בניגוד למבחן בוזגלו - 27 ביוני 2004

בניגוד למבחן בוזגלו

לפני שנים לא מעטות ביקש כבוד נשיא בית המפשט העליון, פרופ' אהרן ברק, להבטיח אמות מידה אחידות למורם מעם ולנמצא בתחתית הסולם החברתי. הווי אומר, חוקרי מעשי פשע לא ינהגו באיפה ואיפה כלפי מר בוזגלו וכלפי שר, חבר כנסת והמקורב להם. למד מכאן כי דרך חקירתו של מר בוזגלו ודרך חקירתו של נשיא, ראש ממשלה, שר [או אולי שופט] מידתם אחת. דא עקא שאין לזה המבחן כל אחיזה במציאות, ופרשת האי היוני היא הוכחה אחרונה לכך, אחת מני רבות.

לא מעטות החקירות אשר החוקרים בהם חלוקים בדעותיהם. מתוך הדלפות מחקירות פרקליטויות נודע לציבור על מחלוקות בין פרקליט זה או אחר, אלה המבקשים להקל ואלה הדורשים להחמיר. אבל יש יחיד שהוא הקובע בסופו של דבר, וזהו היועץ המשפטי, ואיש אשר אינו שייכך למערכת, אינו מקבל לידיו העתקי חוות דעת או המלצות אלו או אחרות. ודאי שלא הציבור. חילוקי הדעות הם חלק מצנעת הפרט. כך נהגו בבוזגלו.

אבל מה עניין מר שרון למר בוזגלו? היחיד המוסמך להחליט בעניינו של מר שרון הינו היועץ המשפטי לממשלה. למה צריך לפרסם גם את חוות דעתה של גברת ארבל? פורסמה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ידונו בה ויחליטו האם היא לוקה בחוסר תום לב ציבורי. מה עניינו של הצבור בחוות הדעת הנוספות?

עדנה ארבל

הדרישה לחשוף את חוות דעתה של פרקליטת המדינה היא הצבעת אי אמון ביועץ. מאימתי פרקליטת המדינה היא מדד? ומה בכך שפרקליטת המדינה לשעבר חשבה אחרת מהיועץ המפשטי? הבדיקה הקובעת היא חוות דעתו של היועץ, וחשיפת דעתה של הפרקליטה החולקת על חוות דעתו של היועץ, היא החריגה ממבחנו של בוזגלו. ואין זו החריגה היחידה. בוזגלו כי ייחקר, כי יפתחו כנגדו בהליכים משפטיים אינו נדרש לעזוב את חנות המכולת בבעלותו. ראש ממשלה נדרש גם נדרש, ומעשהו של שמחה דיניץ ז"ל יוכיח.

יש להרהר בעובדה שהתמיכה בחוות דעתה של ארבל היא מהשמאל ותמיכה בחוות הדעת של מזוז הינה מהימין. למד מכאן אולי על "עניינו של הויכוח. מבחנו של בוזגלו אינו נכון ואינו ניתן ליישום. "חסידי אהרן ברק" העושים את נשיא בית המשפט "קרדום לחפור בו" והמערערים את מעמדו הציבורי, ידעו לנופף במבחן בוזגלו כשחששו כי נציג ציבור נהנה יתר על המידה מחקירה "נוחה". אבל איש מהם לא אמר מאומה על חשיפת חוות דעתה של הגברת ארבל, שאינה נהוגה אצל מר בוזגלו. נכון, חוות דעתה של פרקליטת המדינה פורסמה כבר בעבר [שלא כדין, אפילו בהסתמך על הודעתה של הגברת ארבל עצמה], אבל אם ניתן לנגח את ראש הממשלה, אזי שתפורסם חוות דעתה. וגם אם יש בכך כדי לפגוע באשיות המשפט ובזכויות האזרח, זה כדאי. בגברת ארבל אסור לפגוע. במר מזוז מותר. כי הגברת ארבל נגחה בימין ובנתניהו, נאמן, רפול ושרון, ומזוז לא.

פרסום חוות דעתה של הגברת ארבל הוא חדירה לצנעת הפרט של מר שרון. אין בה כדי לתרום כי אם נגיחות פוליטיות הדדיות שעלולות להרוס את שלטון החוק. פרשת האי היוני היא רק אמצעי לבעוט בראש הממשלה. גם מר בוזגלו יסכים שהרקבון הזה ראוי לבדיקה מעמיקה.

זלי יפה.