שלום לך מפד"ל?
הרבה "מיוחסים" יש לה לאמרה הבאה, ואולם אין בכך על מנת
לערער על נכונותה. "מי שאינו זוכר את העבר אמון לחזור עליו". המפלגה
הדתית לאומית לא רק שלא למדה מהעבר, אלא מבקשת לחזור עליו ולשבח את שגיאותיה,
כאילו אמרה, לא די לי מכישלון העבר, יבוא כשלון העתיד ויאציל על קודמו.
המפד"ל כשלה בבחירות האחרונות. מפלתה של המפד"ל לא הייתה
אמורה לבוא כהפתעה. אומנם כן, בבחירות הטרום אחרונות זכתה המפד"ל להישג מרשים
אך לדאבון הלב שיכרון החושים של הנצחון הקהה את העין מראות ואת האוזן משמוע,
ניצחון זה מה טיבו? זה הנצחון בא – בין השאר – בשל שינוי שיטת הבחירות, בשל העובדה
שהוד מעלתו האזרח בחר במפלגה לחוד ובראש ממשלה לחוד. זאת ועוד, תנודות המפלגה
הדתית במהלך מערכות הבחירות האחרונות הייתה קיצונית. ובשל העובדה שאיש לא למד את
לקח הניצחון, לא התכוננה המפלגה לכשלון.
הכשלון בבחירות הבאות – כמעט ואמרתי – בלתי נמנע. שהלא על כשלונות
המפלגה יש להוסיף את החזרת העטרה ליושנה וביטול שיטת הבחירה הישירה לראש הממשלה.
הכל מבינים כי את המחיר לשנוי ישלמו המפלגות הקטנות יותר. הכל אמרתי? אין כל סיבה
להניח שמנהיגות המפד"ל לא הוציא עצמה מן הכלל.
כישלונה של המפד"ל הינו הן בתחום האידיאולוגי והן בתחום התקשורת
עם הוד מעלתו האזרח.
כמדומני שאחד מטעויות היסוד של המפלגה הדתית הלאומית הייתה בנושאי דת
ומדינה. במשך שנים נשמעה מאצל ד' אמות בית בית המפלגה ומאצל נציגיה בכנסת התביעה
"לשמור על הסטטוס קוו". זו תביעה מדהימה אם לדבר בלשון המעטה. צא ולמד
שהעולם משתנה. קיימת קידמה בתחום הטכנולוגי, אזרחי כל העולם חשופים היום יותר
מתמיד לכל מידע [ראה Francis Fukuyama, The End of
History and The Last Man]. שמירה על הסטטוס קוו הינה נסיון להקפיא מצב. והקידמה מה יהא עליה? האם יתכן כי
יהא קידום בכל נושא, ובנושא הדתי לא יהא נסיון להבין כי הגיע הזמן לנהוג אחרת על
מנת לשמר את הקיים? שאין אפשרות לעשות זאת בחקיקה? האם באמת ובתמים קיימה
המפד"ל אחר מחשבתו של ההסטוריון האמריקאי בן זמננו Paul
Kennedy כפי שבאה לידי ביטוי בפרק האחרון בספרו Preparing
For The Twenty First Century? כמדומני שלא.
 |
| Francis Fukuyama |
פרסמתי בעבר מעל דפי עיתון זה מחשבה על "חשיבותה" של החקיקה
הדתית, לעת הזאת אני מבקש להצביע על הטרגדיה של מפלגה שהפכה כלי מיותר.
אין מפלגה במדינת ישראל – למעט מפא"י ההיסטורית – שהיה לה הכל.
בבעלותה היה בנק וחברת בניה, יש לה תנועת נוער המפוארת ביותר בישראל, היא הקימה
מבצר אינטלקטואלי מרשים [אוניברסיטת בר אילן] והיו לה למפלגה סניפים כמעט בכל
מדינה בעולם.
זאת ועוד, אין ספק שהבוחר בפוטנציאלי למפד"ל הולך לבית הכנסת.
בעבר היה קיים בישראל איחוד בתי הכנסת בישראל, ואולם אף נסיונותיו של כותב שורות
אלו להחיותו, בא אשר נבחר לעמוד בראשו לאחרונה [עסקן פוליטי, איש מפד"ל עם
עבר עשיר ומפואר] ועשאו כאבן שאין לה הופכין.
סניפי המזרחי בחו"ל הפכו עובש אנושי ואינטלקטואלי, הדר היסטורי
שפרח לבלי שוב.
ובאומץ לב, החליטה המפד"ל לאחר הבחירות האחרונות כי יש לחקור
"מה זה ועל מה זה ומה ראו [אזרחי ישראל] על ככה" ועל מה ולמה נפלה
המפד"ל מאיגרא רמה, כמעט לבירה עמיקתה. הוקמה וועדת פריש. זו למדה, הסיקה
ופרסמה. ועשתה המפד"ל מעשה שלא זכור לי בחיים הציבוריים. קברה את זה
הדו"ח. ולו הייתה המפד"ל מבקשת תכנית חליפית, ממליצה על דו"ח נוסף,
כמעט והחרשתי. אך ולא היא. הדו"ח נקבר ועולם כמנהגו נוהג.
לאחר הבחירות האחרונות לראשות הממשלה, כשכשלה המפד"ל במשא ומתן
עם הליכוד, החליטה להיות "אופוזיציה קונסטרוקטיבית". נשאלתי פעם מה טיבה של
הגדרה זו. משפטית הכוונה הינה לאותה מפלגה שלא תצביע נגד הממשלה כדבר שבשגרה, לא
תתקוף את הממשלה בכל עניין אלא כפי שציטט ראש האופוזיציה "מעשיך יקרבוך
ומעשיך ירחקוך". מעשית, במקרה דנן, מדובר במפלגה הנוקשת על דלתות הממשלה
בייאוש, שחלילה לא תישאר מאחור, להוסיף נופך נוסף ל"ראיית הייתור".
כמה מצביעים פוטנציאלים של המפלגה זכו לקשר כל שהוא עם מי מחברי הכנסת
של המפלגה? איזה קשר ישיר יש בין חבר הכנסת של המפד"ל עם אזרח מן השורה? האם
מאן דהו ניסה להשוות בין פעלותו של חבר כנסת מטעם המפד"ל לבין זה מטעם
ש"ס או – כן – אגודת ישראל?
המפד"ל איבדה את הכל. את הרבנות הראשית, את משרד הדתות,
הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן כבר שנים לא בחרו נציג מפד"ל כיושב ראש
האגודה, השמירה על ארץ ישראל השלמה הפכה דמגוגיה ואיש לא ביקש מחבר הכנסת לשעבר
חנן פורת ליתן את הדין על מעלליו הפוליטיים שתרמו להפלת ממשלת נתניהו ולהתמוטטות
המפד"ל. חלק ניכר משמנה וסלתה של המפד"ל בחר בדרך אחרת [מימד] ואין
נסיון מעשי לאחות את הקרעים.
אנו עומדים בפני בחירות. כנראה שמאן דהו חושב שהקשר עם האזרח ייעשה
אצל תעמולת הבחירות בטלוויזיה ובכך תצא המפלגה ידי חובה.
אמרתי לא מזמן בבדיחות הדעת לח"כ שאול יהלום כי הסיסמה
החדשה של המפד"ל לכנסת תהא אימוץ סיסמתו של חבר הכנסת לשעבר פלטו שרון
"הצביעו בעד לוי – או יהלום – האיש הבודד לכנסת". בבדיחות אמרתי? אולי
שגיתי.
אפשר וצריך אחרת. השאננות הינה שערורייה. על המפד"ל להתמקד
בייחודיות. חינוך, גישור בין חלקי העם והסברה דתית ממלכתית שתביא בעקבותיה אהבה
ולא שנאה. שהמפד"ל תוביל את חקיקת "יום ראשון" כיום שבתון נוסף.
שהמפד"ל תגיע לבתי הכנסת, תארגן כנסים ממלכתיים בנושאי דת ומדינה, תאחד את
השורות עם מימד ותקרוץ לבוחריה הספרדיים שעזבוה מכבר. שתנועת המזרחי תתאושש ותשמש
מקור אדיר של תמיכה כספית וציבורית בעולם. לא מדובר בחלום. מדובר בשאננות
שערורייתית.
המפד"ל חטאה בשאננות. לכן נקבר דו"ח פריש. המפד"ל חטאה
באי אכפתיות ואשר על כן אין קשר בין הבוחר לנבחר.
תנו לי סיבה להמשיך ולהצביע מפד"ל כי אין לי.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה