הפתרון – הפחד. יוני 2004

הפתרון – הפחד

עובר להקמתה של המדינה בשנותיה הראשונות של המאה העשרים, הייתה שנאתם של הערבים כלפי "הישוב" כמעט ולא מתפשרת. פעולות טרור גם כמו התקפות מבחוץ היו דברים שבשגרה והאוכלוסייה הערבית ינקה שנאתה ממנהיגיה. אמיל גורי, המנהיג הערבי הפלסטינאי הודה שנים לאחר הקמת המדינה כי "קיומם של מחנות הפליטים הינם באשמת מדינות ערב שהזמינו את הפלסטינאים לעזוב את שטחה של המדינה היהודית ולשוב אליה בעקבות הטנקים של צבאות ערב".

אותם ערבים שנשארו בישראל החלו דרכם במדינה היהודית בחרדה גדולה. הגליל היה נתון למשטר צבאי. הפחד הפך למתינות ולחיי צוותא. ערביי ישראל חיו שנים רבות בשלום ואחווה עם שכניהם היהודים ביפו, בחיפה, בעכו ואף בגליל.

המבוא למלחמת שש הימים הייתה היסטריה של שנאה. "אנחנו נשחוט אתכם, אנחנו נזרוק אתכם לים" היו חלק מאמרות השפר של קול הרעם בקהיר. זו השנאה שלובתה בכל מדינה ערבית הביאה למלחמת ששת הימים שמטרתה אליבא דנשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, להשמיד את המדינה היהודית ולסיים את מלאכתו של אדולף היטלר.

העולם הערבי צהל והריקודים ברחובות קהיר להודעה בדבר כיבוש תל אביב ועדו היטב.

על תושבי השטחים ששוחררו נפל הלם לאחר המלחמה והם חיו בחרדה ובפחד. אחריתו של זה הפחד, שנים של רגיעהוחיי שכנות טובים. גם המבקרים הקשים ביותר של מדינת ישראל ילאצו להודות כי רמת החיים של תושבי הערים בשטחים עלתה תחת "הכיבוש הישראלי".

דע עקה ששנות הרגיעה לא נוצלו על ידי מנהיגי ישראל למהלכים מדיניים נכונים ונבונים. היה זה שמעון פרס שיזם את הבחירות הראשונות ביהודה ושומרון שתרמו תרומה מכרעת לכוחו הפוליטי של אש"פ על חשבון "זקני הערים". הייתה זו מדינת ישראל שהקימה את החמאס כמענה לאש"פ, והגולם קם על יוצרו.

אבל העיקרון שהוכיח את עצמו במלחמת השחרור לא שונה, הפחד הפך להבנה ולשנים של חיים בצוותא.

ערביי השטחים ערבו מהפך תרבותי. ההקצנה פשתה בכל. אי אפשר לגשר בין תרבות "מערבית" לבין תרבות של אם השולחת את בנה להיהרג בניגול לכל ייצר, ולו החייתי ביותר בטבע.

יש מבנותינו בנות יענה שחשבו ש"אוסלו" יהווה נקודת מהפך. השנאה תיהפך לאהבה – כמעט בין לילה "וגר זאב עם כבש". הגם שאש"פ עומד בראש מערך השנאה ומנהל אותו, כותב הד"R יוסי ביילין בספרו האחרון מדריך ליונה פצועה, "25 שנה חיפשנו שותף למשא ומתן עד שמצאנוהו באש"פ". והוא כותב; "יש לנו עניין בכתובת שניתן להידבר איתה... ולהגיע עימה לשיתף פעולה אזורי". הרשלנות המחשבתית הלזו עוד מסתכמת בקביעה שהחתימה על הסכם אוסלו הייתה מעשה אמיץ של יאסר ערפאת. צ'מברלין במיטבו. העובדה שהרשות עומדת בראש מסע השנאה כנגד ישראל, העובדה שהטלויזיה הפלסטינאית משדרת מהמסגד הגדול בעזה כי "היהודים הם כלבים ויש לשחוט אותם" אינה פוגמת באומץ ליבו של ראיס, כי מה הקשר בין יוסי ביילין לבית המציאות?

יוסי ביילין

 אבל בניגוד לדעתו של יוסי ביילין, בין השנאה לבין החיים בצוותה היה בעבר – וכנראה שצריך לבוא גם בעתיד – שלב נוסף. שלב הפחד. וזה אינו בנמצא. גם הפעילות הצבאית במבצע חומת מגן לא הואילה מפני שבניגוד לטענות רבים וטובים בעולם צ.ה.ל שמר יותר מאשר על טוהר הנשק והאוייב ניצל זאת עד תום.

פחד פירושו שהאמהות השולחות את בניהם כשאהידים תענשנה. פחד פירושו פיצוץ ביתו של המתאבד. פחד פירושו שכל מי שהולך לסוכות אבלים ייענש. פחד פירושו הלאמת כל רכושה של משפחת המתאבד. פחד פירושו לתקוף הלוויה של מתאבד שבה שואגים בהרף נגד ישראל ויורים באוויר. פחד פירושו להשמיד את תחנות השידור של הרשות הפלסטינאית. פחד פירושו לעצור כל מסית, גם אם הוא הקאדי של עזה, ולעשות זאת באמצע הלילה ברעש גדול. פחד פירושו שכל מתאבד שניצל יוצא להורג, בשקט בצנעה, ושלא יזכה לטיפול רפואי על חשבון משלם המיסים הישראלי. פחד פירושו להכריז על חמישה ימי עוצר בערים הגדולות בגדה, לא לתת לאיש לצאת ולבוא, וכפי שהיה במלחמת ששת הימים, הנמצא ברחוב מסכן את נפשו. ופחד פירושו כי לאחר ישום העוצר טרם יישום העונש, יינתן לתושבי אותם ערים מחצית היום להוציא את כלי הנשק בעצמם תוך איום בעונש על מי שלא יעשה זאת. פחד פירושו להלאים גם את רכושו של מי שנמצא נשק בביתו. פחד פירושו פסקי דין מוות למחבלים. פחד פירושו להרוס את תשתית התקשורת בין המחבלים היושבים בכלא הישראלי ובין עמיתיהם מעבר לגדר. פחד הינו להעלים את הראיס ומנהיגים אחרים, שישבו מעט זמן בכלא הישראלי בכל מהלך המבצע ולא שיזכו לביקורי עידוד במוקטעה וללא שיוכלו לנהל את ענייני הצד השני. ההפחדה היא מילת המפתח. נכון, אין זה נעים כלל וכלל, אך ללא ההפחדה לא תנוער השנאה ולא ייגמר להשפך דם. חינוך הינו עניין של זמן, רגש הינו עניין קצר מאוד. והא ראיה השנאה שהפכה לפחד בין לילה במלחמת ששת הימים.

בשלב הזה, רק הפחד יביא רגיעה ורק הפחד יביא בעקבותיו חשיבה אחרת, הומאנית יותר, נאורה יותר. והחשיבה האחרת תטיב עם העם היהודי ועם מי שמתיימר להיות העם הפלסטינאי.

זלי יפה.