יום שלישי, 31 במאי 2016

מי צריך את אום אל פאחם - שנת 2000

מי צריך את אום אל פאחם

כל מי המכיר את ההסטוריה של מדינת ישראל אמון לדעת כי קיימת בעיה דמוגרפית רצינית מאוד בגליל. הגם שמדינת ישראל שולטת שליטה מדינית מלאה בעיר כמו אום אל פאחם, הרי שהשליטה הלזו אין בה כל ייתרון. יהודים לא דרים בה בעיר הלזו, ערבים לא יעזבו אותה, היא הנה עיר המהווה מקור לא פשוט לחיכוך ואין היא מציעה כל יתרון כלכלי למדינת ישראל.

אני שומע וקורא על תגובתם של אזרחים ערביים הדרים באום אל פאחם. רובם אינם מעוניינים להיות אזרחי הרשות הפלסטינית. "אני אוהב את המדינה ואת החוקים שלה" [מעניין, גם את חוק השבות?], כך אחד סמי ג'אברין, תושב העיר. "אני גדלתי על תרבות דמוקרטית ולא על שלטון של ערפאת".

במדינה בעלת "תרבות דמוקרטית" הנציג הוא שליחו של הציבור. חברי הכנסת הערביים הם הם המייצגים את הציבור הערבי במדינת ישראל, לשבט או לחסד. ד"ר אחמד טיבי הנו חבר כנסת ערבי. הוא גם טוען שהוא אזרח נאמן למדינת ישראל. לא, אני לא מאמין לו. הוא היה יועצו הקרוב של יאסר ערפאת [בתמורה מלאה כמובן] בזמנים שהכל הסכימו שערפאת הוא טרוריסט. הוא שימש יועץ למי שביקש להפוך את ישראל לפלסטין. אדם משמם כיועץ למי שהוא מאמין בו ומסכים לו. ד"ר טיבי לא הפך את עורו. ח"כ עזמי בשארה וחבריו היו אלה שהתסיסו את צאן מרעיתם וגרמו לטרגדיה אזרחית במדינת ישראל, על פי קביעותיה של ועדת אור. לא אני כתבתי על נייר מכתבים של הכנסת מכתב מלא תשבחות על הריגת חיילים ישראלים.

אני מאמין לכל ערבי שלא רוצה לחיות תחת ערפאת. לא חסרים כאלה אף באזורי יו"ש. אום אל פאחם כעיר באמצעות נציגיה לא רק שלא הוכיחו נאמנות למדינת ישראל, אלא גרמו לעצמם נזק תדמיתי חמור כאזרחי המדינה.

אחמד טיבי

 לא ייגרם למדינת ישראל כל נזק באם העיר הבעייתית הלזו תעבור לרשות הפלסטינאית. אין לה כל ערך כלכלי לישראל, היא מהווה כור היתוך לתסיסה אנטי ממסדית ואנטי ישראלית, היא מהווה איום דמוגראפי רציני ביותר. נכון, אום אל פאחם הינה עיר בתוככי הקו הירוק, אך אין היא עיר ישראלית. לא חוגגים שם את יום העצמאות והיא עיר שהינה נטע זר. הטיב להבין זאת ח"כ גמאל זחאלקה [בל"ד] באמרו "ישראל רוצה להרוויח פעמיים. גם להרוויח מכך שתמסור את אום אל פאחם..." חבר הכנסת הנכבד מבין שאום אל פאחם הינה "בעיה" למדינת ישראל.

נכון שיש שיאשימו אותי בגזענות. אבל זו דמגוגיה. איני בעד שילוחה של כל האוכלוסיה הערבית אל מעבר לקו הירוק. ישנה עיר שהוכיחה את עצמה חזור והוכיח כי נאמנותה נתונה לשלטון אחר. נכון, ההזדהות הלזו לא הביאה בחשבון את יישומו של אותו שלטון, אבל היותו של חבר כנסת אחד יועץ לשלטון האחר, ואחרים [והוא] החוזרים ויורים במדינה חיצי רעל, היות העיר הלזו מקורה של השנאה למדינה, היא הנותנת. יהיה זה גם מסר לערים אחרות. אזרחות ישראלית והשתייכות למדינת ישראל אינה עניין של מה בכך. אתם שביקשתם את הזהות הפלסטינית, הרי היא לפניכם.

תושבי אום אל פאחם יוכלו לקיים "בתוך עמי אנוכי יושבת". מדינת ישראל תפתור בעיה דמוגרפית. תהום השנאה והמתח ידעכו. בתמורה לעיר הלזאת תקבל מדינת ישראל קרע חליפית ואשר הרשות טוענת לה, קרקע טובה יותר, אם אוכלוסין שאינן עומדים במבחן הדו לאומיות חדשות לבקרים.

המשימה תגרור אחריה אתגר קשה בתחום המשפט הבינלאומי. שנוי טריטוריאלי אינו יכול להביא בעקבותיו אכיפה של שינוי אזרחות. כך למשל, לאחר מלחמת העולם השנייה באשר שונו גבולותיה של איטליה וחלקים הימנה הועברו לצרפת, קבלו תושבי האזורים שהועברו את האפשרות אם להמשיך ולהחזיק באזרחות איטלקית או "להצטרף לצרפת". וכפי שמעידה הפרופסור רות לפידות אין תקדים בו כפו על אזרחים אזרחות חדשה בניגוד לרצונם.

הפתרון הנו מדיני. אין הוא פיזי, תושבי אום אל פאחם ימשיכו להחזיק בבתיהם ובאדמותיהם. אין מדובר בגלות. אין מדובר ב"טרנספר".

בטוחני שניתן יהיה למצוא פתרון לעניין הצבעתם של אותם תושבי אום אל פאחם בבחירות. כך למשל, ניתן לשנות את חוק הבחירות כך שמי שאינו נמצא בישראל ביום הבחירות ואין לו כתובת בישראל אינו יכול להצביע. הן יהודים והן שאינם יהודים ייפגעו. שבל יאמר המלעיז כי בגזענות עסקינן. אך תושבי אום אל פאחם לא יוכלו להצביע. יתרום הדבר אף ליושרם האינטלקטואלי. תופעה שנציגיהם אינם מכירים.

זה קשה אך לא בלתי אפשרי. אני מעדיף את אריאל על פני אום אל פאחם. ואתם?


זלי יפה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה