חירות המחשבה - האומנם?
אחת מהתכונות הבולטות ביותר אצל כל משטר טוטאליטרי הינה הדעכת המחשבה
והאיסור לאפשר למצפון ולו לצאת מקונכייתו. המנהיג לעולם צודק וכל חשיבה שיש בה ולו
מזעיר של הרהור אחר חשיבתו של המנהיג אינה כי אם בגידה. כך נהג היטלר, כמו גם
מוסלני, כך נהג סטאלין כמו קודמו לנין שעודד טרור נגד החשיבה, אך כך גם נהג הצאר
שראה עצמו שליחו של אלוהים. כך נהגו מלכים ורוזנים בכל שנות ההיסטוריה.
כך לא נוהגת דמוקרטיה. במדינה מתוקנת מותר לחשוב אחרת. במדינה מתוקנת
מותר וצריך להתחבט בבעיות מצפון, וגם אם בסופו של דבר, בשל שלמותה של
מדינה, בשל ערכים גבוהים יותר יעשה החושב בניגוד למחשבתו, ייסורי החשיבה מעידים
עליו כי אדם הוא, כי הגון הוא.
הרב הראשי לצ.ה.ל עומד בצומת ציבורית ואישית לא קלה – אם לדבר בלשון
המעטה. איש מאלה שארבו לפתחו, לרבות ח"כ יוסי שריד ואשר לצערי לא הפגין יושר
אינטלקטואלי בשבוע האחרון בעניינו של הרב הצבאי הראשי, לא הרהר לרגע על הבעיות
המשחרות לפתחו של תא"ל וייס.
יתפלאו אנשי השמאל יפי הנפש, לרב וייס יש מצפון, והוא מתחבט בו. וכן,
הוא מתייעץ עם גורם זה או אחר, ואכן הוא שומע דעות של מנהיג זה ורב אחר, ואומנם כן
הוא מתחבט, ואולי הוא טועה, ואומר את שהוא חושב יותר, ופולט את אשר מותר לו לאמר
פחות. אליבה דח"כ שריד, "שומו שמיים". בקורתו של חבר הכנסת שריד
מעידה על מכונה במקום לב, מוח של מחשב במקום מוח של אדם. ואני אומר לכם שהרב וייס
הפגין את הדבר היפה ביותר בדמוקרטיה. כי הרב וייס הוא יהודי גאה שעומד בצומת בלתי
אפשית בגאון ובכבוד.
ומה חשבו אשר על השמאל שהרב וייס אינו צריך להתחבט בשאלון מצפון? מותר
לרב וייס, כמו לכל אחד אחר לחשבו מחשבות אלו או אחרות בשאלה הקשה ביותר העומדת
לפתחו של עם ישראל. הוא קרוב בנפשו לרב שפירא, הוא קרוב בחשיבתו ליושבים בחבל עזה,
והוא חייב להתחבט. יוסי שריד מבקש שהרב וייס יפעל כמכונה. יזכור מר שריד היכן נהגו
כך.
ייתכן והרב וייס פלט בשגגה משפט מיותר. הוא הודה בכך. אבל זה חלק
מההתחבטות הקשה, רווית המתח, וזה יופיו של האנושי.
הדרך בה פועל הרב וייס, התחבטותו האנושית הינה אור של מוסר והגינות.
לצערי איני יכול לאמר שיש לו שותפים רבים לא מהשמאל ולא מן הימין.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה