מפלגה צרת אופקים

מפלגה צרת אופקים

הבחירות לרבנות הראשית לישראל שנערכו אתמול העידו כנראה על בחירי המפד"ל כי הניסיון הפוליטי הוא מהם והלאה ואין להם כל כוונה או יכולת להחזיר לחיק המפלגה את בוחריה שגלו. הכישלון כנראה יהא צורב שבעתיים באשר בהיות המפלגה, הזרם הדתי היחידי היושב היום על יד שולחן הממשלה, בהביאו אלה הבחירות כשלון ליהדות הדתית בהפסידה כנגד מפלגות דתיות החוברות לאופוזיציה.

ראשית דבר, יסלח לי כבוד הרב אליישיב שליט"א שהכל מכירים בעליונותו התורנית. איני יכול להבין כיצד יכול היה כבוד הרב להורות לצאן מרעיתו ולעושי דברו להורות להם להצביע עבור הרב מצגר כשאדם כמו הרב דיכובסקי  או הרב אריאל  הינם מועמדים. גם הרב מצגר יודע שהרב דיכובסקי גדול ממנו בתורה, ובידיעה והוא ראוי ממנו לכהונת הרב הראשי. גם הרב אליישיב יודע כי הרב אריאל תלמיד חכם גדול מהרב מצגר.   אני יודע כי הרב אליישיב הולך שולל על ידי אנשים שהרבנות הראשית כלל אינה מעניינת אותם והם מטעים הן את הרב אליישיב והן את הרב מצגר. אולי נכונה היא האמרה המיוחסת לו לכבוד הרב על ידי אחד מעיתוני סוף שבוע שציטטו באומרו "בשביל 'רבנות מטעם' לא צריך תלמיד חכם גדול". אף הרב מצגר מן הדין שילמד על אלה הדברים ואולי מכוחם, מה חושב עליו הרב אליישיב. אין  לי ספק שכאשר יסופר לרב האמת, כאשר יבחין הוא מה עומד מאחרי המסך של הרב גפני והרב קרליץ, הוא ירגיש בשגיאתו הקשה מנשוא.

דע עקא, שכבוד הרב אליישיב שהיה בעבר חבר בבית הדין הרבני הגדול יודע כי הרב הראשי לישראל יושב כנשיא בית הדין הרבני הגדול. ואשר על כן על פני הדברים נראים הדברים מתמיהים. צא ולמד אדם ואשר מעולם לא ישב לדין ולא קיבל הכשר להיות דיין וייתכן ואף לא למד כהכנה לכושר לדיינות לא רק שימונה לדיין אלא אף כנשיא בית הדין הגדול לערעורים. זו כמובן תופעה שאין הדעת סובלתה. וכי יעלה על הדעת כי אדם שמעולם לא היה לא עורך דין ולא משפטן יכהן כנשיא בית המשפט העליון?

אומנם כן "שגגת מחוקק עולה זדון שסעיף 4 לחוק הדיינים כפי תיקונו בשנת תשמ"ד מורה כי הרב הראשי יהיה דיין בתוקף תפקידו ללא צורך במנוי נוסף". ומה על הדרישה לכושר?

על פני הדברים נראים הדברים מתמיהים. צא ולמד אדם ואשר מעולם לא ישב לדין ולא קיבל הכשר להיות דיין וייתכן ואף לא למד כהכנה לכושר לדיינות לא רק שימונה לדיין אלא אף כנשיא בית הדין הגדול לערעורים.  זו כמובן תופעה שאין הדעת סובלתה. וכי יעלה על הדעת כי אדם שמעולם לא היה לא עורך דין ולא שופט יכהן כנשיא בית המשפט העליון?

מערכת בתי הדין בישראל הינה חלק מהמערכת המשפטית. לנשיא בית הדין הרבני הגדול סמכות משפטית בנושאים העדינים והרגישים ביותר בחיי הפרט, לרבות האמור בתקנה 11 לתקנות סדרי הדין בעניין התרת נשואין [מקרים מיוחדים] תשמ"ה – 1984, הוא זה שמייעץ לשר הדתות על סדרי המנהל של בתי הדין הרבניים [סעיף  13  לחוק הדיינים]  ולהציע  סיום כהונתו של דיין [סעיף 16א לחוק הדיינים].  הוא גם ממונה על מנוי  בית הדין המשמעתי לדיינים [סעיף 20 לחוק הדיינים]. נשיא בית הדין אמור לאשר צו הגבלה על פי סעיף 1 לחוק בתי הדין [קיום פסקי דין של גרושין] תשנ"ה – 1995.  נשיא בית הדין הרבני העליון הוא זה האמור להתיר נשואי ביגמיה על פי האמור אצל סעיף 179 לחוק העונשין תש"ם- 1980. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא הנותן רשיון לאזרח שאינו עו"ד לייצג בפני בית הדין והוא אף רשאי להפקיע את כהונתם [תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א – 2001]. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא המאשר מתן צר הגבלה לאשה המסרבת לקבל גט [חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גרושין) התשנ"ה – 1995] ולו סמכויות רבות בתחום סדרי הדין והחלטות שיפוטיות אחרות.

