אכפתיות

אכפתיות

העדתי במעונכם על אותו פילוסוף צרפתי ז'אן ז'ק רוסו. כל מי העוסק בחינוך או בפילוסופיה של החינוך אינו יכול שלא להתמודד עם תורתו של זה, עם הבנתו העמוקה ועם חשיבתו החינוכית אשר כוחה יפה אפילו היום. דע עקא – כפי שהעיד על אותו אב חינוך, ההיסטוריון הבריטי פאול ג'ונסון – כרבי חשיבה אחרים בהיסטוריה, היה רוסו נאה דורש אבל לא, ממש לא נאה מקיים. הוא זנח את שבעת ילדיו [החוקיים ושאינם חוקיים] חוסר העניין המוחלט שהיה לו ביוצאי חלציו היוו הפוכה המוחלט של תורתו. אבל כרבים וטובים כמו קארל מרקס, שלי ועוד, דברם לחוד, ונוהגם לחוד – ממש לחוד.

נמצאנו למדים השבוע כי מדינת ישראל איבדה כשבע עשר מיליארדי ש"ח לשנה בגין פשיעה כלכלית בממוצע במשך 7 השנים האחרונות. כאשר תקציב המדינה לשנת 2009 עמד על 316.5 מיליארד ש"ח. הווי אומר הפשיעה נוגסת למעלה מחמישה אחוזים מתקציב המדינה. צא ולמד כמה עולות לה למדינה תאונות הדרכים, לא רק בדם יזע ודמעות על אותו שיצא בבקר ולא ישוב, או ישוב לאחר חודשים כשהוא מוגבל ונכה כי שיכור נהג ברכב האחר.  אין צורך להאריך בחשיבה כמה מבעיותיה החמורות של מדינת ישראל ניתן היה לפתור או לפחות לצמצם עם שבע עשר מיליארדי שקלים חדשים.

כז'אן ז'ק רוסו איננו מאוד אוהבים לדבר על המשבר החמור בתחום החינוך, על נסיגה אדירה ביכולת האינטלקטואלית של הנער הישראלי, אבל האמת היא שלא עשינו הרבה, מפני שהתקציב מוגבל [הגם שתקציבו של משרד החינוך הנו השני בגודלו לאחר משרד הביטחון, הפער הנו אדיר]. אין לנו את התקציב להרחיב את סל התרופות או לסעוד את המובטלים, את האמהות החד הוריות, או להעלות את שכר המינימום וכך לצמצם ולו במזער את הפער בין אלה שיש להם ובין אלה שאין להם, פער – שאין כמותו בכל העולם המערבי.

הממשלה אינה יכולה לעבוד לבד. כאשר יוצא צבא לקרב, באשר מבקשת חברה לרכוש רכישה עוינת, באשר צד מבקש להתעמת עם אחר בהליך משפטי, חב הוא במצוות עשה אבל גם המצוות לא תעשה, שאם לא ימלאם פשוט יפסיד במערכה.

יישומם של מצוות לא תעשה קל יותר וזול יותר מיישומם של מצוות עשה. הנה כי כן למדנו על עברות מין ואלימות חמורות הנדונות בימים אלה בבית משפט. על בני שלוש עשרה שאנסו בת עשר, על אב חורג שהרג את חברה של ביתו, על שומרו של הרמטכ"ל שלא הצליח לשמור על צלם האדם והפך לבהמה. נדרשו ובאו "חכמים יודעי דבר" ונמצאו למדים כי מהאינטרנט יצא דבר. המידע, האלימות הניבטת מאצל אוקיינוס המידע הלזה מגביר את היצר, מגרה את הדמיון, ואחריתם של אלה, הבהמה שבאדם.

דע עקא שלא רק האינטרנט נושא באשמה. אין לך כלי מחזיק ברכה או קללה לישראל מאשר המסך הקטן. הכל שוחרים לפתחו, הכל מבקשים כבל זה או אחר ואף רשתות הטלוויזיה הגדולות כערוץ הראשון השני או ערוץ 10 תורמים תרומה מכרעת להשחתה. האלימות נחלתה של הטלוויזיה, מראות המין והפורנוגרפיה, שחרור הלשון נחשפים לעיני כל ללא מגבלה. מה חושב העורך של ערוץ זה או אחר בהרותו על שידור של סרט אלים, סצנת מין מזעזעת? מה הוא חושב שיקרה? האם באמת ובתמים חושב הוא על המסר שקולט הצופה בן העשר או החמש עשרה? האם אין האחראי על זו ההחלטה חושב שזה הסרט ישפיע? "הסברה" בכל נושא מבקשת את הטלוויזיה כי היא משפיעה. המפרסמים עושים זאת בטלוויזיה כי הם מבקשים להשפיע? אז ה"הסברה" משפיעה, הפרסומת משפיעה, אך הסרט האלים או הפורנוגרפיה אינה משפיעה?

 נכון, אנחנו חיים בדמוקרטיה, חופש הביטוי הנו נחלה קדושה, אבל על חופש הדיבור יש להגן גם מפני חופש הדיבור. זה למשל תפקידו של חוק לשון הרע. לא על המחוקק לבדו תחיה הדמוקרטיה. עם חייב להוכיח עצמו כי הוא ראוי למתנה הקדושה הזו של דמוקרטיה, עם חייב להוכיח כי הוא יודע את הגבולין, אדם המחזיק בכלי המשפיע ביותר במדינה חב באחריות כלפי הדמוקרטיה, הוא חייב להוכיח כי הוא נאמן לשלום הציבור לא רק ליצריו. מי מבין המחליטים על שידורו של  סרט זה או אחר שהינו אלים וגס חושב שהסרט הלזה תורם תרומה כל שהיא חוץ מעידודו של היצר? הא לכם ה"מומחים" הטוענים שצפיה באינטרנט יש בה עידודה של הפשיעה. צר לי למרות ההבדל בין מה שמציע האינטרנט ובין מה שמציעה השידור הטלוויזיוני לעתים קרובות מדי המסר הנו אותו מסר. אז ההפקרות האלימה המשודרת במעוננו גובה דם, ותורמת תרומה אדירה לחוב של שבעה עשר מיליארד שקל אותם משלמת החברה ליצר שחרג מהמותר.

אפשר אחרת. צריך לצאת למלחמה נגד האלימות, אני יודע, אין לנו כסף. הוא משולם לשפוי עבור התופעה. המשטרה קורעת תחת הנטל. אז בואו נתחיל, לא בחקיקה, אלא במשמעת עצמית של זכייני הטלוויזיה.  מה דעתם על חודש ללא אלימות? המון צחוק המון אהבה – לא תאווה -  המון רוגע. מה דעתם לטפטף "רגע של נימוס", ומה דעתם על הפרס הטוב? זה לא עולה כסף וזה שווה זהב. זו תחילת הדרך לרוגע, להורדת האלימות. יש כמובן עוד. אני רוצה לראות את אותו נהג העובר על החוק ונגרם למכוניתו שלו נזק שחברת הביטוח לא תוכל לשלם לו על זה הנזק. או אותו שישלם אלפי שקלים על כל חריגה של קילומטר מהמהירות המותרת, ומה יעשה המבקש לאנוס אם ידע שלעולם, אבל לעולם לא יעזוב את בית האסורים.

זו מדינה נפלאה, זן מדינה אם אפשרויות שאין בילתם, בואו נגלה אותה. זה הרבה יותר פשוט מאשר אתם חושבים. רק צריך שיהיה איכפת זה הכל.

זלי יפה