פורנוגרפיה דמגוגיה ודמוקרטיה - 26 ביולי 2001

פורנוגרפיה דמגוגיה ודמוקרטיה

אשר על תעשיית הכבלים במדינתנו נמנו וגמרו כי חוק הבזק ואשר חוקק אתמול העמיד את מדינת ישראל במעמד אחד עם אירן. וכל זאת למה? באשר נמנו וגמרו נבחרי העם שלא להתיר ללא גבול את היכולת לצפות בסרטים פורנוגרפיים.

דמגוגיה? כנראה. ראשית, למען היושר האינטלקטואלי. לא ידעתי כי תמורת תשלום נעלמת לה הצנזורה באירן, או אפילו בסינגפור. ניחא. אך ישנם שיקולים אחרים.

החברה הישראלית הינה חברה אלימה. במזיד או ברשלנות. הפשיעה אצלנו גבוהה, פשעים על רקע מיני הינם מכת מדינה. אי האכפתיות פושה בכול. התנהגות ה"מאצ'ו". ה"Cool" מביאה את הישראלי לחקות את הגיבור בסרט זה או אחר. החשיפה מגבירה את השתייה, את צריכת הסמים.

יש להבין. לפשע סיבות משלו ואף חיים משלו. הפשע גועה ויש ליתן את הדעת למה? במצב חברתי כה מורכב ורקוב נשאלת השאלה מה תרומה לחברה כל החלטה של הרשות המחוקקת.

בשמה של דמוקרטיה –טוען ח"כ פורז – יש להתיר לכל לראות הכל. למר פורז טעות בסיסית. דמוקרטיה אינה המטרה. הדמוקרטיה הנה אמצעי הנותן לאזרחי המדינה לחיות כאן טוב יותר, חופשי יותר, אבל מאויים פחות.

חבר כנסת פורז

 מעיד אני על עצמי כי – אף מול דפי זה העיתון – כתבתי נגד חקיקה דתית, בעד הפרדת הדת מהמדינה ובקרתי פועלם של מפלגות דתיות וחרדיות. אבל היום הזה אני עומד בגאון ואומר לאלו המפלגות "תודה".

השיקול למנוע הפיכת המדינה כולה ל"מדינה כחולה" אינו שיקול דתי. הינו שיקול חברתי. לא הכל מותר. אלה המבקשים להתיר שימוש בסם מסוים עושים זאת כי "אי אפשר להלחם במגפה" ואין לך עדות מהימנה יותר למהותו של כשלון חברתי. ח"כ פורז המבקש להתיר לנו להסתכל על הכל הופך אותנו לחיות אדם בשמה של דמוקרטיה אינו "תורם" לחברה אלא נכנע ליצריה. שמא ייסבר מר פורז את אוזננו איזו תרומה לרפוי חוליי החברה יש בהצעתו לקרוא דרור לכל צפייה? האם מסכים מר פורז כי כל סם "יוכשר"? על מה ולמה חושב הוא שנזקו של סם קטן יותר מהשפעה של סרט כחול על ילדים בני 13? אבל "הדמוקרטיה" ...

איני מכיר אדם שיסכים כי הפורנוגרפיה תורמת. האם חשב מר פורז או חשבו אשר על תעשיית הכבלים על המחיר החברתי שהפורנוגרפיה גובה? יש שרק יראו. יש שיראו ויעשו. הפשע גואה בהשפעת הסרטים, גם הנהיגה המטורפת מושפעת לא אחת מ"ראיתי בסרט", ואין בו בהיתר הלזה לראות הכל אלא להופכנו מחברה תרבותית לחברה חייתית.

לא הכל קוראים, לא הכל מקשיבים לרדיו, אבל כמעט הכל צופים בטלוויזיה. אין לך "כלי מחזיק" השפעה על אזרחי המדינה כטלוויזיה. אשר על כן השולטים על כלי זה אמורים לנהוג בה ככלי שרת ולא ככלי נשק הרסני.

נכון, אנו חיים בדמוקרטיה. אזי מי המבקש לראות סרטי פורנו שישלם. הוא משלם על ההתקשרות לכבלים ואיש לא צועק חמס, וההבדל בין "דמוקרטיה" ל"אירן" הוא בתוספת התשלום.

חברות הכבלים אינן דואגות לדמוקרטיה אלא לשיווק מוצריהן. וכפי שנהגו רבים וטובים לאחרונה, הבינו גם הם כי אין דרך טובה יותר לשווק מוצר אלא באמצעות מין. אזרחי המדינה אמורים להוכיח ל"אשפי שיווק" הללו כי אנו מדינה מערבית, לא אירן, אבל גם לא מדינה פרי יצירת דמיונם של חברות הכבלים [באנגליה ישלמו עבור הצפייה בסרט כחול כספים רבים מעבר להתקשרות לכבלים, כך אף בארצות הברית, אבל לא בישראל].

שרשתות הכבלים יפגינו אחריות אזרחית. שילחמו בנגע הסמים, שילחמו בפשיעה, שילחמו בעברות מין, שיוכיחו שהמדינה יקרה להם ולא רק עסקיהם, שהם מסוגלים לתרום לרווחת החברה ולא רק לתחלואותיה.

זלי יפה, עו"ד.