ממלכתיות ופלגנות - 20 באוגוסט 2002

ממלכתיות ופלגנות

מעשה שהיה כך היה. בטיסת אל-על מציריך לתל-אביב נתגלעה מחלוקת בין נוסעים "חרדים" ובין אחרים. בעוד האחרונים מבקשים ליישם "עולם כמנהגו נוהג", ואשר על כן כבכל טיסה מסחרית יוכלו הנוסעים אף לצפות בסרטים, נמנו וגמרו הנוסעים ה"חרדים" כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה וכיון שהם ה"חרדים" מבקשים לא לראות סרטים, איש לא יצפה. קיימו וקבלו. תוך הפגנת "הלכות דרך ארץ" המתאימות למקומות חשוכים יותר החלו אותן המבקשות להזדהות עם "כבודה בת מלך פנימה" להשתולל במטוס, כיסו את המסכים בשמיכות, וההשתוללות צלחה.

החברה, ככל גוף מסחרי מתורבת – וככל חברת תעופה נורמלית – החליטה להתלונן על אחת הנוסעות ש"היטיבה" מחברותיה להפגין "דרכיה דרכי נעם". לו יהי.

לפני מבחרם של ימים סייר יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת אצל חברת אל-על ו"הציע" לראשיה להסיר את התלונה כנגד אותה נוסעת "חרדית", שאם לא כן יחשבו חברי הכנסת החרדים כיצד ואם בכלל לתמוך בחברה שהם כה תמכו בה בעבר.

איני יודע אם אין בהצהרה זו משום השקה לגבול בין המותר לאסור. שקול ממלכתי המוכתב על ידי שיקול לטובתה של אחת שסרחה אינו בדיוק הפגנת ממשל תקין, אבל לו יהיה.

איני יודע כמה פעמים זכה הרב ליצמן לטוס בחברה המסחרית. בטוחני שלו הייתה אותה נוסעת נוהגת להשתולל בחברת התעופה של סוויס איירוואייז, או בריטיש איירוויירז הייתה מוצאת עצמה מאחורי סורג. אני גם מרשה לעצמי "לנחש" כי היא לא הייתה מעזת לנהוג כך שם, שלא תזקק ל"מה יאמרו הגויים"? זה דרכו של עולם. ואם כה קשה הייתה על אותה נוסעת חרדית הצפייה בסרט יכולה הייתה שלא לצפות, לקרוא, יכולה הייתה, אם חומרתו של מעשה קשה יותר, לבקש את אותן מסכות עין ולעטוף עיניה, ואולי, אף לא לעלות על הטיסה. עם כל הכבוד, כותב שורות אלו טס מאות אלפי קילומטרים בשנה, והספר מרתק יותר. דע עקא שבמקום שתשלם היא את מחיר החומרות אותן היא מטילה על עצמה – ואשר על כולנו לכבד – מבקשת היא כי האחר ישלם על כך את המחיר. זו כפיה דתית מיותרת ומזיקה. זו הוצאת שם רע על הציבור החרדי ועל שמירת מצוות.

הרב יעקוב ליצמן

אך בכך לא סגי. "איומיו" המרומזים פחות או מרומזים יותר של כבוד יושב ראש ועדת הכספים הנה מקוממת עוד יותר. הרב ליצמן לא ביקר ב"אל-על" כאיש אגודת ישראל. הוא לא נפגש עם הנהלת אל-על מטעמה של השקפת עולם זו או אחרת. פגישתו הייתה במסגרת תפקידו הממלכתי כיושב ראש ועדת הכספים של הכנסת. כבוד היושב ראש ניצל ביקורו לשיקולים סיעתיים. להתערבות ב"טובת הציבור". אין ולא יכולה להיות כל הצדקה להתנהגותה של אותה נוסעת "חרדית". וחברת התעופה הלאומית של ישראל אינה יכולה לנהוג אחרת מאשר כל חברת תעופה אחרת אם מבקשת היא לפעות על בסיס עסקי.

אני גם הייתי מבקש לדעת האם איזה חובש כיפה מאמין כי התנהגותה של אותה אשה היוותה "קידוש השם"? האם התנהגותה הוסיפה "נקודות" למעמדו של הציבור החרדי בישראל? אני איני חושב כך. היא גרמה נזק לציבור החרדי ולא רק לנוסעי אל-על. התערבותו של הרב ליצמן הנה בקשה ליתן פרס על בריונות דתית. היא אינה במקומה, היא מיותרת, היא מזיקה גם לשולחיו של הרב ליצמן שכבוד הרב כה מקפיד ביקרם.

זלי יפה.