מכתב לעיתון "הצפה" – נובמבר 2001
אין לך סכנה מוחשית יותר לאושיותיה של מדינה מאבטלה. לא איום צבאי, אף
לא לחץ מדיני, אינו הרסני יותר, ומשפיל יותר, מייאש יותר ולכן מסוכן יותר מאשר
הידיעה כי אין לו לאדם להיכן ללכת בבוקר המחרת.
חברה המתיימרת "ללכת קדימה" ובה עשרה אחוזי מובטלים, מצעידה
קדימה את האחד אך מסיגה אחור את האחר. אין מדינה בעולם המערבי בה הפער בין העשירים
העניים רחב כבמדינת ישראל. הישג זה הוא מבוא לאסון.
לאלה כמובן מתווספת העבודה הזרה. מאות אלפי הפועלים הזרים העובדים
בישראל תורמים תרומה אדירה להיקף האבטלה של האזרחים בישראל.
ואבטלה, תוצאותה מהומות. תעיד האינטפאדה. כל מומחי הביטחון מזהירים את
מדינת ישראל שלא ללחוץ חזק מדי על הפלסטינאים, שהתמוטטת כלכלים של הרשות תביא תוהו
ובוהו. בל נשלה את עצמנו. פצצת זמן זהה מתקתקת בתוככי מדינת ישראל. ערבי כיהודי רוצים
לעבוד. ערבי כיהודי מבקשים לפרנס את משפחתם. ערבי כיהודי
רוצים להוכיח כי "מותר האדם מן הבהמה", היכולת לעבוד בכבוד.
על הממשלה לבחון היום שורה של צעדים שעלותם אינה יקרה כפי הניבט, אך
הימנעות מהם הרסנית. עלותה עכשווית של המדיניות הנוכחית גבוהה ואחריתה, נזק ארוך
טווח.
על הממשלה לשלוח אחר כבוד את כל העובדים הזרים במדינת ישראל, ללא יוצא
מן הכלל.
על מנת לאפשר למעבידים ישראלים להעסיק עובדים ישראלים, ועל מנת
"לקרוץ" להם לעשות כן, על הממשלה להפחית באפון משמעותי את עלות העסקתו
של עובד. תשלומי החובה הנלווים להעסקתו של כל עובד מגיעים לאחוזים גבוהים מעבר
להעסקתו. בתקופה בה הכל נדרשים לצמצם, ועובדים מוצאים עצמם מפוטרים בתחום התיירות,
ההי-טיק ועוד, והיה ועלות העסקתו של עובד תפחת, יקל על המעסיקים שלא לפטר. על
המעסיקים המבקשים עובדים זרים, יוקל להעסיק עובדים ישראלים. [כתמריץ שלילי, יש
להבטיח כי העסקתו של "זר" תלווה בתשלומי חובה גבוהים יותר מאשר עלות
העסקתו של אזרח ישראלי].
בשנות החמישים, למרות מצבה הכלכלי הירוד של המדינה, עסקה הממשלה
בעבודות יזומות. אף הפעם, על המדינה ליזום פעליויות שיקריבו את אזורי המשבר למרכז
הארץ. אופקים הייתה נראית אחרת אם ניתן היה להגיע לשם ברכבת.
מימונם של הפקויירטים יבוא משלוש אלה.
ישנם חברות המוכנות לממן פרוייקטים ובלבד שיזכו להפעילם תקופה ארוכה
[רכבות].
יש לעודד את הרשויות המקומיות ליזום פרויקטים [רכבות קלות]. יש לשקול
את האפשרות לאפשר לרשויות המקומיות להפיק אגרות חוב למימון non
recourse של הפרוייקטים הללו וכך
לממנם. הרווחים למחזיקי אגרות החוב [או מכשיר פיננסי אחר] יבואו מהכנסות עתידיות.
יש לעבור לחשיבה מערבית בנושא שבוע העבודה. יש לחזור לעבוד חצי יום
בימי שישי ושבוע העבודה יחל ביום שני כמקובל בעולם המערבי. קיצורו של שבוע העבודה
ניתן להשלים בשעות העבודה בימים אחרים ואת החסר, בידיים עובדות נוספות. יש עלות
הנחסכת כשמשרדים סגורים [כמה שיחות טלפון פרטיות נערכות מדי יום במשרדי הממשלה?]
וקיצור ימי העבודה יביא ליעילות המערכת.
חופשת סוף השבוע תנוצל להרפיית המתח הסובב. כלי התקושרת ידאגו להפצת
תרבות הפנאי בימי ראשון. כולנו נרגע.
ולבסוף אני חייב לפנות לאזרחיה החרדים של מדינת ישראל. כולנו מעיריכם
לימוד תורה וחשיבותו אין לו אח ורע. דע עקא, שלדאבון הלב, האוכלוסייה החרדית –
בחלקה – אינה אוכלוסיה יוצרת. צא ולמד מדוע בני ברק הינה העיר העניה במדינה.
 |
| חרדים לומדים תורה |
המדינה פשוט לא תוכל לאורך זמן לממן את הפעילות הנדרשת לאוכלוסיה
החרדית, לא מפני שאין היא חשובה, אלא מפני שהעול על התקציב הינו קשה מנשוא. יבוא
רגע המשבר, שיש לו גם שיקולים כלכליים וגם שיקולים חברתיים [כהגברת השנאה כלפי
הציבור החרדי]. על הציבור החרדי להיערך להאדיר את התוצרת העצמית. ליישם הלכה למעשה
את האמרה התלמודית "כאכילתכם כן תורתכם".
הפתרון המוצע לקצץ בתקציב המדינה, הינו רעה שאין בלתה. אבל הקיצוץ
אינו יכול לבוא מהיכן שאין. צא ולמד, לא מעלים את המיסים. הווי אומר, אותו שמרוויח
36,000 ש"ח או יותר לא ייפגע. המובטל, הנכה, העני, הנזקק לרחמי החברה בשל
1,800 ש"ח, משכרו נקצץ. במו ידנו אנו ממשיכים לגרום לפער המסוכן ביותר הקיים
במעוננו. אותו פער בין העני והעשיר שאין דומה לו – כאמור בחברה מערבית.
היכן הדוגמא האישית? כמה משרדי ממשלה קיימים במעוננו? ומה יהא באם
משרד המדע התרבות והספורט ישוב למשרד החינוך והתרבות. מה יהא אם המשרד לאיכות
הסביבה ישוב למשרד הפנים? האם זקוק השר לענייני ירושלים לממלכה משל עצמו? 28 שרים.
האם שקולי הקואליציה לא יכולים להכתיב ירידה יחסית במספר השרים? ואם חשובה מאוד
הצבעת מבחרם של אנשים אצל ישיבות הממשלה? מדוע יחייב בדבר כי לכל מצביע תהא לשכה,
משכורת של שר? עוזר, נהג, מזכירות? יתכבד השר ללא תיק בתפקיד החשוב של
השתתפות בישיבות הממשלה, יוותר על הפמליה הנלוות, ועל המשכורת העודפת על משכורתו
של חבר כנסת ואת הדמים שנשתיירו יוסיפו לאותם המקבלים 1,800 ש"ח.
הייתי גם מציע להעלות את "מחירה של עברה". קנסות אינן דבר
שאדם חב בו אלא אם כן עבר עברה. יש פעילות הנעשית על ידי האדם שעולה לרשות דמים.
נסיעה מעל למהירות המותרת היא דוגמא קלסית. יאדירו השלטונות את הקנסות על עברות,
ותהא זו הכנסה לגיטימית.
עלותן של תאונות הדרכים בישראל הינה אדירה. האם האשמים ממנים את העלות
הזאת? אדם הנוסע במהירות של 140 קמ"ש וגורם נזק. חלקו ימומן על ידי החברת
הביטוח, אך הניזוק שנשאר נכה, נשאר כנטל על החברה. והחוטא?
האם יעלה על הדעת שסקטור או קבוצה שפתחה בשביתה שאינה חוקית הגורמת
נזק לא ישפו את הניזוק?
אל לה לממשלה לקצץ היכן היא "יכולה" כי אם היכן שהיא
"צריכה". החלש אינו יכול להלחם, אל תקצצו את מטה לחמו. יש מקומות אחרים
והרבה. קיימת בעיה פוליטית? אולי. קיימת בעיה מוסרית? ודאי. זה המבחן האמיתי בו
עומדת ממשלת ישראל כיום.
זלי יפה,
ירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה