איפה ואיפה בפרס ישראל - 02 באוקטובר 2004

איפה ואיפה בפרס ישראל

למר שניצר היה אסור לקבל את פרס ישראל, ולמר תומרקין מותר?

הענקת הפרס לאדם הרע הזה היא חילולו של הפרס

פרס ישראל בא להאדיר את החשיבה והעשייה שתרמו למדינת ישראל. מטרתו היא להביע תודה לאלה שתרמו, זה במדע, זה בספרות, וזה בעשייה לטובת המדינה.

ובמדינה כמו מדינתנו לא ייתכן מצב בו יזכה חתן פרס ישראל, או אלו שאמורים היו להיות חתנים, קיטונות של רותחין, פעמים בצדק, ופעמים שמאוד לא בצדק, (הסופר אמיל חביבי, ח"כ שולמית אלוני, ועוד). אף בית המשפט העליון נדרש לשיקוליה של ועדה זו או אחרת שמונתה לבחירת המועמד לפרס ישראל. והיה גם מי שהבין כי הוא מסמל מחלוקת כה נוקבת, עד כי חזר בו מהסכמתו לקבל את הפרס (פרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל).

הנה כי כן, העיתונאי שמואל שניצר ז"ל שהיה אחד הפובליציסטים החשובים בתולדות העיתונות של מדינת ישראל אמור היה לזכות בפרס ישראל בתחום העיתונות לשנת תשנ"ז. בנימוקיה קבעה ועדת הפרס כי מר שניצר הינו "אחד הפובליציסטים הוותיקים בישראל..מאמריו...ספוגים ציונות ללא פשרה, כיבוד המסורת וחיי החולין, תרבות והסתכלות, יהדות ואהבת ארץ ישראל".

ואף על פי כן נאלצה הועדה לחזור בה מכוונתה להעניק לו את הפרס בשל עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון. על בסיסו של מאמר שכתב מר שניצר תחת הכותרת "יבוא של מוות" טען העותר, חה"כ לשעבר אדיסו מסאלה, כי מאמרו של מר שניצר מהווה הסתה לגזענות בהתייחסו לבני הפלאשמורה כאל מפיצי מוות, בהיותם נושאי מחלות מסוכנות ובהתייחסו לעולים מאתיופיה כאל "שחורים". בגינו של המאמר הוגשה כנגד מר שניצר עתירה לועדת האתיקה של מועצת העיתונות. ועדה זו הרשיעה את מר שניצר ובין השאר בשל כך קבע בית המפשט הגבוה לצדק כי אין מקום להעניק את הפרס למר שניצר.

יש מקוצועות אשר להם יש ועדות אתיקה, ויש מקצועות בהם חרות הלשון אינה מוגבלת. אלא גם אלה אמורים להיות שווים בקבלם את פרס ישראל. ואם מר שניצר כשל, גם אחרים שאוחזים במקצוע אחר, אך פיהם רווי שנאה עשרות מונים יותר מאשר כתב מר שניצר, אינם אמורים לקבל את הפרס. אמות המידה לפרס זה או אחר חד הם, ואין להתיר אפליה בין מקוצע זה או אחר.

יגאל תומרקין הינו אמן. יש המעריצים את עבודתו המקצועית ויש אשר אינם מתרשמים הימנה. הוא גם ביב השופכין של התרבות הישראלית ושנאתו למגזרים בציבור הישראלי מעידה על טירוף מערכות מוחלט.

קשה לי להבין כיצד זו אותה אשה, טטיאנה סוסקין, שציירה כרוז של הנביא מוחמד עם חזיר, נשלחה לשלושה חודשי מאסר, בין השאר על פגיעה ברגשותיהם של מוסלמים. אך יגאל תומרקין שפיסל חזיר עם תפילין מקבל את פרס ישראל. "כשאני רואה את החרדים" כך האמן "אני מבין את הנאצים". החגים היהודיים מגעילים אותו, הייתה אמרת שפר נוספת שלו לאחרונה.

יגאל תומרקין

אז תרשו לי להבין. למר שניצר היה אסור לקבל את פרס ישראל, ולמר תומרקין מותר? ומשרד החינוך והתרבות מבקש להעניק הכשר לאדם הזה שאני ורבים כמותי רואים בו אדם נאלח?

מר שניצר תרם הרבה יותר למדינת ישראל מאשר מר תומרקין. כשביקשה אמש מראיינת ברדיו לראיינו על פרס ישראל הואניתק את הטלפון לאחר שהזכיר למראיינת את המקצוע של אמה.

מדובר באדם רווי שנאה שמעולם לא אמר דבר חיובי למעט על עצמו. מדובר באדם שיירש משורשיו אנטישמיות במרעה. ורק בשל העובדה שאין "ועדת אתיקה" לאמנות, אין התקפותיו נגד חרדים, היהדות והשקפת עולם שאינה שלו, זוכים לביקורת שתמנע ממנו את קבלת הפרס.

זוהי איפה ואיפה. תומרקין אמור היה לשבת בבית סוהר על החזיר כפי שישבה טטיאנה סוסקין עם תמונת החזיר. תומרקין אמור היה להשפט על ההתרסה נגד החרדים כפי שביקשו לשפוט את אלה שהתסיסו נגד רבין ז"ל.

הענקת הפרס לאדם הרע הזה היא חילולו של הפרס, חילול זכרם של אחרים שלא קבלו והיו ראויים יותר ממנו, וחילול כבודה של המדינה בשמה של האומנות.

זלי יפה.