אנטישמיות תוצרת עצמית
אין צורך בהבנה עמוקה במדע הסוציולוגיה על מנת לדעת כי אצל כל חברה
אין "יש מאיין". כל מקרה ומקורותיו אשר הביאו להתבשלותו. כל ארוע יש לו מקור,
בסיס, סיבה ומסובב. המונח ‘’Out of the Blue’’ אינו מוכר אצל זה המדע,
ואין לו מקום בנסיון להסביר את שקרה. אשר על כן, עיני צרה הייתה עת אשר בקשו לערוך
כינוס הדן ב"אלימות הדתית". באשר האלימות הקשורה לנושאים דתיים אינה
בועה ב"סימפוניה פסטוראלית" של שלווה. האלימות פשטה בכל, וחילחלה לכל
פינה. אשר על כן קיימת אלימות מילולית בכנסת, האלימות הפלילית ה"קלאסית"
מרהיבה עוז, קיימת אלימות בחיי המשפחה שהגיע לממדים מדאיגים, הוד מהלתו הנהג
הישראלי, אלימותו אינה יודעת גבולין. והאוירה הלזו מחלחלת גם לנושאים דתיים. הוא
שאמרנו. אין בחברה מקרה "חריג" ללא שורש.
בשנית, צוירו כתובות נאצה מאירות עיניים על קירות בית הכנסת הגדול
בירושלים בלילה שבין ליל "כל נדרי" ויום הכיפורים. כל מי המכיר את
אופייה של ירושלים יודע שאין לך לילה שקט הימנו בכל לילות השנה. הירושלמים מסתגרים
היטב בבתיהם, מי לאחר תפילת כל נדרי ומי לאחר טיול באופניו. כמעט ואמרנו, אין יוצא
ואין בא. או אז "אבירי" הפחד החוששים מכל צל, עושים לנפשם
ול"מצפונם". יפגינו, כי ניתן לחלל את הקדש ביום הקדוש ביותר, ובמקום
קדוש. הפגנה פוליטית? איני בטוח. נכון שלא שמענו גינויים על "שרון רוצח"
– אחת הסיסמאות שרוססה על קירות ההיכל – מאצל מנהיגים פוליטתי מהשמאל, או גינוי על
חילולו של קדש ממפלגה כמו שינוי חלילה.
הייתה לכך סיבה. מקור.
לעת הזאת לא ברור באם ידי יהודים בדבר או שמא לא. דע עקא שהעברית
רהוטה הייתה מדי והמובאות מתפילת היום מדוייקות מדי. ואם נשחזר כמה ימים אחורנית,
עוד נבין "מקורו" על של מלל.
כמה ימים לפני יום הכיפורים אמר שר הפנים אברה פורז [כן אותו שיודע
שאין אנשים רעבים במדינה וכי אדם שמן אינו "נראה" רעב] כי מותר לו למר
פורז להיות מעת לעת גם קצת אטנישמי. במדינה כמו ארצות הברית, אנגליה, אפילו צרפת
היה שר כזה זה מכבר משמש כ"שר לשעבר". לא אצלנו. שבה לשנוי מותר לשנוא
את כל האחר והשונה. ואם לשר הפנים מותר להיות אנטישמי מעת לעת, אזי מדוע לאחר
אסור? אז שר הפנים ואשר לו חשיפה תקשורתית יחלל את הקדש ויצהיר על
ה"אנטישמיות" שלו על ידי כך שייצר סיסמאות שטנה על קירות בית הכנסת ביום
הכיפורים. הדממה הפוליטית שלוותה את עובדת חילול הקדש ואת אשר נכתב מעידה על יושר
פוליטי והרהורי תשובה. שתיקתה של שנוי הינו המשך ל"אנטישמיות" מעת לעת
של מפלגה רעה הבנויה על שנאת האחר. ייתכן ויש בשינוי מי שחושב לקיטונות של רותחין.
אבל שינוי הינה מפלגה נקיה כידוע, והאנטישמיות שבה הינה רק חלק מהנקיון. ושתיקתה
של המפה הפוליטית בגין האנטישמיות של שינוי הינה שתיקה רועמת. אפילו רועמת מאוד.
זלי יפה.
 |
| גרפיטי אנטי-דתי ברחובות ירושלים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה