כלכלת ארה"ב – הערת אזהרה
כלכלתה של ארצות הברית עומדת על עברי פי פחת. המשבר הכלכלי הינו עמוק
מהנראה על פני השטח, ובעצם, מן הראוי שנדע כי כלכלת המעצמה הגדולה ביותר חיה היום
בעזרתה של מכונת הנשמה, הדפס חסר תקדים של דולרים על ידי הפדרל רזרב בנק. בן
ברנאנק שהיה לשעבר כלכלן באוניברסיטת פרינסטון ומשמש היום בתפקיד בכיר בבנק המרכזי
מדבר על שימוש בכלים "לא קונוונציונאליים" להבראת כלכלתה של ארצות
הברית.
וזאת יש לזכור. בתקופת המשבר הכלכלי הגדול בין השנים 1929 עד 1933
ראתה כלכלת ארצות הברית ירידה, עליה לרמה מסוימת, ירידה נוספת, עליה לרמה אחרת
[הנמוכה מקודמתה] כשמונה פעמים עד הגעתה לתחתית המדרגה של השפל הגדול. גרף הכלכלה
האמריקאית משנת 1999 עד היום מעיד על מגמה מקבילה.
צא ולמד. הבנק המרכזי של ארצות הברית הוריד את הריבית הדולארית לרמה
שלא הייתה כדוגמתה מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנות השלושים. רמת האבטלה עולה מדי
חודש בחודשו ואותם שפרשו ממקומות עבודה ומצאו מקומות חלופיים, עושים זאת בניכוי
40% משכרם טרם שעברו למקום החדש. במשך של שלוש שנים בלבד עבר התקציב הפדראלי מיתרה
של 75 ביליון דולר לגרעון של חצי טריליון דולרים. המאזן המסחרי של ארצות הברית
עומד בגרעון של חמשת מאות ביליוני דולרים. במשך של שמונה חודשים – עד לאחרונה, בה
ראינו על שיפור ביחס בין הדולר והיורו – איבד הדולר כשלושים אחוזים מערכו.
מצב המדינות המהוות את "ארצות הברית" אינו טוב יותר. מדינות
כניו יורק או קליפורניה נמצאות במצב כלכלי כה קשה עד כי נאלצות הם לפטר מורים,
כבאים ואפילו אוספי התעבורה. לשנת 2004 הציגה ניו יורק תקציב גרעוני של 12 ביליון
דולרים. טקסס 7.8 בליון דולרים, ניו ג'רסי 4 ביליון דולרים [העיר ניו יורק בלבד
חשופה לגרעון של 7.5 ביליון דולרים מתוך תקציב שנתי של 42 בליון דולר. ראש העיר,
מייקל בלומברג הורה על קיצוץ של 7.5% מכוח העבודה, לרבות 1,900 שוטרים, 8 חברות
כבוי אש ועוד]. קליפורניה עברה מתקציב רווחי של 9 ביליון דולרים לתקציב גרעוני של
38.2 ביליון דולרים במשך של שלוש שנים בלבד. גרעונה של מדינת קליפורניה בלבד עולה
על זה של צרפת [30 בליון דולרים], גרמניה [25 ביליון דולרים] או אילטיה [13 בליון
דולרים]. על פי מחקר של "ארגון מושלי המדינות" 37 מדינות בארצות הברית
קצצו מתקציב 2003 14.5 מליון ביליון דולרים. הקיצוץ הרחב ביותר זה עשרים שנה.
משרד העבודה של ארצות הברית הודיע כי רמת האבטלה הינה 6.4% נכון לחודש
יוני שנה זו. זו רמת האבטלה הגבוה ביותר בארצות הברית במשך של עשר השנים האחרונות,
והשינוי אינו נראה באופק. החברות הגדולות ביותר בארצות הברית מודיעות על פיטורים
בהיקפים שלא ראינו כדוגמתם. ואולם, בכך לא סגי. הנתון המתפרסם על האבטלה בארצות
הברית אינו מתייחס לאותם שעברו את ששת חודשי האבטלה ואשר בגינם הם זכאים לדמי
אבטלה. אותם שהינם מובטלים מעל שישה חודשים ממוינים לא כמובטלים אלא במוח חדש “Discouraged worker”. אף אלה אינם הולכים לעבודה בבוקרו של יום.
אלה מזניקים את אחוז המובטלים לרמה מדהימה.
בואו נדבר על מספרים. רשמית, מספר המובטלים בארצות הברית הינו
3,741,000. לאלה יש להוסיף את אותם מחוץ למערכת של ששת החודשים. נמצאנו מגיעים
לרמת אבטלה בארצות הברית של שמונה מליון איש ואישה ויותר.
כשבעים אחוז מההוצאות בארצות הברית מבוצעות על ידי הצרכן. אך צרכן
שאינו עובד אינו יכול לצרוך. כלכלה אמיתית חייבת להתחיל במציאת מקומות עבודה. אדם
עובד יכול לצרוך. אותו שאינו עובד אינו יכול. ככל שרמת אבטלה גבוהה יותר, הצריכה
נמוכה יותר וכאן מתחיל כדור השלג של ההאטה הכלכלית, המיתון, ואולי אף יותר מכך.
אחת הסביות להתגברותה של האבטלה הינה העובדה שחברות ענק מעבירות את
פעילותם למזרח הרחוק או למזרח אירופה. ואם מדובר היה פעם ב"צווארון
כחול" לעת הזאת מדובר כבר בפעילות בתחום המחשבים, תוכנה, תשתיות בנקאיות. כך
מיקרוסופט, אי בי אם, ג'נרל אלקטריק, היולט פאקארד, דל, פרוקטר וגאמבל, מוטורולה,
אינטל, דלפי ועוד. [אפילו בריטיש טלקום העבירה את מרכז המידע שלה הדומה ל144 אצלנו
להודו]. יש המעריכים בארצות הברית כי בתחום השירותים יאבדו עוד כארבע מליון איש את
עבודתם בארצות הברית לטובת הודו במשך של מספר שנים בלבד, תופעה שתגרום לאובדן של
136 ביליוני דולרים. על פי מחקר של מכון גרטנר, עד סוף השנה הבאה עשירית מכל
מקומות העבודה בארצות הברית יאבדו לטובת מקומות זולים יותר באסיה ומזרח אירופה.
ואכן כל מוצר שנרכש – גם בארצות הברית – מקורו היום מחוץ ליבשת. מחשבים, מכוניות,
טלפונים, פלאפונים, מכשירים רפואיים, מטוסים.. אבל אם הכל יועבר למקום אחר ותתווסף
רמת האבטלה בארצות הברית, מה יעשו אותן חברות אמרקיניות כשיברשו למכור את המוצר
המוגמר לצרכן בארצות הברית? הוא לא יוכל לרכוש, הוא כזכור, מובטל, או מרוויח 40%
ממה שהרוויח בעבר. הגלות מרצון של בתי החרושת של אותן חברות ענק גוררות גלותה של
עושרה של ארצות הברית.
התוצאה כבר מצויה על פני השטח. חובה של ארצות הברית עומד על 34
טריליון דולרים או 119,000 דולרים לנפש. חובות הצריכה של אזרחי ארצות הברית – על
פי נתוני הבנק המרכזי – עלו בחודש מאי בלבד בסכום מדהים של 7.3 ביליון ועומדות
כיום על 1,670 טריליון דולרים, חוב חסר תקדים בהיסטוריה של ארצות הברית. ואם ארצות
הברית לא תתעשת, תביא התופעה לאי יכולתה של ארצות הברית לכבד חלק מהתחייבויותיה
הבינלאומיות, במיוחד בתחום המענקים.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה