מכתב למערכת מעריב נובמבר 1999
נכבדי,
מאמרה של הגברת שולמית אלוני "המסית הגדול הצליח" הנה סילוף
העובדות במיטבו. אומנם כן אינו נוהגו של אדיר זיק וחבריו בערוץ 7 ראויה לכל גינוי,
ואולם, מי שאמור לעמוד בראש התור לעמידה לדין על הצמדת המילה "רוצח"
לשמו של מנהיג, אינו אדיר זיק אלא הגברת אלוני עצמה. במהלך מלחמת לבנון התפרסמה
תמונה בעיתון מעריב, ובחזיתה עומדת הגברת אלוני – עם אחרים, ובניהם בכירים אצל
ממשלת ישראל דהיום – ומאחריהם שלט ענק ועליו באותיות מאירות עיניים נכתב
"שרון רוצח". כמה פעמים השתתפה הגברת אלוני אצל הפגנות ליד ביתו של מר
מנחם בגין ז"ל, ובאצל אותן הפגנות נתלו שלטים שהאשימו את ראש הממשלה דאז
"רוצח"?
התרבות הפוליטית שהתירה את המילה "רוצח" ליד שמו של מנהיג,
לא החלה בימיו של אדיר זיק. מי שהתיר את התרבות הפוליטית האלימה הייתה הגברת
שולמית אלוני בכבודה ובעצמה. לא "המסית הגדול הצליח" אלא
"המסיתה הגדולה", שהלא "כל
הפוסל במומו פוסל".
שולמית אלוני |
זלי יפה,
ירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה