בין האו"ם לאום אל פאחם
לשליטה הישראלית באום אל פאחם אין שום יתרון. הם מבקשים זהות
פלסטינאית ויש לתת להם. צריך אף להתכונן למאבק בינלאומי.
כל מי שמכיר את ההסטוריה של מדינת ישראל אמון לדעת כי קיימת בעיה
דמוגרפית רצינית מאוד בגליל. אף שמדינת ישראל שולטת שליטה מדינית מלאה בעיר כמו
אום אל פאחם, הרי שלשליטה הזו אין כל יתרון. יהודים לא דרים בעיר הזו, ערבים לא
יעזבו אותה, היא עיר המהווה מקור לא פשוט לחיכוך ואינה מציעה כל יתרון כלכלי
למדינת ישראל.
אני שומע וקורא על תגובתם של אזרחים ערביים הדרים באום אל פאחם. רובם
אינם מעוניינים להיות אזרחי הרשות הפלסינאית. "אני אוהב את המדינה ואת החוקים
שלה" [מעניין, גם את חוק השבות?], כך אמר סמי ג'אברין, תושב העיר, "אני
גדלתי על תרבות דמוקרטית ולא על שלטונו של ערפאת".
במדינה בעלת "תרבות דמוקרטית" הנציג הוא שליחו של הציבור.
חברי הכנסת הערביים הם הם המייצגים את הציבור הערבי במדינת ישראל, לשבט או לחסד.
ד"ר אחמד טיבי הינו חבר כנסת ערבי. הוא גם טוען שהוא אזרח נאמן למדינת ישראל.
לא, אני לא מאמין לו. הוא היה יועצו הקרוב של יאסר ערפאת [בתמורה מלאה כמובן]
בזמנים שהכל הסכימו שערפאת הוא טרוריסט. הוא שימר יועץ למי שביקש להפוך את ישראל
לפלסטין. אדם משמש יועץ למי שמאמין בו ומסכים לו. ד"ר טיבי לא הפך את עורו.
ח"כ עזמי בשארה וחבריו היו אלה שהתסיסו את צאן מרעיתם וגרמו לטרגדיה אזרחית
במידנת ישראל, על פי קיבעותיה של ועדת אור. לא אני כתבתי על נייר מכתבים של הכנסת
מכתב מלא תשבחות על הריגת חיילים ישראלים.
אני מאמין לכל ערבי שלא רוצה לחיות תחת שלטון ערפאת. לא חסרים כאלה אף
באזורי יו"ש. אום אל פאחם באמצעות נציגיה לא רק שלא הוכיחה נאמנות למדינת
ישראל, אלא אף גרמה נזק תדמיתי חמור לעצמה ולתושביה כאזרחי המדינה.
 |
| אום אל פאחם |
לא ייגרם למדינת ישראל כל נזק אם העיר בעייתית הזו תעבור לרשות
הפלסטינאית. נכון, אום אל פאחם הנה עיר בתוככי הקו הירוק, אך אין היא עיר ישראלית.
היא נטע זר. לא חוגגים שם את יום העצמאות, למשל. היטיב להבין זאת ח"כ ג'מאל
זחאלקה [בל"ד] באומרו – "ישראל רוצה להרוויח פעמיים. גם להרוויח מכך
שתמסור את אום אל פאחם...". חבר הכנסת הנכבד מבין שאום אל פאחם הינה
"בעיה" למדינת ישראל. נכון שיש שיאשימו אותי בגזענות. אבל זו דמגוגיה.
איני בעד שילוחה של כל האוכלוסיה הערבית אל מעבר לקו הירוק. נכון, ההזדהות הזו לא
הביאה בחשבון את יישומו של אותו שלטון, אבל היותו של חבר כנסת אחד יועץ לשלטון
האחר, ואחרים [והוא] החוזרים ויורים במדינה חצי רעל, ומקורה של השנאה למדינה, היא
הנותנת לגיטימציה להעברת אום אל פאחם לרשות הפלסטינית. יהיה זה גם מסר לערים
אחרות. אזרחות ישראלית והשתייכות למדינת ישראל אינה עניין של מה בכך. אתם שביקשתם
את הזהות הפלסטינית, הרי היא לפניכם.
תושבי אום אל פאחם יוכלו לקיים "בתוף עמי אנוכי יושבת",
ומדינת ישראל תפתור בעיה דמוגרפית. תהום השנאה והמתח ידעכו. בתמורה לעיר הזאת
מדינת ישראל תקבל קרקע חליפית.
המשימה תגרור אחריה אתגר קשה בתחום המשפט הבינלאומי. שינוי טריטוריאלי
אינו יכול להביא בעקבותיו אכיפה של שינוי אזרחות. כל, למשל, לאחר מלחמת העולם
השניה כששונו גבולותיה של איטליה וחלקים הימנה הועברו לצרפת, קיבלו תושבי האזורים
שהועברו את האפשרויות הלוו – להמשיך להחזיק באזרחות איטלקית או "להצטרף
לצרפת". וכפי שמעידה הפרופ' רות לפידות, אין תקדים בו כפו על אזרחים אזרחות
חדשה בניגוד לרצונם.
הפתרון הינו מדיני. אין הוא פיזי, תושבי אום אל פאחם ימשיכו להחזיק
בבתיהם ובאדמותיהם. אין מדובר בגלות, אין מדובר ב"טראנספר".
בטוחני שניתן יהיה למצוא פתרון לעניין הצבעתם של אותם תושבי אום אל
פאחם בבחירות. כך, למשל, ניתן לשנות את חוק הבחירות, כך שמי שאינו נמצא בישראל
ביום הבחירות ואין לו כתובת בישראל אינו יכול להצביע. הן יהודים והן שאינם יהודים
ייפגעו. שבל יאמר המלעיז כי בגזענות עסקינן. אך תושבי אום אל פאחם לא יוכלו
להצביע. יתרום הדבר אף ליושרם האינטלקטואלי. תופעה שנציגיהם אינם מכירים. זה קשה
אך לא בלתי אפשרי.
אני מעדיף את אריאל על פני אום אל פאחם. ואתם?
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה