יום שישי, 18 במרץ 2016

מרוב התנתקות הפכנו למנותקים - 15 באוקטובר 2004

מרוב התנתקות הפכנו למנותקים

הדגש המתמיד על נושאים מדיניים וביטחוניים ללא הפסקה, הורס את המפד"ל והופך אותה למפלגה מיותרת. תחת שלטון איתם הפכה התנועה לבדיחה פוליטית. הגיע הזמן לחזור למוסדותינו שיקבעו את דרכנו.

שני נושאים עלו לסערת סדר היום הציבורי, לכאורה נעדרות מחנה משותף. אמרנו "לכאורה", שכן המכנה המשותף שקיים בין שני אלה הנה התנתקות מרחשי הציבור. המשבר אצל סיעת המפד"ל בכנסת, גרם לתופעה פוליטית חסרת תקדים בפוליטיקה הישראלית. מפלגה, ללא שהתפצלה, מצויה בממשלה ומחוצה לה, מצביעה אמון בממשלה ואף אי אמון. המפד"ל, שהיתה מפלגה מרשימה עם תריסר נציגים בכנסת, הופכת תחת שרביט הנהגתו של ח"כ אפי איתן, לבדיחה פוליטית (הגם שהתמוטטה היא נחלת דור קודם).

לא יושב ראש המפלגה יכול לקבוע את דרכה. מפלגה המצויה באפלה אמורה לחזור למוסדותיה שיקבעו את מדיניותה. שר העבודה חזר ואמר לא פעם, שהחלטת מוסדות המפלגה תהא מקובלת עליו. כיצד יכול יושב ראש המפלגה להסכים כי במפלגתו תשרור כזו אנארכיה?
ומי צודק? השר המתפטר או זה שחלק עליו? כיצד הועילה התפטרותו של מר איתן לאינטרסים של המפלגה? האם נתן יושב ראש המפלגה את דעתו היכן באמת ייחודה של המפלגה? כבעבר, שגגתה של המפלגה הינה העמדת הנושא המדיני בראש סדר העדיפויות שלה. אם כך, מדובר במפלה מיותרת. קיימים הרי בליכוד חברי כנסת התומכים בהתיישבות ביש"ע ובעזה. יש מפלגות שזו כל תורתם. לאחר שאיבדה המפד"ל את המנהיגות הדתית במדינה לטובת מפלגות אחרות, ובראשון ש"ס, הפער בין דת ומדינה, בין דתיים ושאינן דתיים, הגיע למימדים חסרי תקדים.


אפי איתם

 התמקדותה של מפלגה בנושאים המדיניים, רק העמיקה את הפער באשר אף אלה המבקשים לראות במפד"ל גשר. אפילו דתיים המבקשים לראות במפד"ל ובחשיבתה הדתית נמל פילוסופי, נמנעו מלעשות זאת בשל סדר "סמיכת הפרשיות" של המפלגה. החקיקה הדתית זה מכבר עברה לנחלת מפלגות אחרות. הרבנות הראשית אינה מייצגת את אשר ביקשו אנשי המפד"ל, הגם שאף מפלגה דתית אחרת לא הייתה בקואליציה עת נערכו הבחירות לרבנות הראשית (תקוותו של חבר הכנסת איתם כי אם ייבחר אחד הרבנים הראשיים הוא ימנע את בחירתו בחקיקה, העידה על הבנה פוליטית שמותר להרהר אחריה).

המפלגה מנותקת מצבור בוחריה, ויתר על כן, מהציבור שאמור להיות בוחריה. היא מנותקת מאלה המבקשים יותר חינוך דתי ציוני ופחות מדיניות חוץ, מאלה המבקשים חקיקה דתית נבונה הקורצת לדתיים ושאינם דתיים. מפד"ל חלשה, פירושה השפעה דתית של המפלגות החרדיות והשפעה זו הינה אף על כל סדר היום הפוליטי של מפלגה כמו "שינוי", של שנאה דתית הבאה לידי ביטוי אצל שר הפנים, אצל אישה כמו שולמית אלוני.

המפד"ל אינה מנהיגה, היא מונהגת. היא מונהגת כי היא מנותקת מרחשי הציבור הדתי לאומי. יבואו מוסדות המפלגה ויעוררו אותה מהאנדרלמוסיה. ניתוק נוסף הינו תגובת נשיא בית המפשט העליון למשוב השופטים. הנשיא, בעזרת שר המשפטים, כבר הפגין אטימות מוחלטת לרחשי הציבור עת עמד על בחירתה של השופטת ארבל לתפקידה ומעמדה, למרות בקורת ציבורית רבת גוונים.

עורכי הדין הם החשופים למעשי השפיטה. הם יכולים יותר מכל אדם אחר להבין את הקשר בין כס המשפט והציבור. להתעלם מאמירת עורכי דין על מעשי השפיטה זו התנתקות נוספת, של כבוד הנשיא מרחשי הציבור. שופט המנותק מהציבור הנו שופט לוקה, ותהא מחשבתו המשפטית אשר תהא.


זלי יפה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה