דמוקרטיה כבדיחה
חוסנה של דמוקרטיה נמדד
במבחרם של רבדים. כפי שהעדנו פעם במעונכם,
שומה על החיים במדינה דמוקרטית לשמור על קדושת הדמוקרטיה מפני אימת הדמוקרטיה, שלא תשמש הדמוקרטיה קרדום
לחפור בו תחת אושיותה שלה. דמוקרטיה ואשר אחוז המצביעים בבחירות הנערכות בה היה
נמוך מעידה על עצמה כי אזרחיה אדישים
לאופייה הדמוקרטי של המדינה. אין
הם מאמינים ביכולתם להשפיע, או חמור מכך, את שנעשה אצל מסדרונות השלטון אינו
מעניין אותם.
ביוון העתיקה, הייתה
הדמוקרטיה מאיימת קמעה. אותו שלא הפגין עניין בדמוקרטיה או ליתר דיוק
שלא עסק בצרכי ציבור, זכה לכינוי – שפרשנותו הורחבה לאחר מכן על ידי
הרומאים בשפה הלטינית. המונח "אידיוט" במקורו היווני מעיד על אותו שהעיסוק הציבורי אינו מעניינו. והגם שלעת הזאת אותו שאין לו עניין בפוליטיקה אינו זוכה לכנויי גנאי, כל אחד מאיתנו חב באחריות דמוקרטית. רבד מסוים
מאחריות זו הנה הזכות החוקית שהינה החובה המוסרית, לבחור. רבד נוסף, שלא נהפוך את זו הזכות "לחוכא
והתלולה".
ישראל אף היא זכתה
"להומור" מיותר כאשר מפלגת הגמלאים זכתה במספר מושבים כה רב בבחירות
לכנסת השבע עשרה שנערכו ב28 מרץ, 2006. עם
יד על הלב, רבים מאיתנו יודעים כי המפלגה זכתה בקולם של אדישים או אלה שחמדו לצון לזווית
זו של ההליך הדמוקרטי.
מפלגות קיצוניות רבות
זוכות לעת האחרונה ל"זכות השיבה", ללגיטימציה, ולהאדרת כוח בשל אחוז ההצבעה הנמוך או הצבעה
כלאחר יד שפירושו "אי אכפתיות",
או כמחאה. כך היה המצב בשווייץ, כך אוסטריה, כך בלגיה, שם טען לאחר הבחירות שנערכו ב13 יוני,
2010, בארט דה וובר,
מנהיג 'הברית הפלמית החדשה' "היעד
שלי: שבלגיה תיעלם מבלי שאיש ישים לב" - [הגם שבבלגיה אדם שאינו מצביע נקנס ואם לא הצביע
15 שנה עלול לאבד את זכויותיו האזרחיות] וכך הולנד בבחירות שנערכו שם החודש. בחירות
לפרלמנט האירופאי שנערכו ביוני 2009 הצביעו 49% מבעלי זכות הבחירה שמימשו את זכותם. אחוז נמוך חסר תקדים.
איסלנד, הדגישה את הסאה,
והמסר הבא מריקייוויק אינו מהווה קול קורא במדבר. מעשה שהיה כך היה. יון גנאר, הנו איש מצחיק.
הוא הנו אחד הקומיקאים המצליחים
באיסלנד. לקראת הבחירות שנערכו שם השבוע
לרשויות המקומיות, הקים מפלגה כבדיחה – ממש כך - היא "המפלגה הטובה ביותר" [The
best Party] כך שמה - וזו הציגה את מועמדותו של מר גנאר לראשות העיר ריקיאוויק. זו העיר אינה רק עיר הבירה של איסלנד, אלא היא
אף העיר הגדולה במדינה.
איסלנד כזכור הייתה
הסנונית שבישרה על בוא המשבר הכלכלי באירופה. קריסת המערכת הבנקאית והכלכלית שם באוקטובר 2008, הביאה לשורת הפסדי עתק במדינות אירופאיות
אחרות, ובמיוחד בממלכה הבריטית ובהולנד. האיסלנדים סירבו לשפות את המפסידים מחו"ל,
ובעצם לאיסלנדים לא היה אכפת מכלום. "כזה כלום" עד שהם החליטו לצחוק גם על ההליך הדמוקרטי. כך למשל, מערכת הבחירות של המפלגה הטובה ביותר
כללו רעיונות להקים גני ילדים כדוגמת וולט דיסני בתוך נמל התעופה הבינלאומי של איסלנד. הבחירות השבוע הביאו ללשכת ראש העיר את ראש העיר הרביעי בארבע שנים! ומר גנאר ניצח בבחירות. אותה מפלגה שהוא הקים כבדיחה, קבלה 34.7% מקולות הבוחרים.
 |
| יון גנאר |
כן, האיסלנדים ראו בזכות
הבחירה דבר מצחיק. אחרים באירופה פשוט
אדישים ולא טורחים להצביע. ההיסטוריון הבריטי מקר מאזוור הזהיר כמסקנה אצל ספרו האחרון Dark Continent, Europe’s
Twentieth Century כי "האירופאים מקבלים על עצמם דמוקרטיה כי הם אינם מאמינים בפוליטיקה".
איסלנד שהינה מדינה הנחשבת רחוקה ולא כל כך חשובה [הגם ששם בעצם הוכרע גורלה של
ברית המועצות בפגישה המפורסמת בין רייגן וגורבצ'וב ב1986], אינה תופעה נדירה. האירופאים שאינם מאמינים בפוליטיקה מצביעים שם באיסלנד כבדיחה, במקומות
אחרים באירופה, הם פשוט לא מצביעים, וכך משאירים הם את הזירה הפוליטית למיעוט קטן
ש"איכפת לו". המיעוט הזה הנו אותן
קבוצות קיצוניות שאגרו כוח במדינות מערב אירופה. ללמדך, מי שאינו מצביע – מצביע.
אנחנו בישראל מוזמנים
ללמוד את הלקח. לא איני יודע מתי תערכנה
הבחירות הבאות לכנסת, אבל את שקורה היום באירופה אמור לשמש לנו מורה דרך כבר
עכשיו. לא להצביע כבדיחה, לא להשתמש בכוח החשוב ביותר שיש להוד מעלתו האזרח במדינה
דמוקרטית בזלזול, אבל להצביע ברצינות. שאם
לא נצביע – נצביע. נצביע לאותו שלא רצינו
להצביע עבורו.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה