"סזון" עליך ישראל
מדינה דמוקרטית מתוקנת נבחנת לא רק על פי קריטריונים של יחס לאויב
בשעת מלחמה. עוצמתה של דמוקרטיה נבחנת ב"תרבות הפוליטית" ותחומי הויכוח.
כך למשל מותר לבקר את הממשלה, ואף לצאת להפגנות נגדה בחוצות עיר בשל
כל נושא. יבוא הציבור, יטה אוזנו, ואם יקבל, הרי בבוא יום פקודה ישליך מעליו
"הוד מעלתו האזרח" את עולו של שלטון זה ויחליפו בראש ממשלה אחר.
אף יצירת דעת קהל – ולו יש מאיין – מותרת היא.
אסור, למשל, לאותו היושב באופוזיציה לילך לבית הלבן ולעודד שם את
היושב במשרד הסגלגל ללחוץ על ראש ממשלה בישראל, כפי שנהגו אנשי "שלום
עכשיו" כנגד ראש ממשלה אחר, מר יצחק שמיר.
ויש את החמור מכל, וזה "הסזון".
יש שאינו זוכר את אחת הפרשיות האפלות וחשוכות האל ביחסי יהודים
ויהודים בזמן המאבק על "המדינה שבדרך". על נציגי ה"הגנה"
שהסגירו את אנשי הלח"י והאצ"ל לשלטונות הבריטיים, גם מתוך ידיעה
שהמוסגרים יוצאו להורג.
אבל כנראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. באשר אנשי "גוש שלום"
החליטו לעשות מאמץ, לילך למקומות התבערה ביהודה ושורמון, לצלם ולושלח עדויות על
"פשעי המלחמה" של חיילי צ.ה.ל. לבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג.
תמונות של החמאס? לא ולא. משלחי המתאבדים? על מה ולמה? אותם חיילי צ.ה.ל שמנעו
השבוע אחד עשר פעולות התאבדות בישראל, הם "פושעי מלחמה". ויהודים
אזרחי ישראל יהיו אלה שיעבירו את החומר "המרשיע" לבית המשפט
הבינלאומי בהאג, על מנת שזה ישפוט את אותם חיילים. "סזון"? כן.
מי מבין הקוראים שמע על אזרחי ארצות הברית שהתאגדו כנגד חיילי ארצם
הנלחמים באפגניסטן? והלא כה הרבה חפים מפשע נהרגו שם? מפני שלו היה אמריקאי אחד
עושה זאת הוא היה מנודה מעמו.
מאן דהוא שמע על אזרחי מדינה אחת שהשתתפה בכוח השיטור ביוגוסלביה – כח
ששגה וגרם למותם של מאות חפים מפשע – כי יש להעמיד לדין כפושעי מלחמה את אותם
חיילים?
 |
| אורי אבנרי וגוש שלום |
ל"גוש שלום" יש סדר יום מדיני. הלו חושבים שאם ישראל תיסוג
מכל השטחים ומירושלים, שאם יפנו את ההתנחלויות, אולי גם נוותר בגליל, ביפו, ובל
נשכח את עכו והנגב, או אז "ובא לציון גואל". זו החשיבה, עד כמה שהינה
מדהימה, הינה לגיטימית. "גוש שלום" יכול להפגין, להריץ את ד"ר
ביילין לראשות הממשלה, ואם יזכו, הרי "שלום עלייך ארצי".
אבל הם יודעים שבדרך דמוקרטית לא תצלח ידם. רובו המוחלט של העם אינו
מקבל את דרכם. רובו של עם חושב, כי אין להכנע לטרור. בארצות הברית חשבו חשיבה דומה
ומוטטו משטר שלם באפגניסטן תוך כדי הריגת מאות ואולי אלפים חפים מפשע. בארצות
הברית חשבו כי מותר לקחת סיכון ולנסות למוטט את שלטונו של סאדאם חוסיין. מאות
ואלפים נהרגו בשל טעויות. איש לא פצה פה. בארצות הברית חששו מנגע הסמים ושלחו כח
צבאי לפנמה על מנת להסגיר את רונדה מוריאל נורייגה לשלטונות החוק במיאמי. ואפילו
גרנאדה זכתה לטעום טעמה של עוצמה אמריקנית, מפני – כפי שהעיד באוטוביוגרפיה שכתב,
הנשיא רונאלד ריגן – "לא היתה ברירה". ואיש לא פצה פה, ואיש לא צפצף.
אז "גוש שלום" החליט להלחם בחיילי צ.ה.ל. אלה החיילים יעמדו
מול כני הרובה של אויב אחד מלפנים, וסכיני "גוש שלום" מאחור. "גוש
שלום" מסכן את חייו של כל חייל שלא יהין להלחם בשל איומי המרגלים מבית. בדרך
זו מקווה "גוש שלום" לאכוף את דעתו על הרוב. לגרום לישראל להפסיד
במערכה. שיישפך עוד דם נקיים.
סעיף 99[א] לחוק העונשין, תשל"ו – 1977 מורה "מי שעשה
בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך דינו.."
וסעיף קטן [ב] מורה "לעניין זה "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה
שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב ואין נקפה מינה שבעת
מסירתה לא התנהלה מלחמה".
וסעיף 103 לחוק העונשין קובע "מי שהפיץ בשעת לחימה ובכוונה לגרום
בהלה בציבור, ידיעות שיש בהם על מנת לערער את הרוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם
בפני האויב דינו מאסר חמש שנים. התכוון לפגוע בבטחון במדינה, דינו מאסר עשר
שנים".
כותרתו של הסימן ואשר בו מנויים סעיפי החוק שהובאו לעיל הינו
"בגידה".
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה