יום שני, 7 במרץ 2016

עיתונאות ויושר אישי - 28 במרץ 2005

עיתונאות ויושר אישי: סנדיי טיימס וואנונו

היה זה ביום 3 יוני, 1990, יום ראשון בשבוע. העיתון Sunday Times פרסם מכתב פומבי לנשיא המדינה המנוח, חיים הרצוג ז"ל, אצל זה המכתב, שכחו כותבי המכתב לציין על תמיכתם הכלכלית במרדכי ואנונו. אכן הנהלת זה העיתון אמורה הייתה לעשות ככל יכולתה לתמוך במר ואנונו. לאחר הכל, היה זה הSunday Times שזכה לקבל את המידע המסווג. אבל לעיתון, דאז כן עתה, שקולים "אתיים". האומנם?

המאמר שהביא את ואנונו למשפט ומאסר ממושך

ראשית דבר, הטיל העיתון דופי בבית המשפט העליון. העיתון הביע "דאגה עמוקה" בהתייחס להחלטתו של בית המשפט העליון דאז לאשר את עונש המאסר שנגזר על מרגל האטום. צא ולמד. החלטתו של בית מהשפט העליון אז השתרעה על 83 עמודים, אך במועד כתיבת הכתבה, עדיין לא פורסמה ההחלטה. אבל העורך הראשי של העיתון ידע כבר להביע את "דאגתו העמוקה" מהחלטתו של בית המפשט העליון.

ועוד, ידע העורך הראשי לכתוב לנשיא כי כל מעשהו של וענונו היה "אך ורק שסיפר לעולם על יכולתה הגרעינית של ישראל". אכן, העורך הראשי של החשוב בעיתוני בריטניה האשים את ישראל כ"דמוקטיה הראשונה המאשימה אדם בשל מידע שהעביר לעיתונות". זו גם המחשבה שהביאה את הסערה תולדת מעצרו של פיטר הונלאם ששיתף פעולה עם ואנונו במסירת סודות האטום של ישראל. הוא היה אז שותף לפשע. אדם ישב על כך במאסר. והשותף? אך ורק בשל היותו עיתונאי, איש המעצמה השביעית, יצא נקי. כי לעיתון מותר לספר הכל אליבא ד-Sunday Times.

אז בואו ונבחן את הגיונה של ההנחה הלזו במאמרו של העורך הראשי. מה היה הוא חושב על אותו אדם אנגלי ואשר בזמן מלחמת פולקלנד בין אנגליה וארגנטינה בשנת 1982, היה "רק" מספר לעיתונות [הזרה כמובן] על תכניות חיל הים של הוד מלכותה, על יכולתו של אותו חייל? מגבלותיו? האם היה מר א. ניל [העורך הראשי הנכבד] מפגין אהדה כלפי קים פילבי לו האחרון לא היה מעביר את סודותיה הקמוסים של בריטניה ישירות לKGB אלא מפרסם את הנתונים אצל "אה נהאר" בבירות? לו היה מרדכי ואנונו מוסר את סודות האטום של ישראל ישירות לסדאם חוסיין היה מר ניל רואה בו בוגד. אבל אל לישראל להאשימו בכך זאת מפני שהמידע הגיע לבגדד באופן עקיף ואם הנשיא העיראקי דאז רצה [ויכול היה] לקרוא את ה Sunday Times?

העיתון הנכבד טען אז וטוען היום כי ואנונו "האמין" שישראל טעתה בהחביאה מידע על יכולתה האטומית. [טענה שהשתפרה ברבות הימים. ישראל אינה צריכה כלל להתקיים] טענה שנתמכה בדולרים וסנטים. אדם שאינו מסכים לחוקי מדינתו רשאי שלא לקיימם? האם הוא הופך "גיבור" באם ימרה את הוראות החוק? כל אותם מרגלים סובייטים בשרות הביון הבריטי שנתגלו בשנות השבעים והשמונים, הנם בוגדים או גיבורים? לאחר הכל "מר קים פילבי" האמין בקומוניזם העולמי – או כך טען, כפי שלמר ואנונו היו בעיות מוראליות – או כך טען. לו אכן היה מדובר בבעיה מוראלית יכול היה העורך הראשי, מזמין עצמו לעזור למר ואנונו לתקוף את מדיניותה של ישראל בבתי המשפט, לעורר דעת קהל, לפעול במסדרונות הכנסת. אלא מאי? למר ואנונו הייתה בעיה כספית, לא מוראלית. ולעורך של ה Sunday Times הייתה בעיה של "סקופ" לא של אתיקה.

ייתכן והקורא אינו זוכר. הSunday Times באותו מאמר השווה בין חטיפתו של אדולף אייכמן [פעילות שזכתה לגינוי במועצת הביטחון] לחטיפתו של ואנונו [כך!]. לו אדולף היטלר היה חי ומסתתר במדינה כל שהיא ושליטי אותה מדינה מסרבים להסגירו למשפט העמים, האם לדעת מר ניל היה על אנגליה לנקוט "שב ואל תעשה" בשל "זכויות אנוש בסיסיות" של מר היטלר? ישראל גם חרגה מהחוק הבין לאומי במבצע יונתן. היא נדונה שוב לגינוי במועצת הבטחון. יש למישהו ספק שנחזור על המעשה לעת מצוא? לו היה קים פילבי מטייל בעולם, האם הMI6 היה מנסה להביאו "הביתה"? אני בטוח שכן. ותגובתו של מר ניל? שבח והודיה על תפיסתו של הבוגד? או גינוי על ה"חטיפה"?


מרדכי ואנונו במעצר

הSunday Times אינו חוזר בו. הוא ממשיך לשטות. הוא עוקף את החוק במדינת ישראל. לא הכתב יראיין את ואנונו. אשה ישראלית תעשה זאת ותעביר את הראיון לאותו כתב. האמת היא שואנונו אינו מעניין את הכתב. את ואנונו ניתן לקנות. הוא ידע שואנונו יסתבך עם העקיפה הלזו הוא ידע שגם הוא צריך להסתבך בראיון הלזה.

מדינת ישראל אינה זקוקה להכשרו של הSunday Times להיות מדינה דמוקרטית לתפארת. [גם אם שולמית אלוני במאמר היסטרי ורווי שנאה חושבת אחרת]. הSunday Times מפגין צביעות והתעלמות משלטון החוק. אין מדינה בעולם החושפת את סודות האטוום שלה. מר ניל לא יהין לשכור דירת פאר למרגל בולגרי שהדליף סודות מהכור האטומי ליד גלסגו.

את האמת צריך לאמר. אם מר ואנונו הואשם בבגידה, היה זה הSunday Times שהיה שותף לפשע, סקופ מחד וסיפוק ייצר כספי של אדם שבגד בהכל. מדינתו, דתו, לאומיותו. והSunday Times בונה את יוקרתו על הרקובים שבחבורה.



זלי יפה,
ירושלים

  


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה