A Bad Case
האמרה האנגלית Bad case makes a bad law אמורה להוות תמרור אזהרה לכל מי המבקש
באמצעות חקיקה לפתור איום זה או לענות לתקלה אחרת. רצח ראש הממשלה יצחק
רבין ז"ל היה bad
case. טרגדיה
בממדים אדירים שהביאה למשבר שזעזע את המדינה לא פחות ממחדל מלחמת יום
הכיפורים. אבלbad
case זה
של יצחק רבין הביא בעקבותיו bad law שמעמיד בספק את יושרו של העם היושב בציון, על שלוחותיו
השלטוניות.
מי שאינו זוכר, היה זה החוקר נפתלי
גליסברג, שביום 1 נובמבר, 2005 גילה בתחקיר שערך ופורסם בערוץ 2, כי
בגופו של ראש הממשלה המנוח התגלו שלושה קליעים. כל הדו"חות הרשמיים דברו על
שני קליעים בלבד. על מה ולמה הוסתר הכדור השלישי? בתכנית הטלוויזיה
ששודרה לאחר מחקרו של מר גליסברג, בקשו המייצגים את רשויות החוק – לרבות איש
שב"כ לשעבר - לבטל את החשיבות של הכדור השלישי. היה בביטול זה על מנת
להדליק נורות אדומות רבות, שהלא טראומה כגון רצח ראש הממשלה, דבר אינו
בטל שם. ודאי שלא כדור. הסתרת הקליע השלישי אמרה דרשני, אבל לא אצל מסדרונות
שלטון החוק. [הסבריו של הד"ר יהודה ריס העומד בראש המכון לרפואה
משפטית, מדאיגות ואומללות במיוחד כאשר מדובר באיש המייצג רשות שלטונית].
מי אינו זוכר את הוויכוח בשאלה האם מותר לו
ליגאל עמיר להינשא וללדת ילדים. "לא ולא" זעקו יפי הנפש, לרבות
יוסי שריד. האם סירוסו הנפשי של הרוצח נחקק בחוק העונשין? היכן כתוב
שפושע אינו יכול להינשא? לעניין זה מה ההבדל בין רוצח ראש ממשלה או רוצח נהג
מונית? אבל המבקשים את יציבות שלטון החוק חישבו ומצאו שאין די בחוק העונשין.
היה זה סוכן השב"כ אבישי
רביב שנשא את תמונתו של יצחק רבין ז"ל לבוש מדי אס אס בהפגנה המפורסמת
בכיכר ציון ב5 אוקטובר, 1995. הוא ביקש ללבות את השנאה. משפטו נדחה חדשות
לבקרים, והוא יצא זכאי. [היועץ המשפטי לממשלה קבע כי מר רביב פעל כ"סוכן
מדיח"]. ועדת שמגר שחקרה את הירצחו של ראש הממשלה תהתה מדוע לא
דיווח מר רביב למפעיליו על אמרות ה"שפר" של יגאל עמיר, להם היה עד
עת בילו בשבתות יחדיו. על פי ועדת שמגר, טען רביב כי מותר היה לפגוע בראש הממשלה,
על פי דין רודף. רבנים מהציונות הדתית נחקרו זה אחר זה. מצעד הנחקרים
היה מרשים. נחקרו הם על חשד להסתה שהביאה להירצחו של ראש הממשלה. אבל מי שנשא
את תמונתו במדי אס אס אינו חשוב מספיק. אף הסתרה זו אומרת
דרשני. אבל לא אצל מסדרונות שלטון החוק.
 |
| מרגלית הר-שפי |
נכון, מר אברהם בורג, כששימש
יושב ראש הכנסת, טען כי הענקת חנינה למרגלית הר שפי היה בו מסר לקיצוניים – לכו
רצחו. כן, כן, זה היה אותו אברהם בורג שאמר לאחר הרצח "האלימות הנה
בקו ישיר מטהרן לבר אילן". לא הייתי מתייחס לדברי הבל אלה, אבל מה
לעשות, האיש היה – לבושתנו, עלי לציין – יושב ראש הכנסת [איני יודע אם כבר יישם את
המלצתו שלו לקבל
אזרחות זרה]. שוב מסדרונות השלטון כשלו.
השופט מישאל חשין ציין כי
הסעיף בחוק העונשין בגינו הורשעה הגברת הר שפי נמחק מספרי החוקים במדינות
מערביות. אבל אנחנו הלא דרשנו נקמה. לא, מרגלית הר שפי לא הייתה סוכנת
של השב"כ. אז אין שום בעיה להעלותה על הגרדום. כרמי גילון שהיה בזמן
הרצח ראש השב"כ, טען שמרגלית הר שפי לא יכולה הייתה לדעת על כוונת הרוצח. אבל
המערכת המשפטית של מדינת ישראל דרשה מילדה בת 18 שתבין. לא, לא אבישי רביב,
איש מנוסה, וסוכן שב"כ, [היו לו בעיות נפשיות, כך פסק הדין המזכה אותו –
בעיות שלא שללו ממנו את עבודתו אצל השב"כ] אבל כן ילדה בת 18.
כן, Bad Case makes a bad
law. והמערכת השלטונית נוהגת שלא כהוגן. הגברת הר שפי הנה קרבן של הbad case. לא היה ראוי
שתעמוד למשפט, לא היה ראוי שתיושם "הלכת" איפה ואיפה בינה ובין
אבישי רביב וארגון "אייל". לו היה לנו אומץ לב אינטלקטואלי, היינו
מבקשים ממרגלית הר שפי סליחה. סליחה על ששפכנו את דמה, סליחה על שהאשמנו
אותה באשמה חסרת שחר. אבל ולו – כמו הכדור השלישי, וכמו אבישי רביב – אין לבקשת
סליחה כזו "עניין ציבורי", אז היא תמשיך לשאת אות קיין. לא שלה, של
המדינה, של רשויותיה.
הירצחו של ראש הממשלה יצחק
רבין הייתה טרגדיה לאומית. תוצאותיה הנה טרגדיה משפטית. היוזמה לבטל את
הרשעתה, הנה מעשה ישר. לא לטובת מרגלית. לטובת המדינה.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה