חרפת העגל
אם מערכת החינוך לא תעצור את תופעת הסמים וההתבהמות של בני הנוער,
התופעה תעצור את מערכת החינוך.
לפני שבוע נערכה לחוף ים סוף מסיבה של בני נוער אשר הייתה מלווה
בריקודים עד כדי טרוף, מצבור רב של סמים מסמים שונים ולא מעט בהמיות ללא מעצורים.
לתומי חשבתי שגם לטירוף יש גבול, ונראה שטעיתי.
באותה מסיבה, שנערכה בחסות מלון הנסיכה באילת, החליטו כי ניתן לבעוט
בכל אמת מידה, בכל ערך, לקיים מה שנאמר "ומותר האדם מן הבהמה אין". שיאו
של ארוע היה הצגתו של "עגל הזה".
אף מבין אלה שבאו למסיבה לספק את ייצרם היו שנבהלו, אבל המארגנים לא
הבינו מה הבעיה. כיצד זה שאל אחד המארגנים אנשים המחללים שבת מוחים כנגד "עגל
הזהב"?
הגיון מרשים. מי שעשה עבירה אחת, מה לו כי יבקש שלא לעבור עבירה אחרת?
על פי הגיון זה, מי שאינו משלם מס הכנסה, מדוע שלא ישדוד בנק? ומי שמעל בכספים,
מדוע שלא ירצח? שהלא מי שמחלל שבת אמון לעבור גם על כל עבירה אחרת שבתורה.
ההיסטוריה מוכיחה כי ככל שעובר הזמן דועכת ההרגשה המלווה כל ארוע. אבל
יש סמלים שמשמעותם נשארת כשהייתה לעולמים, ועם שאינו מכבד את סמליו, רומס אותם,
סופו שהוא רומס את עצמו. מעשה "עגל הזהב" הוא סמל. סמל של מרידה בקדוש
ברוך הוא, סמל של מרידה במוסכמות, סמל של הפיכת האדם לבהמה.
הסמל הזה הפך לשיאה של המסיבה.
המסיבה הזו עם עגל הזהב היא "ירידת מדרגה" בחינוך הנוער. לא
שמנו אל לב שהנוער החל לשתות, התעלמנו מטיפול רציני בבעיית הסמים בין בני הנוער,
חשבנו שנכון יהיה לתת חינוך מיני לנוער. אלא שהנוער נכנע ליצריו ואנחנו נכנעים
לנוער. עגל הזהב הוא הביטוי לתוצאת החינוך של הנוער. ערכי התאווה, הבהמיות,
האפסיות. איבוד כל ערך יהודי, ציוני, הומני. אצל הנוער היצר שולט בכיפה. ואם מערכת
החינוך לא תעצור את התופעה, התופעה תעצור את מערכת החינוך.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה