יום רביעי, 6 באפריל 2016

שניים אוחזים

שניים אוחזים

שני נושאים עלו לסערת סדר היום הציבורי ואשר לכאורה נעדרות מכנה משותף. אמרנו "לכאורה", באשר המכנה המשותף שאכן קיים בין שני אלה הינה התנתקות מרחשי הציבור.

המשבר אצל סיעת המפד"ל בכנסת גרם לתופעה פוליטית חסרת תקדים בפוליטיקה הישראלית. מפלגה, ללא שהתפצלה, מצויה בממשלה ואף אי אמון מחוצה לה. מצביעה אימון בממשלה ואף אי אמון. המפד"ל שהייתה מפלגה מרשימה עם תריסר נציגים בכנסת הופכת תחת שרביט הנהגתו של ח"כ אפי איתן לבדיחה פוליטית [הגם שהתמוטטותה היא נחלת דור קודם].

לא יושב ראש המפלגה יכול לקבוע את דרכה. מפלגה המצויה באפלה אמורה לחזור למוסדותיה שיקבעו את מדיניותה. שר העבודה והרווחה חזר ואמר לא פעם שהחלטת מוסדת המפלגה תהא מקובלת עליו. כיצד זה יכול יושב ראש המפלגה להסכים כי במפלגתו תשרור כזו אנארכיה?

ומי צודק? השר המתפטר או זה שחלק עליו? כיצד הואילה התפטרותו של מר איתן לאינטרסים של המפלגה? האם נתן יושב ראש המפלגה את דעתו על מה ולמה אין המפלגה מובילה בתחום הדתי? האם נתן את דעתו היכן באמת ייחודה של המפלגה?

כבעבר, שגגתה של מפלגה הינה העמדת הנושא המדיני בראש סדר העדיפויות שלה. אך אם כך, מדובר במפלגה מיותרת. קיימים בליכוד חברי כנסת התומכים בהתיישבות בישע ועזה. יש מפלגות שזו כל תורתם.

עם שאיבדה המפד"ל את המנהיגות הדתית במדינה לטובת מפלגות אחרות – ובראשן ש"ס – הפער בין דת ומדינה, בין דתיים ושאינם דתיים התעמק לממדים חסרי תקדים. התמקדותה של מפלגה בנושאים המדיניים רק העמיקה את הפער באשר אף אלה המבקשים לראות במפד"ל גשר, אף דתיים ואשר מבקשים לראות במפד"ל וחשיבתה הדתית נמל פילוסופי נמנעו מלעשות זאת בשל סדר "סמיכת הפרשיות" של המפלגה.

החקיקה הדתית זה מכבר עברה לנחלת מפלגות אחרות. הרבנות הראשית אינה מייצגת את אשר בקשו אנשי המפד"ל, הגם שאף מפלגה דתית אחרת לא הייתה בקואליציה עת נערכו הבחירות לרבנות הראשית. [תקוותו של חבר הכנסת איתן כי אם ייבחר אחד הרבנים הראשיים הוא ימנע את בחירתו בחקיקה העידה על הבנה פוליטית שמותר להרהר בה.].

המפלגה מנותקת בציבור בוחריה, ויתר על כן, מהציבור שאמור להיות בוחריה. היא מנותקת מאלה המבקשים יותר חינוך דתי ציוני ופחות מדיניות חוץ. מאלה המבקשים חקיקה דתית נבונה הקורצת לדתיים ושאינם דתיים. מפד"ל חלשה, פרושה השפעה דתית של המפלגות החרדיות והשפעה זו הינה כל סדר היום הפוליטי של מפלגה כמו שינוי, של שנאה דתית הבאה לידי ביטי אצל שר הפנים, של אשה כמו שולמית אלוני.

המפד"ל אינה מנהיגה, היא מונהגת. היא מונהגת כי היא מנותקת מרחשי הציבור הדתי לאומי. יבואו מוסדות המפלגה ויעוררו אותה מהאנדרלמוסיה.

ניתוק נוסף הינו תגובת נשיא בית המפשט העליון למשוב השופטים. הנשיא – בעזרת שר המשפטים – כבר הפגין אטימות מוחלטת לרחשי הציבור – עת אשר עמד על בחריתה של השופטת ארבל לתפקידה ומעמדה למרות ביקורת ציבורית רבת גוונים...

עורכי הדין הם הם החשופים למעשי השפיטה. הם יכולים להבין את הקשר בין כס המשפט והציבור. להתעלם מאשר אמרו עורכי הדין על מעשי השפיטה זו התנקות נוספת של כבוד הנשיא מרחשי הציבור. ושופט מנותק מהציבור הינו שופט לוקה, ותהא מחשבתו המשפטית אשר תהא.

זלי יפה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה