכנה לכתיבת פסק
דין, ביקש השופט דנינג להסביר את פסק דינו שפרסם בעבר. השיב לו הלורד אטקין: ״אני
אסביר לך מה כתבת״.
ומה עניין שמיטה אצל הר סיני? ספרו האחרון של הרב חיים סבתו, מבקשי
פניך, הנו ספר מרשים בהווייתו. תורתם של שני האישים הנאצלים הדנים שם (הרב
סבתו מראיין את הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת "הגוש") והשכלתו הכללית
של ראש הישיבה [מושא להערצה בפני עצמו],
באה לידי ביטוי בספר שאינו כי אם סימפוניה של חשיבה. בסופו של אחד הפרקים, מביא
הרב סבתו מובאה מאחד ממאמריו של הרב ליכטנשטיין. במאמרו, מביא ראש
הישיבה מובאה קצרה מאת רבי חיים הלוי סולובייצ׳יק זצ״ל הידוע כרבי
חיים מבריסק. וכה אמר. ״חסרון בהסברה הנו בעצם חסרון בהבנה״.
לא, איני יודע בדיוק למה התכוון הרב זצק״ל בזו האמירה, ובתעוזה הייתי מבקש לנהוג כלפי משפט זה את מנהגו של הלורד אטקין.
אני מניח שכבוד הרב זצק״ל התכוון לעניינים שבקדושה. ואני
מציע שנוסחתו של רבי חיים מבריסק אין אמיתית הימנה לימים אלה. לו יישאל האדם
ברחוב היום, על מה ולמה מתנגדת ישראל ליוזמה הפלסטינאית באו״ם, יענו רוב הנשאלים שמדובר בקלף מיקוח שאל לה לישראל
לאובדו. רבים אינם מבינים, ולכן מרימים
גבה בבילבול מהאמרה הנמהרת המיוחסת לנשיא
המדינה כי והיה ותצלח יוזמתו של אבו מאזן במסדרונות האו״ם, ״תהיה זו מכה אנושה לישראל״.
אמרה לא אחראית וכמובן שאינה נכונה.
 |
| ד"ר גבריאל קלינג |
גם הערבי ברמאללה ובשכם אינו מבין מה תהנה תוצאת נוהגה של הרשות, מה תהיה. תגובת של ישראל. אין הוא יכול לשקול את כדאיות המהלך. באשר, מחד, חלומו של כל פלסטיני
מתגשם - המדינה שבדרך - ומאידך אין הוא
יודע ולכן אין הוא מפחד מתגובתה של ישראל. הצהרתו של שר החוץ כי התוצאות של
היזמה תהיינה חמורות, אינן אומרות לו לערבי ברחוב [אף לא לי] ולא כלום. ניסיונו
אל מול איומיה של ישראל אינן מפחידות
אותו. הוא שמע שברק אמר כי יציאת
ישראל מלבנון הייתה יציאה אסטרטגית, והוא יודע שמדובר בבריחה. הוא שמע את
אריק שרון מסביר. על מה ולמה ישראל יצאה מעזה, אבל הוא יודע שישראל התקפלה בפני
הטרור.
הסברה אינה ססמאות. הסברה מטרתה לתת לצד השני להבין,
בין אם מדובר באזרחי מדינתך ובין אם
מדובר באזרחי הצד האחר. כי הסברה והבנה חד הם. הסברה שאינה גורמת לצד האחר להבין, אינה הסברה. והצד
השני מבין את מה שאומרים לו מנהיגיו כי אין מי שידבר אליהם "מעבר לראשי"
מנהיגיו בשפה ברורה - כן, גם נעימה.
הנה, ביום 14 ספטמבר, 2011, הצליחו אנשי קבוצת האקאני הקשורה
לטאליבן, במרכז קאבול לערוך התקפה
מרוכזת ממגדל במהלך בניה. לתוקפים היה נשק
רב [אותו הביאו למקום, כנראה, במשך ימים] ובבת אחת תקפו את שגרירות ארצות
הברית, מפקדת כוחות נט"ו בקבול, ומבחרם של משרדי ממשלה. המתקפה נמשכה עשרים שעות. ההתקפה דעכה ואנשי היחידה למלחמה בטרור האפגנית [גוף חדש שהוקם על ידי הצבא האמריקאי]
"ניצח" בקרב. אבל אז החלו
המומחים לשאול את עצמם, לא מה היא
תוצאת הקרב, אלא מה חושב האזרח ברחוב על העובדה שיכולה הייתה קבוצה כזו להתמיד
במתקפה כה מרוכזת בתקופה יחסית כה ארוכה במרכז קבול? על פי השבועון הבריטי Economist, רק
אדישותם של הקאבולים [שלא זכו לערגה של
שלווה זה עשרות בשנים] לא גרמה להם לחשוב כי אולי לטאליבן יש כוח שהשלטון
אינו ער לו.
לערבי בעזה, ברמאללה
או בשכם "תרבות פוליטית" אחרת מזו של האפגאני. הוא אינו אדיש,
הוא מוכן להקריב, ומשום מה אין הוא
מקבל מסר ש"אפשר גם אחרת".
ראש הממשלה אמור "לדבר לאומה" בערבית, ברשתות הטלויזיה בישראל [נראה אם אל ג'זירה תהא מוכנה
"למכור זמן שידור" לממשלה] ולהסביר לאיש ברחוב, מה תהא תוצאת ההכרזה על
המדינה, וכיצד הדברים יכולים להראות אחרת. במהלך הנאום יציג ראש הממשלה את תמונתה של עזה
היום וכיצד עזה יכולה להראות מחר. "חנוך לנער על פי דרכו".
כשהערבי ברחוב יבין, הוא ילחץ על ממשלתו. אם הוא לא יבין, אנחנו לא
ננצח במערכה המדינית הזו אלא במחיר כבד.
הפעם, הרצאת הדברים בדרך זו חשובה יותר מנאומו של מר נתניהו
באו"ם. שם במסדרונות הבניין המלבני,
איש לא ישנה דעתו בשל הרצאת דבריו של נציג ישראלי זה או אחר. הערבי ברחוב צריך לדעת מה הוא ישלם אם המהלך
יצלח. הוא ממש לא יודע.
"חסרון בהסברה הוא חסרון בהבנה" אמר רבי חיים
מבריסק, והוא צדק. אנחנו לא מסבירים, והם [וגם רבים מאיתנו] לא מבינים.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה