מצעד האיוולת

 מצעד האיוולת

רצח הנו רצח הנו רצח. אין לי את היומרות שיש לחבר כנסת ניצן או את הביטחון – המוזר – שי לו לירון לונדון. אלה כבר יודעים שהחרדים אשמים ברצח המזוויע שארע במוצאי שבת בתל-אביב. יכול להיות שהרצח היה על רקע דתי. איני יודע. יכול להיות שהיה זה רצח של אחד מן החבורה שהתאכזב – איני יודע. יכול להיות שהיה זה רצח, יוזמת  קרוב משפחה שביקש נקם, איני יודע. אולי היה זה רצח לאומני, איני יודע.  המשטרה אינה יודעת. אבל ירון לונדון יודע. כי הוא חכם. וחבר כנסת ניצן יודע, כי הוא חכם.  או אולי שניהם די טיפשים המתלהמים  למען הפופולאריות. מר לונדון  הוא אדם משכיל, בשל השכלתו הרחבה בתחומים כה רבים ניבטת בורותו בנושאים יהודיים זלזול, שהפגין את עצמו אף אתמול, עת ביקש לנפנף בידיעותיו בתורה ולדרשו מהמאמין היהודי האמיץ – לא, הוא לא פנה לאפיפיור ותקף את דעותיו שלו על ההומוסקסואליות, כי מר לונדון הוא אדם נאור. הוא לא העז לתקוף את האיסלם, כי מי צריך מהומות - שיבטל כלאחר יד וכאיוולת התייחסותה של התורה לעניין מערכות היחסים ההומוסקסואליים ללא שהבין את ההלכה, ללא שהבין את הנאמר. כי לא צריך להיות חכם, אלא פופוליסט, ואפילו במחיר טיפשות.

איני שותף לדעותיו של ח"כ ניסים זאב או לדעותיו של שר הפנים לעניין מצבם הבריאותי של ההומוסקסואליים. ההערות משפילות והיומרות עדות לקלוקלת. החד מיניים כבני אדם ראויים לכבוד ולא חבר כנסת זה או אחר יקבע עתידם כפי שלא קבעו את עתידם של אוכלי בשר חזיר או מחללי שבת.

ישנם דרכים רבות להתמודד עם בעיות המבקשות את פתרונה של החברה. יש המבקשים להתעלם  מקיומה של בעיה, יש שינסו  לישב ולבחון בכובד ראש את מהותה ולנסות לפותרה בדרך החשיבה, ויש שיהפכו  את הבעיה "קרדום לחפור בו". איני מכיר נושאים רבים השנויים במחלוקת ואשר שני הצדדים לויכוח גורמים לעצמם נזק ולו בשל הדרך בה יפגינו את דעתם – כשאלת התמודדות החברה עם "החד מיניים".

ראשית, הבה ניתן את הדעת לציבור הדתי.  קולו של זה נשמע היה בעבר את אשר שר בריאות לשעבר – נציג ש"ס - התלהם על הקהילה ההומוסקסואלית הן אצל התקשורת והן בוועדות הכנסת,  לרבות הרעיון לגרום ל"טיפול" בכל "סוטה".  שר הבריאות סירב להתמודד באמת עם בעייתם של ההומוסקסואליים.

שמירת שבת מנויה בתורה מבחר רב יותר של פעמים מאשר "משכב זכר". שבת הנה ככל התורה כולה ואף זכתה לישב כבוד אצל עשרת הדברות. ואף על פי כן, יושבים פוליטיקאים דתיים וחרדים במחיצה אחת עם מחללי שבת בפרהסיה. משכב זכר אינה  החמורה בעברות המנויות בתורה ומעמדה אינו זהה למעמד של שמירת שבת. למד מכאן שהיחס של הציבור הדתי לסממניה של אותה בעיה אינו צריך להיות אלים ובוטה, כפי שאין הוא אלים ובוטה כלפי מחללי שבת.

מאידך גיסא, האשמה ליחסה זה של היהדות הדתית ל"חד מיניים" הנה יחסם של החד מיניים כלפי עצמם.  הם הפכו את השאלה, מנושא רציני הדורש התייחסות של כבוד והערכה לאדם כאדם, לפורנוגרפיה במטיבה כפי שהעיד מצעד הגאווה בתל-אביב - ופורנוגרפיה אינה ראויה ליחס רציני אלא לביטול. היא אינה ראויה לאהדה אלא לבחילה. היא אינה ראויה לשיקול דעת אלא לחסימה מכל בר תרבות ללא כל קשר לנטיותיו המיניות. אין היא מטיבה עם איש אלא הורסת את יסודות החברה כפי שהרסה את יסודות החברה ביון וברומי. איני חפץ במצעד הגאווה בירושלים, כפי שאיני חפץ בכינוס פרוצות בינלאומי בירושלים וכפי שנפשי סולדת מכינוס נערות הפלייבוי בעיר הבירה.

רשימת האישים בהיסטוריה המייחסים להם נטיות הומוסקסואליות הנה מרשימה, בין אם הנה נכונה  ובין אם לאו.  בין ה"מיוחסים" יימצאו אישים כאלכסנדר הגדול מלך מקדוניה, פרידריך הגדול מפרוסיה, פרנסיס בייקון האנגלי, או אוסקר ווילד האירי [שאף ישב בבית בכלא בשל נטיותיו],  המדען אייזיק ניוטון, ההיסטוריון הבריטי אנטוני בלנט, ואפילו מגדולי המוסיקאים במאה העשרים לאונרד ברנשטיין המהולל. חלקם ניהל ויכוחים לא מעטים עם "החברה" ואף הוחרם על ידה.

ירון לונדון

 אז התקדמנו. והיום, כאשר הקהילה ההומוסקסואלית מבקשת הכרה מהחברה, כאשר החד מיני יבקש כי החברה תכיר בו כ"אחד העם", באים נציגי 'הקהילה' ההומוסקסואלית הישראלית ל"מצעד הגאווה" באמסטרדם והם – ורק הם – לבושים בחגורה ורודה ורק בחגורה ורודה.

מצעד הגאווה שהיה בירושלים או זה שנערך בתל-אביב אינו אתגר אינטלקטואלי, אינו הפגנה של רצינות, אלא פורנוגרפיה. אלה הצועדים אימצו לעצמם שם; "מצעד הגאווה". אין לך מצעד משפיל יותר, מעליב יותר – גם את אותם 'חד מיניים' שבאמת מבקשים להיות 'אחד מן החבורה'. כי כל מהותו של מצעד אינה חשיבה כי אם ייצר. כאילו להקפיד הקפדת יתר על קיומו של פסוק "ומותר האדם מן הבהמה אין".

הזעם על הרצח הוא רב. הפגיעה בחפים משפע בלתי נסלחת. אבל תרבות הדיבור של ירון לונדון אינה רצינית יותר ואינה אלימה פחות מתרבות הויכוח של חבר כנסת חרדי זה או אחר. ירון לונדון קובע כי ההסתה של אנשי ש"ס היא הגורם לרצח. טוב שיזכור מר לונדון כי "כל הפוגם במומו שלו הוא פוגם". אלה מתלהמים ואלה מתלהמים. וירון לונדון המבקש להיות נאור היו בדרכו שלו סמל לחושך.

זלי יפה