הרב יונה מצגר

 אבל כבוד הרב אליישיב חושב שמדובר בפקיד. האומנם? במכתב לרב מצגר שיצא ביום י"ב אב תשנ"ה  והחתום על ידי מזכיר מועצת הרבנות הראשית לישראל ובו אף בקורת של הרב אליישיב על פניה אחרת של כבוד הרב מצגר לבג"צ. הביקורת, קשה במיוחד, אף נתחה בהחלטת מועצת הרבנות הראשית ואשר כבוד הרב מצגר עומד להיות נשיאה בחלק מהתקופה.

המפד"ל שגתה באלה: -

היה ברור כי קשה יהיה לרב אריאל להיבחר. רבים חוששים מכך, חוץ משליחי המפד"ל. בפגישת עראי שהייתה לי עם חבר הכנסת שאול יהלום ימים לפני הבחירות הייתה תשובתו נחרצת. "הרב אריאל הוא המועמד שלנו". אחרים במפד"ל לא הרהרו אחר האפשרות של הפסד. אבל גם מר יהלום וגם אחרים אמורים  היו לדעת כי כישלונו של הרב אריאל יביא לבחירתו של הרב מצגר. ותוצאות הבחירות עלולים להעיד לא רק על נצחונו של הרב מצגר, אלא על כישלונה הגדול של המפד"ל. 

המפד"ל חייבת להרחיב את מעגל בוחריה. אלה שחפצו בבחירתו של הרב אריאל היו ונשארו אנשי המפד"ל [אחת הסיבות לכישלונו של כבוד הרב הינה הזדהותו המפלגתית, ואשר בעטיה סירב הרבה אליישיב לתמוך בו]  אלה שביקשו את בחירתו של הרב דיכובסקי הינם אזרחי מדינת ישראל שיכולים להיות אנשי מפד"ל כמו גם בוחרי מפד"ל ותיקים. המפד"ל הייתה אמורה לתמוך במועמד שיצליח, לתמוך במועמד ממלכתי שאינו משתייך לזרם פוליטי זה או אחר. רק מהמפד"ל אני מצפה ממלכתיות בשאלת הרבנות הראשית, לאחרים פשוט לא איכפת. כאשר הרב גפני שכנע את הרב אליישיב לתמוך ברב מצגר הרב גפני לא חשב על יוקרתה של הרבנות הראשית ולא על יוקרתו של הר מצגר. גם הוא יודע שהרב אריאל ראוי ממנו מהרב מצגר עשרות מונים. גם הוא יודע את הפער בין הרב מצגר לרב אריאל. ובהגינותו כי רבה, אני בטוח שגם הרב מצגר מכיר בכך. הרבנות הראשית אינה חשובה לו לחבר הכנסת גפני כל עיקר. "מה יש שם ברבנות? הרב הראשי הוא בסך הכל פקיד" – נאמר שוב בשמו של הרב אליישיב. לו הייתה המפד"ל תומכת ברב דיכובסקי והופכת אותו למועמדה, לא היה הרב אליישיב מעיז לקרא עליו תגר. ותמיכה בו הייתה מעידה על המפד"ל כי חשיבה ממלכתית לה. אבל לא. מבלי לראות את העתיד, החליטה המפד"ל לתמוך במועמדותו של הרב אריאל שליט"א שעם כל גדולתו [וזו קיימת למכביר] הוא מזוהה פוליטית ואשר על כן גרם להתנגדות פוליטית. כך   הביאה המפד"ל על עצמה מפולת ולרבנות הראשית רב שמעולם לא היה רב עיר, מעולם לא שימש בדיינות – הגם שהוא אמור להיות ראש אבות בתי הדין בבית הדין הרבני העליון. סיכון כזה אסור היה לה למפד"ל לקחת. אסור היה לו לרב מצגר לקחת.

בחירתו של הרב מצגר לעת הזאת היא כשלון לרבנות הראשית. היא כשלון למפד"ל והיא ניצחון לאדם כמו גפני או ראש העיר קרליץ שהרבנות הראשית יקרה בעיניהם כקליפת השום ויוקרתו של הרב מצגר חשובה בעיניהם אף פחות. הבעיה היא שהתוצאה הלזו תישב עמנו עשר שנים.  ובמפד"ל  כנראה, כפי שלא למדו את הלקח בעבר, לא למדו את הלקח בהווה. ומה תהא על התקווה של העתיד?

ובחירת הרב הראשי הספרדי החריפם את כישלונה של המפד"ל. הרב עמר הינו אישיות בלתי רגילה, תלמיד חכם גדול, דיין והוכיח את עצמו כרבה הראשי של תל-אביב כאישיות ממלכתית. לצערי לא זכה הרב עמר לתמיכת המפד"ל שהעמיד מולו רב חשוב במיוחד. הרב אליהו הינו אדם יקר, ולא מן הדין היה שייחשף הוא לפער כה גדול. איני מבין מדוע בקשו אשר על המפד"ל לבחוש בפוליטיקה מפלגתית? אני רוצה להכיר את אותו שחשב שהרב אליהו אולי ייבחר במקום הרב עמר?

זלי יפה,