פילוסופיה משפטית

פילוסופיה משפטית

אחת מנוסחאות היסוד של הפילוסופיה המשפטית, כך לשונה. Bad case makes a bad law. השבוע העידו אזרחי ישראל על שתי מחלות כרוניות בחקיקה הישראלית, שדרשו זה מכבר תשובה מעמיקה. חוששני שהתרופות אותן מציעה הממשלה אין בם ולא כלום.

שנוי חוק העמותות על מנת למנוע מגופים בישראל מלקבל תמיכה ממדינות זרות הנו פתרון שגוי. נסביר את הדברים. אותם גופים כ"שלום עכשיו" "הקרן הישראלית החדשה" ועוד ואשר להם עמדות פוליטיות נוקשות, חסרות פשרה, הנוגחים כמעט בכל דבר ציוני [בל נשכח, הייתה זו השלוחה של "שלום עכשיו" בארצות הברית שבקשה להצטרף להליך המשפטי הנדון לעת הזאת בבית המשפט העליון של ארצות הברית בעניינו של קטין לרשום אצל דרכונו "ירושלים – ישראל", בטענתה כי אין לרשום ישראל על דרכונו של הקטין. לא יאומן, אבל זו עמדת "שלום עכשיו"], נהנים מתמיכה כספית של ממשלות זרות המבקשות דרך אלו הגופים לאכוף חשיבה שלא מקובלת על ידי הוד מעלתו האזרח במדינה דמוקרטית.

גופים אלה ואשר להם עמדות נחרצות לטובת הפלסטינים ולעולם לא יתמכו בעמדת הממשלה מעוותים כל יסוד דמוקרטי. הם עושים הכל על מנת לנגח את ישראל ולא להשאיר לה ולו רבד של לגיטימיות. והם עושים זאת תוך רמיסה גסה של הדמוקרטיה בהזמינם ממשלות זרות וגופים בינלאומיים זרים לתמוך בם ללחוץ על הממשלה בישראל. הווי אומר, בארץ אין להם תמיכה. השיטה הדמוקרטית אינה לרוחם, יפי הנפש מוותרים על עקרונות הדמוקרטיה למען עקרונות "האני ואפסי עוד". אין כאן לא חשיבה דמוקרטית ולא יושר אינטלקטואלי.

אין גם ספק שהתערבות ממשלות זרות בנעשה בישראל באמצעות תמיכה כספית בגופים פוליטיים הנה מעשה שלא ייעשה וסותר לחלוטין עקרונות של יחסים בינלאומיים. אבל אם הקבצן פושט ידו, הגביר משיט את הפרוטה, ובלבד שהקבצן ייעשה כרצונו של אותו גביר. לא. "שלום עכשיו" לא הייתה זוכה לתמיכה כל שהיא לולי הייתה שופרה של מדיניות חוץ בריטית או של השוק האירופאי המשותף. אבל כבר העידותי בכם לא פעם שהיושר האינטלקטואלי של גופים כמו "שלום עכשיו" "הקרן הישראלית החדשה" שלא לדבר על "התנועה האסלאמית", או אתם פרופסורים היונקים מכספי משלם המסים בישראל אבל דורשים מעמיתיהם בחו"ל להחרים את המדינה, הנו יושר מפוקפק למדי.

ממשלת ישראל אינה צריכה להיגרר אחר עיוותים אלה ולחלק את המפה הפוליטית כך שמדינות אירופה יהוו חלק מתנועות השמאל [למען הבהר ספק, יש בתנועות השמאל גופים שראוי להעריץ, ללא כל קשר לחשיבתם הפוליטית] בצד האחד וממשלת ישראל בצד האחר. כל ממשלה באירופה יכולה להזרים כספים לכל גוף בישראל במבחרם של דרכים עקיפות, וחקיקת החוק אינו מהווה מעצור. במקום זאת, יש לדרוש מכל עמותה - ימין או שמאל, פוליטית או העוסקת בסעד או בדת – לפרסם את רשימת תורמיה העומדים בקריטריון מיוחד כגון תמיכה ממשלה זרה, מגוף בינלאומי [כפי שהדבר נעשה כאשר מבקשים יחידים לתרום למסע בחירות של פוליטיקאי – לגופים, אסור].  תפורסם הרשימה, ויבוא הוד מעלתו האזרח ויחליט. אני לא כל כך בטוח שרבים יסכימו לניסיונה של שלום עכשיו להפוך את ישראל ל"רפובליקת בננות".

המשבר השני נוגע לוועדה למינוי שופטים. דרך מנוי השופטים במדינת ישראל הנה בעייתית. השופטים אינם נבחרים על ידי הציבור אבל - ובמיוחד שופטי בית המשפט העליון - ביכולתם להכתיב מדיניות. מאידך השיטה הנהוגה בארצות הברית מסוכנת הרבה יותר ויעיד העימות בין סגן הנשיא [דאז] הדמוקרט אל גור והמועמד לנשיאות – הרפובליקני ג'ורג' בוש הבן לעניין הבחירות שנערכו בפלורידה בסתיו של שנת 2000. עד למשכנו של בית המשפט העליון של ארצות הברית הגיע המשוכה. וראה פלא. אותם שופטי בית המשפט העליון שמונו על ידי נשיא רפובליקני תמכו בדעתו של ג'ורג' בוש, בעוד אותם שופטים שמונו על ידי נשיא דמוקרטי תמכו בעמדת סגן הנשיא. יד המקרה? אולי, ואולי לא. אבל על הצדק לא רק להיעשות אלא גם להראות. [חלק מהשופטים בארצות הברית נבחרים בבחירות, תופעה מסוכנת באשר השופט אמור לחשוב על הקדנציה הבאה].

בחירתו של שופט לבית המשפט העליון על אפה וחמתה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בשל נסיבות ש - ולו היו אמורים להתברר, ולא התבררו, כאשר בראש הועדה ישב אדם, שלכל הדעות הנו אחד הישרים בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית [ח"כ מיכאל איתן] בו פשוט זלזל נשיא בית המשפט העליון דאז - לא הוסיפה ליוקרתו של בית המשפט. התנגדותו של אותו נשיא לבחירתה של מועמדת אחרת "כי יש לה אג'נדה" הנה התנגדות אומללה.

בית המשפט העליון סובל מחוסר אמון אצל מרבד רב של האוכלוסייה [תופעה שלא הייתה קיימת בזמנו של הנשיא שמגר או קודמיו] אבל היא נחלת כהונתו של הנשיא ברק ואשר הנשיאה דורית בינייש נאלצה הייתה לרשת ואיתה להתמודד. את אמון הציבור יש להשיב ולא בדרך של אמרות היסטריות של פוליטיקאים מהשמאל הרואים בביקורת על בית המשפט העליון פגיעה בבסיס האחרון של הדמוקרטיה, או אמרתו של משנה לנשיא לשעבר שאמר שיגדע ידו של מי שיפגע "בבית שלי" כאילו בית המשפט העליון הנו נחלתו הפרטית.

דורית בייניש

בבית המשפט העליון יושבים משפטנים אדירים שאינם יכולים להגן על כבודם. המחלוקת הציבורית לעולם לא תטיב עימם. הביקורת על מועמד זה או אחר, לכהונת שופט, ההתנגחות לעניין שינוי חוק השפיטה וחוק לשכת עורכי הדין אינם סועדים את המערכת המשפטית.

כמדומני שטוב ייעשה באם תקום ועדה ציבורית וחברים בה אינם שופטים ואינם פוליטיקאים אלא אנשי חשיבה, ועדה ואשר תהא מקובלת על רוב הציבור [ואני בטוח שניתן להקימה] והיא תמליץ על שינוי החוק, על דרך בחירת שופטים למערכת המשפט שתבטיח שלא מדובר ב"בית שלי", שתבטיח שהמערכת המשפטית תייצג את רבדי האוכלוסין במדינה, שיטה שלא תחשוף את מערכת מנוי השופטים במדינת ישראל למערכות נוספת של אי אימון ולהסכמים מאחרי הפרגוד. מערכת המשפט זקוקה למשב רוח, בית המשפט העליון אמור להשיב לעצמו את אימון הציבור. הוא לא יכול לעשות את זה לבד, ודרך בחירת השופטים דהאידנא אינה עוזרת. היא כנראה מקלקלת.  מקלקלת מאוד.

זלי יפה.