הגיגי
בית"ר
את חטאי אני
מזכיר היום. איני חסיד גדול של ספורט.
יתר על כן, איני ידוע כאחד המופיע אצל כל משחקי הכדור רגל של בית"ר ירושלים,
אף לא לרובם, ולו לחלקם. האמת היא שעוד לא ברכתי שהחיינו על משחק כל שהוא. אבל על אוהדי בית"ר שמעתי. פעמים בכה ופעמים בכה. לא, אוהדי בית"ר לא ראויים כי אם לגנוי
ולבוז. לא צריך להסכים ליצחק רבין על מנת
לכבד את זכרו. גם אני איני מכיר את
"מורשת רבין" כי אין מורשת כזו. יצחק רבין היה רמטכ"ל מעולה ושגריר במיטבו, אבל גם אני חושב שהוא נכשל
כראש ממשלה, גם אני נעלבתי כאשר התייחס מר
רבין למתנחלים ואמר "הם לא מזיזים לי" או "פלופלורים". הוא נגרר לאוסלו על ידי שמעון פרס, שאמירתו של פרס על קברו של רבין "אחי הבכור"
הייתה משוועת. אבל הוא היה ראש הממשלה של
כולנו, ולא היה בביקורתו של איש על רבין כראש ממשלה על מנת להקהות את התודה שאנו חבים
לו כרמטכ"ל או שגריר.
אבל זו מחירה של
דמוקרטיה. כישלונה הגדול ביותר של
הדמוקרטיה בארצות הברית הייתה תופעת
ה"מקארתאיזם". "תת הועדה
של הסנט לחקירות" בראשותו של אותו
סנטור חובב הכוסית ג'וזף מקארתי איימה על הדמוקרטיה בארצות הברית. רבים נחקרו על נטייה לקומוניזם, ואישים מרשימים – לרבות
ווילייאם שירר [היסטוריון ועיתונאי מהחשובים במאה העשרים, שכתב בין השאר את
"עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי"] או השחקן צ'ארלי צ'פלין. הראשון פוטר ממשרתו בחברת החדשות החשובה בארצות
הברית, השני לא חזר מסיור באנגליה עד עשרות שנים לאחר מותו של מקארתי במאי
1957. תופעה זו לא חזרה על עצמה. מוסלמים שרקדו ברחובות ניו יורק ובתי הספר
המוסלמים שחגגו ביום 11 ספטמבר 2001 גרמו לכעס ולגינוי אך לא לסנקציה כל שהיא. המפלגה הנאצית פועלת בארצות הברית תחת מעטה
הדמוקרטיה, ואיש אינו מוצא את עצמו מאחרי סורג.
דמוקרטיה באה
להגן על "עלובי החיים". הענשת
קבוצת בית"ר ירושלים בשל התנהגותם של תומכיה הינה יישום הכלל האנגלי המאיים "a bad case makes a bad law".
 |
| אוהדי ביתר |
ואז צריך להבין למה זה קורה? מה המסר של התנהגות נלוזה זו? מאידך, למה עמדו לזכרו של רבין ולא עמדו לזכרו
של רחבעם זאבי שנרצח על ידי מחבלים? מתי שמענו לאחרונה על יום הזיכרון של דוד בן
גוריון? משה שרת? או לוי אשכול?
איני בטוח שאותם אנשים המיוחסים למחנה השמאל לא חטאו לו ליצחק רבין באשר –
הם משתמשים בו על מנת להאדיר את המחלוקת בין המחנות. כאשר רבין הנו סמל
"מחנה השלום" ואין הוא שייך לעם כולו.
הזלזול בכבודו של יצחק רבין ראוי לכל גינוי אבל בכך לא די. אין טעם להעניש את בית"ר ירושלים, יש באמת
ובתמים לבדוק למה זה קרה? ו – לא, האשמה
אינה תלויה ב"מחנה הימין". איני
שייך למרץ, אף לא לעבודה. יוסי ביילין
אינו רבי ומורי אבל גם אני מבקש להרכין ראש לזכרו של רבין. וגם אני מרגיש שהשמאל לקח לי אותו. הזלזול בזכרו של רבין היה יותר קריאת מחאה נגד
השמאל ולא נגד יצחק רבין. קריאת מחאה
אומללה, לא מוצלחת וראויה לכל גינוי אפשרי, אבל גם להגנת הדמוקרטיה.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה