העולם יודע. האומנם?
היה זה אשר גינזבורג הידוע יותר בשמו הספרותי "אחד העם"
שבמאמרו "חצי נחמה" הצביע על כך שהעולם אינו יודע. והגם שבכל רחבי העולם
ידעו לספר על שתיית דמם של ילדים נוצרים לקראת חג הפסח, ידענו אנחנו שהדברים דברי
הבל. העובדה שכל העולם יכול לטעות – כך הוא – תהא עבורנו "חצי נחמה".
בשנים האחרונות נמצאו אנשי חשיבה ועשייה פוליטית כותבים על העתיד
[פרנסיס פוקוימה, פול קנדי, הנרי קיסינג'ר, מרגרט תאצ'ר ועוד]. והנה הסיקו אותם
אנשי כתיבה מהעבר, כי העולם פשוט אינו יודע כי "אין חדש תחת השמש". הינה
כי כן, דוגמאות אחדות מהמאה העשרים.
דעת הקהל הריע לצ'מברלין בנופפו באותו נייר שנחתם על ידו ועל ידי
הפירר ובהכריזו "שלום בימנו". והעולם טעה. תוצאת טעותו של צ'מברלין אינה
צריכה הרחבת הדיבור.
ווינסטון צ'רצ'ל העיד על יוסף סטאלין – לאחר ועידת קרמלין "אני
מרגיש כי מילתו היא יציבותו". הגדול במנהיגי המאה העשרים טעה, ומאות מליוני
אזרחים שילמו על כך אם בחירותם או בחייהם. אך צא ולמד שדעה זו על סטאלין מקובלת
הייתה על "מעצבי" דעת הקהל. מעיד ההסטוריון הבריטי פאול ג'ונסון בין
השאר על הסופר הבריטי ג'ורג' ברנרד שאו שאמר על סטלין כי הוא שאו "מסיר בפניו
[בפני סטאלין] את כובעי".
אחד העם - אשר צבי הירש גינזבורג |
קיימת מחלוקת בין המלומדים לעניין אותה פגישת פסגה בין הנשיאים רייגן
וגורבאצ'ב בריקיאוויק שהייתה – כך לפחות אליבא דחלק מההיסטוריונים – הנפיץ שמוטט
את העולם הקומוניסטי. עובר לאותה ועידה ואף לאחריה, הטיחה "דעת הקהל"
במערב קיטונות של רותחין בנשיא האמריקני, ויעידו ההפגנות באירופה כולה [לרבות
הפגנות השרשרת המפורסמות כנגד טילי השיוט וכנגד פרויקט "מלחמת הכוכבים"].
אבל היה זה שר החוץ הסובייטי דאז אלכסנדר בסמרטניק שאמר כי הטילים הבינייבשתיים
ותוכנית מלחמת הכוכבים של הנשיא רייגן הם אלה שלימדו את הקרמלין ש"המלחמה
אבודה". כפי שמעידה מרגרט תאצ'ר בספרה האחרון. וההפגנות באירופה כולה העידו
שוב כי העולם טעה.
הנרי קיסינג'ר על לחצי דעת הקהל בארצות הברית שהביאו למהלכים שאחריתם
השפלה. הדוגמא הבולטת מכולם היא סיומה של מלחמת וייטנאם. והוא ממשיך ומעיד כי
אומנם כן "מומחי הדיפלומטיה במחלקת המדינה, לעולם ממליצים לנהל משאים ומתנים
עם גורמים העוסקים בטרור. דעת הקהל תומכת בכך. אבל – כפי שמעיד הנרי קיסינג'ר,
מחלקת המדינה טועה ודעת הקהל טועה.
תקיפת ממשלתו של ראש הממשלה בגין את הכור האטומי בעירק זכתה לקיטונות
של רותחין אצל דעת הקהל [לרבות אצל השר שמעון פרס]. והעולם [והשר פרס] טעה.
אותו נער ערבי שנהרג על ברכי אביו בתחילתה של אינתיפאדה זעזעה את דעת
הקהל. דעת הקהל טעתה, כפי שהוכח על ידי מחקר שערכה הטלוויזיה הגרמנית שקבעה כי
הנער נהרג מכדור פלסטינאי.
דעת הקהל חשובה ואף חשובה מאוד. דע עקא שדעת הקהל אינה יודעת והיא
מולכת שולל על ידי גורמים היודעים לנצל היטב את חוסר היכולת של ההמונים לאגור מידע
אמיתי ונכון.
בתקופת האינקוויזיציה האמינו ההמונים לכמרים ששלטו במידע. כל דיקטאטור
שואב את כוחו מיכולתו לשלוט בצינורות המידע, ואשר על כן לכוון את דעת הקהל. ואולם
כל דיקטאטור חושש מדליפת מידע עקיפה. אפילו הרייך השלישי דאג לבדוק מעת לעת את
"הפופולאריות" האמיתית שלו בין אזרחי גרמניה.
אבל גם היום העולם חשוף למידע כפי שמועבר זה אליו על ידי "המעצמה
השביעית" וזו לא תמיד בודקת את עצמה; היא לפעמים טועה, היא
לפעמים מוליכה שולל, כי לאחר הכל מדובר בבני אדם. והממלכה הלזו טעתה. ויעידו
הביקורות על הנשיא רייגן, ויעידו הביקורות על הנשיא ניכסון, ויעידו הביקורות על
המהלומה שהנחיתה ישראל על הכור האטומי "תמוז" בעירק.
אזי כשדעת הקהל בעולם תוקפת את ישראל זה לא נעים, אבל כיון ש"אין חדש תחת השמש" תהא הבנתנו כי העולם ממשיך לטעות "חצי
נחמה".
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה