יום שני, 28 בנובמבר 2016

הרוב קובע - 22 במאי 2008 - עיתון מקור ראשון

הרוב קובע

דמוקרטיה הנה סמל לחופש. לא, לא הרי דמוקרטיה אתונאית כהרי דמוקרטיה מערבית בת זמננו. באתונה היה כל אזרח חייב להשתתף במשחק הפוליטי ולהחליף תפקיד מיד יום. המילה "אידיוט" הנה יוונית והוטחה באותו אתונאי שסירב לשתף עצמו בחיים הציבוריים. הדמוקרטיה באתונה הייתה דמוקרטיה ישירה. דמוקרטיה מערבית אינה כזו. נציגי האזרחים נבחרים אחת לתקופה. קיימת הנחה כי חבר הקונגרס, הסנט, הפרלמנט או הכנסת מייצג את רצון הבוחר בכל אשר יעשה.

דמוקרטיה עלולה להוות כלי משחית, ותעיד עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. חלק מאותה עליה מטאורית הייתה תוך ניצול ההליכים הדמוקרטיים שהיו נחלת הרפובליקה הווימארית שקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה. כל דמוקרטיה אמורה לשמור על עצמה מכל משמר. על דמוקרטיה להבטיח שההליך הדמוקרטי לא ישמש קרדום לחפור בו כנגד אושיות הדמוקרטיה. אשר על כן ההנחה שהרוב תמיד צודק אינה נכונה. הרוב קובע - כן. צודק - לא תמיד.

ההיסטוריון האמריקני וויליאם מנצ'סטר כתב ביוגרפיה מקפת בת שלושה כרכים על וינסטון צ'ר'צ'ל. הכרך הראשון מתאר את קורות האיש עד שנת 1933. אותה שנה בקרו הסופר הבריטי ג'ורג' ברנארד שאו [האירי במקורו] וחברת הפרלמנט הראשונה [כאשה] ליידי ננסי אסטור [אויבתו בלב ונפש של ווינסטון צ'רצ'ל] בקרמלין כאורחיו של הרודן ג'וזף סטלין. ברנארד שאו אהד את הרודן. וכן, כלי חמדה זה העריץ את הקומוניזם ולא חשב כי שיטת המשטר הדמוקרטית חכמה במיוחד. הפסקה האחרונה בכרך מספרת על פגישת ארעי שנערכה בין סטלין ובין האורחים מאנגליה. סטלין שאל את אורחיו "ומה יהיה בעתידה של אנגליה"? על כך השיבה הליידי אסטור "צ'מברליין הוא תקוותה של אנגליה". "באמת? כך הרודן – ומה עם צ'רצ'ל"? "הוא גמור" – כך היא. חברה לביקור ערג לשיטת משטר שאינה דמוקרטית. יש אומרים משמו של הסופר הבריטי כי התנגדותו לדמוקרטיה הייתה על פי הגיון רפואי, אביב היה רופא ובין מטפליו היה סופר אירי אחר, אוסקר ווילד. חולה השומע חוות דעת רפואית שאינה מקובלת עליו מבקש חוות דעת אחרת, אין הוא מחליט לבד. מדוע – כך בשמו של הסופר – חושב האדם כי מבין הוא במדע המדינה יתר על הבנתו ברפואה? הדמוקרטיה אמורה להוכיח כי אבחנה זו אינה נכונה. [שהלא החולה בוחר את הרופא]. והגם שיש הטוענים כי הליידי לא תמכה בקומוניזם, הצטרפותה לביקורו של ג'ורג' ברנארד שאו אומרת אחרת. והניתוח משמו של בארנארד שאו העיד כי בדמוקרטיה יש גם בין המובילים, המתנגדים לה. אם מתוך אהדה לפילוסופיה אחרת או אי הבנת הנקרא.  


ליידי ננסי אסטור


השבוע כשלה אנגליה. הפרלמנט הבריטי יכול להביא על מהותה של דמוקרטיה שואה אמיתית כאילו לא די באיומים הקיימים על שיטות המשטר הדמוקרטי. וייתכן כי את מסע תחילת סופה של הדמוקרטיה האנושית פתח הפרלמנט הבריטי ביום אתמול.

בעבר הייתה התנגדות נחרצת ל"תכנון אנושי". תכנונם של תינוקות על מנת שהכל יהיה מוכן על פי דרישה. "תינוקות על פי הזמנה" – כך קראו להם. בבריטניה שובטה כבשה כשלב ראשון לשרבוט האדם. השבוע – לאחר ויכוח סוער וארוך חוקק הבית התחתון של הפרלמנט הבריטי [ברוב של 342 נגד  163 - בשל העובדה שההצבעה הייתה על פי מצפון ולא על פי משמעת מפלגתית] חוק המתיר הכלאות בין אדם וחיה. ופרשני העיתונות הבריטית בחלקם מאמצים את תמיכתו של ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון ברעיון המבהיל הלזה. אמת, מחקרים אלה עלולים אולי לעזור בתחום הרפואה ואין לזלזל בהצלת חיים. אבל את המדע אי אפשר לעצור ואין הוא מוגן על ידי גבולות גאוגרפים. שיבוט האדם הנו סופה של האנושות כפי שאנו מכירים אותה. האדם יהיה מתוכנת. כל זוג הורים יקבל תינוק על פי הזמנה עם מנת משכל הטובה ביותר, צבע עיניים כנדרש, גובה ומין, הכל על פי תכנות ידוע מראש. אבל גם חשיבתו תהיה על פי הזמנה. כי אי אפשר לשבט למחצה לשליש או לרביעה. יתר על כן, המדע אינו יודע גבולין. וגם אם תבקש בריטניה הגדולה בחרמות וקונמות להגביל את פתוח השיבוט הלזה, מי לידנו יתקע שאחרים לא ינצלו את הפיתוח והמחקר הבריטי לצעד הבא. שהלא מפתחי פצצות המימן בשנות השלושים והארבעים לא חלמו כי מדינה כמו צפון קוראה תשים ידה על המידע, כי איראן תאיים על העולם כולו בשל הידע הסובייטי שגלש מן הגבולין החוצה. שיבוט אנושי פירושו איבוד הבחירה. שיבוט אנושי הנו איום על המחשבה של האדם החופשי. או כפי שציטט הדיילי טלגרף הבריטיBritain is crossing the Rubicon and risked becoming a rogue state” . נכון. אם האדם יחשוב על פי תיכנות, אם האדם לא יהיה חופשי לחשוב, גם דמוקרטיה לא תהיה לנו. אז הפרלמנט הבריטי החליט ברוב ואני מניח שלאחר אשרור החוק בבית הלורדים וטריקת הדלת המפורסמת [סמל ל"תם ונשלם" בחקיקה הבריטית שאין אחריה ולא כלום, אף לא פניה לערכאות] יכנס החוק לתוקף על פי השיטה הדמוקרטית בבריטניה. אז הרוב קבע. אבל הרוב מאוד לא צדק. כי הרוב צעד שם בבריטניה את הצעד הראשון לסיום דרכה של הדמוקרטיה.



זלי יפה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה