מהותה של ביקורת – חשיבה ליום כיפור - ספטמבר 2001

מהותה של ביקורת – חשיבה ליום כיפור

מהותה של ביקורת, מה טיבה? לתומי חשבתי כי הביקורת מטרתה ללבן מחלוקות מחד ותקן את הדרוש תיקון מאידך. במעוננו, לא כך הם פני הדברים. כל בקרות מלווה בדרישה לחרם או להתפטרות.

בואו ונציין שתי דוגמאות, ושבגינן כתבו אחרים – ואף עבדכם הנאמן – במדור זה של העיתון.

המנצח והפסנתרן דניאל ברנבויים הופיע בישראל עם התזמורת הקאמרית של ברלין. למרות בקשתה של הכנסת, למרות פניה של נשיא המדינה ולמרות הבטחה שנתן הן המנצח והן התזמורת, לאחר סיומו של הקונצרט האחרון פנה המאסטרו לקהל, הודיע כי הקונצרט נגמר והזמין את אלה המבקשים להישאר לשמוע מצירותיו של המלחין הגרמני ריכארד ורגנר.

הביקורות היו קשות ויותר מפעם אחת נשמעה דרישה להחרים את האומן היהודי.

ולהבדיל, נראה כי כשלרבה הראשי של בריטניה בלשונו עת העניק ראיו לעיתון הבריטי "הגארדייאן" עת הטיח את ביקורתו בישראל.

הביקורות בו ברב הראשי לוותה על ידי אחרים בדרישה כי יתפטר. לאחר שפרסמתי מאמר בעניין זה, נשאלתי על ידי אחרים "אם יקבל הרב הראשי של בריטניה עליה בבית הכנסת הגדול"? [כך!]

השיטה הלזו כי כל ביקורת פרושה כריתתו של ענף הינה מדהימה. דניאל ברנבויים טועה. המנצח נהג שלא כדין. אבל האדם הזה הינו יהודי ודפי ספרי ההסטוריה של העם היהודי בעתיד יהיו מלאים בתרומתו האדירה לעולם המוזיקה. ובנושא זה הוא הביא כבוד רב לעם היהודי ולמדינת ישראל.

אם נבקש לכרות את הענף הלזה מתוכנו, הבה נעשה זאת למנצח ללאונרד ברנשטיין ז"ל בשל נטיותיו, לסופר א.ב יהושוע בשל ביקורתו חסרת המעצורים, שלא לדבר על אחד העם שהעיד כי "לא זו הדרך" או לא מעט מחבריו שחלקו על הרעיון של הקמת מדינה יהודית. ומה על סירובו של אלברט איינשטיין לפנייתו של דוד בן גוריון כי ישמש כנשיא מדינת ישראל?

אלברט אינשטיין ודוד בן גוריון

 הביקורת אמורה להיות מוגבלת, הבקורת אמורה להיות בונה. בסופו של עניין אנו מבקשים להינות מכל אלה התורמים לעם היהודי. אשר על כן על הבקורת להיות מוגבלת ולא שתהא זו הביקורת עומדת לנצח נצחים על ידי החרמתו של המבוקר.

רבה הראשי של בריטניה הינו מושא להערצה במקום מושבו. הוא יהודי שחשיבותו מעוררת הערצה. ספריו הינם בראש רשימת רבי המכר בעולם, ובהיותו רב ראשי, הוא מביא כבוד רב לעם היהודי. אשר על כן, שגגתו צורבת. אז אף במקרה של כבוד הרב הראשי הביקורת חשובה, אבל המבקר מוזמן לחשוב מה יתרון יש לה להמלצתו כי כבוד הרב הראשי יתפטר מתפקידו כפי דרישת חלק המבקרים. תאבד הקהילה פאר, קול חשוב ומכובד ביהדות יידום. אף אני ביקרתי את הרב זקס. אבל הוא הרב הראשי לבריטניה ותרומתי בתחומו אינה פחותה מתרומתו של דניאל ברינבויים בתחום המוזיקה. רבים מאיתנו ביקרו את אמרות השפר של פרופסור לייבוביץ ז"ל, אבל אי אפשר להתעלם מתרומתו כיהודי. לא פעם שמענו קולות צורמים מאוניברסיטת אוקספורד שם ישב הפרופסור ישעיהו ברלין. אבל האם לא מדובר ביהודי ענק?

אז הרב הראשי טעה, אבל הוא רב ראשי. פרופסור זקס שגג, אבל ההערכה שרוכשים לו בעולם כ"יהודי חושב" הינה אדירה. אז נבקר על מנת ללבן. ונבקר, על מנת לאזן. אבל את הנכס הלזה יש להשאיר על כנו.

אז הרב זקס בבואו לבית הכנסת הגדול יתקבל בהערכה ואהבה כראוי לרב ראשי וכראוי לתרומתו. כי את הביקורת שמענו. הגיע הזמן להמשיך ולתת לעם היהודי לפרוח, ולכוכביו בכל התחומים להמשיך ולהאדיר את שמה של היהדות [ולדעת להתמודד במתינות עם חריגותיהם].

גמר חתימה טובה.

זלי יפה.